במה להשקיע - קרן כספית או מק"מ? ולמה לא להשקיע בפיקדונות
בנקודת הזמן הזו, השקעה בפיקדונות בבנקים לא כדאית. הבנקים נותנים תשואה נמוכה יותר מהמק"מ. שם תוכלו לקבל 4.3% בהשקעה לשנה. הבנקים לא מגיעים לתשואה הזו.
מכשיר השקעה רלוונטי למשקיע סולידי הוא קרן כספית. הקרן הכספית תניב סדר גודל של 4.5% גם בזכות היתרון לגודל (היקף כספית מנוהל משמעותי), כשיש הבדל בינה לבין מק"מ. המס בקרן כספית הוא 25% על הרווח הריאלי, כשבמק"מ המס הוא 15% נומינלי (על כל הרווח). כלומר, בהנחת אינפלציה של 2.8%, המס בקרן כספית יהיה כ-0.4%, וישאיר אתכם עם 4%-4.1%. במק"מ תישארו עם 3.6%-3.7% בנטו אחרי מס. במק"מ יש עלויות קנייה ומכירה נמוכות, שמצטברות לכ-0.1%. בקרן הכספית יש דמי ניהול שיורידו את התשואה לרוב לכיוון 3.9% (צריך לוודא את דמי הניהול לפני שרוכשים).
ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתעודד את הציבור להשקיע בקרנות הכספיות
ועדת הכספים מסרה כי היא רוצה לעודד את תעשיית הקרנות הכספיות באמצעות פתיחת שוק התיווך, פרסום תשואות צפויות, מתן אפשרות לסגירת הקרן לתקופות קבועות וצעדים נוספים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "זהו חוק טוב למען הציבור וחסכונותיו".
ההצעה מעגנת 3 צעדים כדי להתמודד עם הכשלים שזוהו בפיתוח "שוק הכסף": הראשון הינו קביעת כללים שיותאמו למאפייני הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הבנקאיים (קרן בסיכון נמוך, תשואה צפויה מוערכת מראש ומועדים קבועים), השני הוא הרחבת אפשרויות תיווך קרנות כספיות לציבור לכל קרן כספית שמועד הפדיון הקבוע שלה הוא עד שנה, שלא רק על ידי יועץ השקעות או משווק השקעות, והשלישי הינו התאמת מודל התגמול למתווכים של קרנות נאמנות בכלל וקרנות כספיות בפרט, כך שיביא להנגשה של קרנות אלה לכלל הציבור ולשכלול התחרות בתחום.
החוק מתקן שני חוקים: חוק השקעות הון בנאמנות, וחוק המלווה אותו, חוק התיווך. ברשות לניירות ערך ציינו במהלך הדיונים בהצעה כי התיקונים נועדו לאפשר לקרנות כספיות שקיימות כיום, להתחרות בצורה נוחה ונגישה עם הפיקדונות הבנקאים, עבור משקי הבית, כאשר הרצון הוא לעודד את הציבור ולסייע לו בהשקעות.
- כמה מקבלים במק"מ לשנה - ואיך זה לעומת פיקדונות?
- ההשקעה הסולידית שהניבה יותר מקרן כספית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הדיונים הציגו ברשות כי שווי הפקדות הציבור בפיקדונות במערכת הבנקאית עומד על 1.51 טריליון שקל, בחשבונות העו"ש ישנם 506 מיליארד שקל מכספי הציבור, ובקרנות הכספיות השווי המנוהל מכספי הציבור עומד על 117 מיליארד שקל. עוד הוצג כי תשואת הקרנות הכספיות מצליחות לעקוב אחר ריבית בנק ישראל בצורה הדוקה, כאשר ב-12 החודשים האחרונים הגיעו קרנות אלה לכ-4.5% תשואה. בניגוד לכך הוצג כי מתוך 100 מיליארד שקל שהתווספו לקרנות בשנתיים האחרונות מאז שהריבית עלתה, רק 35% הינם מקרב הציבור בבחירה עצמאית, וכי הציבור ברובו אינו מודע לאלטרנטיבה.
במסגרת הקשיים שמרחיקים את הציבור מהשקעה בקרנות הכספיות, הציגו ברשות כי כיום רק מתווכים בעלי רישיון השקעות יכולים לתווך את המוצר לציבור, כאשר 94% מהם הינם בבנקים, וכי אין אפשרות לקרנות לפרסם תשואה צפויה, פרסום שצפוי למשוך את הציבור. נוסף על כך, הוצג כי מרבית הציבור לא מקבל ייעוץ פיננסי שיכול לחשוף אותו למוצר זה, כאשר רק כשליש - 350 אלף מבעלי תיקי ניירות הערך מקבלים יעוץ, ומי שאינו בעל תיק רחוק מייעוץ עוד יותר.
במסגרת הפתרונות, הוצג כי במסגרת החקיקה המוצעת, לעולם "שוק הכסף", עבור הקרנות הכספיות, יוכלו לתווך גם מתווכים שאינם בעלי רישיון אבל הם תחת פיקוח הרשות: בנקאי שאינו בעל רישיון ייעוץ, חברי בורסה, נותני מידע פיננסי, וחברות נותני שירותי תשלום דוגמת אפליקציות התשלום. לצד זאת, מי שאינו בעל רישיון לייעוץ או שיווק השקעות והוא אינו גורם מפוקח יוכל רק לכוון לנותן השירות. נותן השירות, כולל מפיץ, יוכל לתגמל את המתווך על הפניית הלקוח.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
כן הוצג כי במסגרת החקיקה וההנגשה לציבור, הכוונה היא לייצר "קרנות כספיות מועדים קבועים", במסגרתן הקרן סגורה לתקופה שהיא מודיעה עליהן מראש, והנכסים יפדו תוך התחשבות במועד הקבוע, ועל סמך כך ניתן יהיה לחשב ולפרסם את שווי התשואה הצפויה לציבור.
במסגרת הדיונים, נקבע בהסכמה עם הוועדה כי הרשות תוכל לקבוע כללים והוראות ליישום הצעת החוק, כך שניתן יהיה לקדם את המתווה ביעילות המרבית.
החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך 3 חודשים, ובנק ישראל צפוי לפרסם בהמשך הוראות משלימות לעניין הבנקים. על רקע כך, דרשה הוועדה מבנק ישראל להאיץ את הטיפול בהוראות המשלימות וכן להעמיד פתרון למצב בו לבנקים אין אינטרס להעביר לקוחות לקרנות הכספיות, ולבחון את חיובם לקדם זאת בצורה אקטיבית.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיונים בהצעת החוק: "זה חוק טוב לטובת הציבור וחסכונותיו, אני משבח את הרשות לניירות ערך על הכנת החוק, את יועמ"ש הועדה שהגעתם להסכמה, לא שיניתם מהעיקרון של הקרן ולא מהעיקרון של פיקוח הוועדה".
- 14.דמי ניהול 21/06/2024 11:35הגב לתגובה זואם יידחפו את הציבור לשם החברות ינצלו את זה להעלאת דמי ניהול משמעותית כמו שכבר קרה..
- 13.המלצה נכונה מאוד בגלל שהרווח הוא ריאלי וכך לא שילמתי מס (ל"ת)משה ראשל"צ 20/06/2024 05:42הגב לתגובה זו
- 12.אני 20/06/2024 04:58הגב לתגובה זוקרן כספית משקיעה בדברים קצרים, על כן ההשקעה בה דומה יותר לפיקדון בריבית משתנה ולא בריבית קבועה, ההשוואה אחורה לתשואה של שנה שעברה צריכה לעמוד בהשוואה לריבית הממוצעת של בנק ישראל בשנה האחרונה שהיתה יותר מ4.5% בממוצע...ההשקעה במקמ יותר דומה להשקעה בריבית קבועה. כמו כן התשואה נטו תלויה באינפלציה, משקיע שמימש את הכספית בתקופה בה עדין לא נצברה אינפלציה בהיקפים האלה יכול לשלם מס גבוה בהרבה ממשקיע שהשקיע במקמ או בפיקדון. קיימים בנקים שנותנים את מלוא ריבית בנק ישראל בריבית משתנה- בדומה לכספיות וכן את בקירוב את תשואת המקמ לשנה בריבית קבועה, בלי דמי ניהול ועם הבטחה...חבל שנסחפים לכתוב כתבה בעקבות חקיקה לפני שבודקים לעומק את הנתונים
- 11.סתם אחד 19/06/2024 22:22הגב לתגובה זובמקמ לאותה התקופה פחות עלות קניה ומכירה 0.07% לכל פעולה
- 10.שישקו 19/06/2024 21:03הגב לתגובה זוככול שהשער יותר נמוך הדבידנד עולה ויש כמה עים דבידנד של 8 אחוז.
- 9.על קרן כספית אין דמי ניהול לדעתי,כדאי לכותב לבדוק זאת. (ל"ת)עמי 19/06/2024 19:14הגב לתגובה זו
- אין (ל"ת)אנחנו 19/06/2024 22:30הגב לתגובה זו
- יש ניהול, אין דמי משמרת בתיק (ל"ת)קובי 19/06/2024 20:18הגב לתגובה זו
- 8.אורית 19/06/2024 18:34הגב לתגובה זוממליצה
- אלון 19/06/2024 22:35הגב לתגובה זופייר כדאי במקרים אחרים שם משלמים דמי שמירה
- 7.תבדוק את הריביות בבנק ירושלים... (ל"ת)אניי 19/06/2024 17:59הגב לתגובה זו
- לא מתקרב לבנק הזה (ל"ת)עודד 21/06/2024 15:56הגב לתגובה זו
- 6.סבטלנה 19/06/2024 17:52הגב לתגובה זוכל עוד נמשכת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, אני משקיעה רק במט"ח.
- 5.זהבי 19/06/2024 17:49הגב לתגובה זובקיצור אחד נבלה והשני טריפה
- 4.מאוד (ל"ת)נכון 19/06/2024 15:58הגב לתגובה זו
- 3.מתחת לבלטות או במזרון (ל"ת)דוד אחיטוב 19/06/2024 15:43הגב לתגובה זו
- 2.רון גל 19/06/2024 14:45הגב לתגובה זושומר יופי על הערך שלו. (משקיע גם באפיקים עם סיכון גבוה אבל לא על זה מדברים פה) אני מתפלא שרוב הציבור לא שמע על המוצר הזה. טוב נו, מה לעשות שמעדיפים לדחוף לילדים עוד סיפורים על נחשים מדברים מאשר על דברים שבאמת יכולים לעזור להם בחיים.
- 1.BABA 19/06/2024 14:41הגב לתגובה זומניות הבנקים,כי הם משקפים את כלכלת ישראל.וגם דיוידנדים כמו שעון שוויצרי כל רבעון.

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
