פסק דין: אי הפרדה בין שעות רגילות לנוספות לא תמיד מצדיקה פיצוי
בית הדין הארצי לעבודה קיבל באחרונה ערעור שהגישה חברה נגד פסק דין שחייב אותה לשלם לנהג לשעבר שלה גמול שעות נוספות בסכום של 130,553 שקל, מפני שלא דאגה לציין רכיב זה בנפרד בתלושי השכר. על רקע חתימת הנהג בשלב מסוים של עבודתו על הודעה מטעם החברה, שלפיה שכרו מורכב הן ממשכורת בסיס והן מגמול שעות נוספות גלובלי, וההנחה האפשרית שהוא הבין והסכים למתכונת הזו של התשלום, ביטלו השופטים רועי פוליאק, חני אופק גנדלר ואילן סופר את פסק הדין, והחזירו את העניין לבירור מחודש באזורי.
המערער עבד אצל המשיבה, חברת תימקו בירה, כנהג חלוקה במשך שמונה שנים עד אשר פוטר באוגוסט 2020. בסמוך לסיום העסקתו, הגיש האיש תביעה נגד החברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בין השאר בטענה כי הוא זכאי לגמול עבור עבודה בשעות נוספות - שמעולם לא שולם לו.
בית הדין קיבל את עמדת הנהג, ופסק לטובתו שעות נוספות בסכום של 130,553 שקל. אף שבמהלך תקופת ההעסקה מסרה החברה לנהג הודעה שלפיה שכרו מורכב מ-8,800 שקל שכר בסיס ומ-2,200 שקל שעות נוספות גלובליות (בסך הכל 11 אלף שקל), נשיאת בית הדין האזורי, השופטת הדס יהלום, הכריעה כי הסדר התשלום הנ"ל אינו עומד בדרישות הפסיקה בכל הקשור לתשלום שעות נוספות.
זאת לטענתה, מכיוון שהחברה לא הראתה כי הגמול הגלובלי ששולם לו, בסכום של 2,200 שקל, מהווה תשלום הוגן וסביר להיקף השעות הנוספות שהנהג ביצע. בנוסף, החברה לא ביצעה הפרדה ברורה בתלושי השכר בין שכר היסוד לבין השעות הנוספות הגלובליות. בעקבות כל אלה הגישה החברה את הערעור לבית הדין ארצי, כנגד חיובה לשלם שעות נוספות.
- הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
- חברה תשלם לסמנכ"ל לשעבר פדיון חופשה של 234 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופטי בית הדין הארצי הסבירו כי מסירת תלוש שכר לעובד שלא כולל רכיב נפרד בגין שעות נוספות אמנם יוצרת מצב לפי החוק שלפיו מדובר בשכר עבור עבודה בשעות רגילות בלבד, אלא שמדובר בטענה הניתנת לסתירה. במלים אחרות, מסירת תלוש שכר ללא רכיב שעות נוספות אינה מעניקה ניצחון אוטומטי לעובד בתביעת שעות נוספות, ככל שביצע כאלה.
בתוך כך, השופטים הדגישו כי לפי הפסיקה, מלבד עניין ההפרדה בתלוש יש להוסיף ולבחון אם הסדר תשלום השעות הנוספות הגלובלי שגובש ביחד עם העובד – ושלא מצא את דרכו לתלוש השכר – הוא אמיתי ומקובל על העובד, שכן אז הוא יבוא על חשבון התגמול שלו לשעות הנוספות. "בנסיבות בהן בית הדין מתרשם כי ההסדר אותנטי ומובן לעובד, אין מניעה ליתן תוקף לכך", ציטטו השופטים מפסיקה עדכנית בנושא.
בנסיבות אלה, השופטים העירו כי ייתכן שאחרי נובמבר 2017 – המועד שבו חתם הנהג על ההודעה של החברה בקשר לפיצול משכורתו לשכר יסוד ושעות נוספות גלובליות, החברה לא מחויבת לשלם לו שעות נוספות כרכיב עצמאי. הסיבה לכך היא שאולי מדובר בהסדר תשלום אותנטי, אמתי ומתמשך, שהמערער היה מודע להוראותיו ומשמעויותיו.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אלא שבהיעדר טיעונים סדורים מטעם הצדדים ביחס לסוגייה, השופטים לא מצאו לנכון לפסוק בה סופית, והחליטו להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי. שם תיערך השלמת בירור עובדתי והכרעה בנושא.
עובד ומעסיק רשאים להסכים על תוספת שכר גלובלית עבור עבודה בשעות נוספות או עבור עבודה בימי חג ושבתון, בתנאי שהתוספת הגלובלית היא תוספת אמיתית המשקפת בפועל את שעות עבודתו של העובד. כל עבודה, החל מהדקה הראשונה, העוברת את את מכסת השעות ביום עבודה מלא או בשבוע עבודה מלא, מוגדרת כהעסקה בשעות נוספות ומזכה את העובד שביצע אותה בגמול עבור שעות נוספות. סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר הבסיס לא יכלול תשלום עבור עבודה בימי מנוחה או גמול עבור שעות נוספות, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה. עם זאת, בתי הדין לעבודה הכירו בכך שהעובד והמעסיק רשאים להסכים בחוזה העבודה (ולא רק בהסכם עבודה קיבוצי) על תוספת שכר גלובלית עבור שעות נוספות שהעובד מבצע בפועל, בתנאי שתוספת זו היא תוספת אמיתית ולא פיקציה שמטרתה להימנע מתשלום תנאים סוציאליים עבור חלק מהשכר. המעסיק אינו חייב להפריש הפרשות סוציאליות עבור הרכיב של שעות נוספות גלובליות, ובלבד שרכיב זה הוא אמיתי המשקף עבודה בפועל בשעות נוספות.
גמול שעות נוספות גלובלי לא מהווה רכיב לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אלא אם הוסכם אחרת במסגרת הסכם קיבוצי או הסכם אישי החל על הצדדים. התשלום הגלובלי אינו בא כתחליף לזכויות אחרות, כגון מנוחת פיצוי - שעות מנוחה במקום השעות שהעובד עבד ביום המנוחה השבועי. שעות אלה נקבעות בהתאם להיתר שעל פיו הועסק העובד ביום המנוחה. גם עובדים שבזמן עבודתם בחברה לא תבעו ממעסיקיהם תשלום עבור השעות הנוספות שבמהלכן עבדו (מעבר למה שסוכם במסגרת הגמול הגלובלי) - יכולים לתבוע את תשלום הגמול באופן רטרואקטיבי, במסגרת תביעה עתידית בבתי הדין האזוריים לעבודה.
במסגרת תביעה שכזו, מוטל נטל ההוכחה לגבי כמות השעות הנוספות שבמהלכן הועסק העובד בפועל, על המעסיק (עד 15 שעות נוספות שבועיות במקרה של שבוע עבודה מקוצר ועד 12 שעות נוספות שבועיות אם במקום העבודה נהוג שבוע עבודה בן שישה ימים). אם לא ערך המעסיק רישום של שעות העבודה של עובדיו, כפי שהוא מחויב לעשות, עלול בית הדין לקבוע שהמעסיק לא הצליח להוכיח כי רכיב השעות הנוספות הגלובליות הקובע בהסכם הוא חוקי ומכסה את כל שעות העבודה של העובד בפועל. במלים אחרות: בית המשפט יכול לקבוע שהעובד עבד בפועל מספר שעות נוספות גבוה מזה שקבוע בהסכם העבודה, ועל כן זכאי לקבל גמול שעות נוספות בנוסף לגמול הגלובלי הקבוע בהסכם העבודה.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
