אנבידיה והספליט: האם היא תיכנס לדאו ג'ונס במקום אינטל?
ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA COR הוכיחה אמש כי מהפכת הבינה המלאכותית עדיין רחוקה מהשיא וכעת, לאחר שהחברה הודיעה כי תפצל את מנייתה ל-10, מובילת הבינה המלאכותית עשויה להיכנס לדאו ג'ונס.
הדאו משוקלל לפי מחיר המניה ולא לפי שווי שוק. זה אומר שלמניות עם מחיר מניה אבסולוטי גבוה, כמו זה של אנבידיה, יכולה להיות השפעה גדולה יותר על המדד. לדוגמה, מניית UnitedHealth UNITEDHEALTH GROUP שמחיר המניה שלה עומד על קצת פחות מ-520 דולר, היא המניה עם המשקל הגדול ביותר בדאו, עם משקל של כ-8.6%. במחיר הנוכחי של אנבידיה, משקלה במדד יהיה יותר מפי שניים. אך ברגע שמחיר המניה ירד לטווח ה-100 דולר לאחר הפיצול ב-7 ליוני, המניה עשויה להיות הגיונית כחברה חדשה בדאו.
אנבידיה היא כבר אחת המניות המובילות ב-S&P 500 ובקרנות הנאמנות ותעודות הסל העוקבות אחריו. עם זאת, צירופה של המניה לדאו יחזק את מעמדה של החברה כאחת החברות המשפיעות ביותר באמריקה.
מהצד השני נמצאת אינטל INTEL CORPORATION , אחת המתחרות של אנבידיה שמתקשה להדביק את הקצב ונלחמת על שאריות בעסקי שבבי הבינה המלאכותית. אינטל היא החברה בדאו בעלת המשקל הנמוך ביותר. עם מחיר מניה של כ-30 דולר, אינטל מהווה רק 0.5% מהמדד. שווי השוק של החברה עומד כעת על מתחת ל-130 מיליארד דולר, בעוד אנבידיה שווה כמעט 2.6 טריליון דולר.מניית אינטל מאבדת היום 4%, בעוד מניית אנבידיה קופצת ב-10%
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- יורוג׳ן קפצה ב-22%, ICL נפלה 17%; הנאסד״ק איבד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז האם אנבידיה באמת עשויה להתווסף לדאו על חשבון אינטל? מניה מצורפת לדאו ג'ונס בדרך כלל רק אם לחברה יש מוניטין מצוין, מפגינה צמיחה מתמשכת ומעניינת מספר רב של משקיעים. כל התכונות הללו די מתארות את אנבידיה. בנוסף, לפי המתודולוגיה של המדד, הוועדה המחליטה על צירוף מניה כלשהי, מעריכה את מחיר המניה הפוטנציאלית ועוקבת האם מחירה של המניה בעלת המחיר הגבוה ביותר הוא יותר מפי 10 ממחירה של המניה עם המחיר הנמוך ביותר. מחירה של UNH כיום הוא כמעט פי 17 מזה של אינטל.
לבסוף, עוד שיקול בתהליך בחירה של מניה הוא האם המניה מהווה ייצוג הולם של הסקטור שלה. במקרה כזה, האם יש החלפה "נקייה" יותר מאשר צירוף אנבידיה, ענקית השבבים הדומיננטית ביותר בסקטור המוליכים למחצה, במקום אינטל, המנהיגה לשעבר בתעשייה בה שבבים למחשבים אישיים היו חשובים יותר?
בין הדוגמאות למניות טכנולוגיות שהתווספו בעבר למדד לאחר פיצול ניתן למצוא את אמזון AMAZON שהצטרפה ממש לאחרונה בחודש פברואר והחליפה את וולגרינס. זה לא היה אפשרי כאשר לאמזון היה מחיר בן ארבע ספרות. לאחר שעשתה פיצול של 1 ל-20 ביוני 2022 ולאחר שוולמארט פיצלה גם היא את מניותיה מוקדם יותר השנה ובעצם הפחיתה את ייצוג המגזר הקמעונאי בדאו, נסללה הדרך עבור אמזון להצטרפות למדד.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בנוסף, יש גם את אפל APPLE . יצרנית האייפון פיצלה את המניה שלה ל-7 ביוני 2024, מהלך שהפחית את מחירה מ-700 דולר לכ-100 דולר ונוספה לדאו במרץ 2015 במקומה של AT&T.
מידע נוסף על הדאו וקצת היסטוריה
השם הרשמי הוא: Dow Jones Industrial Average או בראשי תיבות: DJIA, אבל על פי רוב הוא נקרא פשוט ה"דאו ג'ונס" או רק "הדאו". כמו שני המדדים האחרים גם מדד זה עוקב אחר ביצועי החברות הגדולות והחזקות בעולם, אך מספר המניות בו קטן יחסית למדדים חשובים אחרים ומסתכם ב-30 מניות בלבד. הוא נחשב סולידי ו"כבד" יותר מהמדדים האחרים, ובדרך כלל התשואות בו מתונות יותר לטוב ולרע. כלומר הוא יורד פחות בירידות ועולה פחות בעליות - מדד יותר סולידי. הסיבה לכך הוא הרכב המניות השונה שנוטה יותר לחברות ערך דפנסיביות ופחות למניות צמיחה תנודתיות. המדד מופעל על ידי "חברת דאו ג'ונס מדדים" שמפעילה עוד מדדים רבים, אבל רובם לא מגיעים לשימוש רחב.
מדד הדאו ג'ונס הוא מדד המניות השני בהיסטוריה. צ'ארלס דאו, המייסד והעורך הראשון של הוול סטריט ג'ורנל, היה אחד מהראשונים שחשבו על יצירת מדדים שיכללו קבוצה של מניות. הרעיון היה למסור לקוראים מידע כללי על המגמות וההתפתחויות בשוק המניות בצורה מתומצתת וברורה..
הדאו, כאמור, יוצא דופן מכמה בחינות – ההרכב המצומצם שלו וההיסטוריה הארוכה שלו הן שתיים מהבחינות האלו. אבל הדבר הכי יוצא דופן במדד הוא שיטת החישוב המוזרה שלו. משקל המניות במדד לא נקבע לפי גודל השוק של המניה אלא לפי מחיר המניה בלבד. מחיר המדד נקבע על ידי סיכום של כל מחירי המניות במדד שמחולקות בגורם שנקרא "The Dow Divisor" . הפקטור הזה משתנה כאשר מתבצעים ספליט של מניה (שמניה אחת מחולקת לכמה מניות), ספין אוף (חברה מתפצלת מהחברה האם) או כאשר נגרעת או מתווספת חברה למדד, וזאת כדי לשמור על אחידות בעקיבה. העובדה שהמספר קטן (בהרבה) מ-1 גורמת לכך שמחיר הדאו ג'ונס גבוה בהרבה מסכום מחירי המניות במדד.
שיטת החישוב הזו מונעת מחברות חשובות להיכלל במדד שכן אם מחיר המניה שלהן גבוה מדי או נמוך מדי, ההשפעה שלהן על המדד תהיה לא פורפורציונלית. זו הסיבה שמניות כמו ברקשייר האת'וואי לא נכללו מעולם במדד. זו גם אחת הסיבות שחברות כמו אמזון או אלפאבית ביצעו ספליט בשנים האחרונות, כדי שיהיה להן סיכוי להיכלל במדד.
אז איך נכנסים למדד? גם פה המדד ייחודי. ישנה מועצה עם נציגים של חברת S&P, חברת דאו ג'ונס והוול סטריט ג'ורנל שמחליטות על הכנסה או הוצאה של מניות מהמדד. אין סט כללים נוקשה לכניסה או יציאה. המועצה מנסה לכלול את החברות האמריקאיות החשובות ביותר שייצגו את המשק האמריקאי. רובן מגיעות מבורסת ניו יורק, אבל גם לנאסד"ק יש כמה נציגויות.
- 3.מאיר 24/05/2024 13:26הגב לתגובה זוכיום מחיר מניה אחת היא 1000 דולר, לא כל הציבור יכול להשתתף ולקחת חלק בהשקעה בחברה. יגדיל את הסחירות וגם התנודתיות תהיה קטנה יותר
- 2.כתבה מעניינת . תודה ! (ל"ת)דן 24/05/2024 10:49הגב לתגובה זו
- 1.יש לי 25 מניות אנבידיה. איך התבצע הספליט של אחד לעשר? (ל"ת)איציק 24/05/2024 08:09הגב לתגובה זו
- שלומי 26/05/2024 07:56הגב לתגובה זוביום של הספליט מחיר המניה ייהפך לעשירית ממחירו באותו הזמן ומספר המניות שלך יגדל פי 10 (ז"א 25 המניות שלך יהפכו ל 250)
- מישהו 24/05/2024 16:16הגב לתגובה זוכלומר יהיו לך 250 מניות אנבידיה, אבל השווי שלהן ישאר זהה.
- המגיב 24/05/2024 16:03הגב לתגובה זותקבל 225 מניות נוספות
- שמשון הגיבור 24/05/2024 12:35הגב לתגובה זועכשיו יהיה לך 250 מניות כשכל מניה תהיה בערך 100 דולר . כלומר השווי הכללי לא משתנה .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
