מדד חודש אפריל מציג תמונה מדאיגה של אינפלציה שבחלקה נובעת מגורמים מקומיים וחלקה חיצוניים. הרכיב שהשפיע במידה הרבה ביותר על המדד נבעה מזינוק חד ברכיב "הוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ" אשר זינק ב 11% ותרם 0.4% למדד כולו. בעבר היינו מבטלים את העלייה הזו בשל ההשפעה העונתית שלה. היינו, המחירים עולים בתקופות של חופש (פסח) ולהיפך. הפעם זה שונה.

אחוז שינוי שנתי, כל חודש לעומת מקבילו אשתקד, בעשור האחרון

השוני נובע מכך שחלק ניכר מהעלייה נגרם בשל ירידה חדה בהיצע הטיסות. הביקוש קיים, אולם בשל המצב הביטחוני מספר רב של חברות תעופה ובעיקר חברות שמפעילות טיסות שכר, הודיעו על השעיית הפעילות בישראל, מה שגרם לזינוק במחירים. בנוסף, מחירי המזון המשיכו לזנק, עלייה שניתן לייחס אותה בעיקר למחירי הסחורות בעולם שרשמו עלייה חדה מתחילת השנה. לצד אלו, הרכיבים שקשורים לשוק הדירות הרימו אף הם ראש, מה שהופך את הסיטואציה למטרידה. הבעייתיות במצב הנוכחי נובעת משתי סיבות.

הראשונה טמונה בכך שכפי שניתן לראות בגרף שמצורף לעיל, האינפלציה אמנם ירדה מנקודת השיא שלה, אולם היא שוהה ברמה של 3% שנתית כבר זמן לא מועט בניגוד לרמה ממוצעת נמוכה בהרבה במשך כחמש שנים עד הקורונה. הנקודה השנייה מטרידה אף יותר. המדד פורסם ביום רביעי. מאז לא נשמעה תגובה מצד משרד האוצר למדד הגבוה. האם אף אחד באוצר לא חושב שמן הראוי נוכח החריגה בקצב עליית המחירים, להשמיע קול ולהציע לפחות שהנושא נמצא תחת בחינה מתוך כוונה לנקוט בפעולה כלשהי על מנת להתמודד עם ההאצה בקצב עליית המחירים? האם הנושא לא מספיק חשוב כדי שנדע מה גישתו של האוצר לעניין וכיצד הוא מתכוון להתמודד איתו? הרי עצם ההתעלמות (!!!) מהמצב עלולה לגרום להאצת בעליית המחירים.

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למשל, חלקו של הציבור שמתעתד לרכוש דירה ימהר לבצע את הקנייה מתוך חשש להמשך עליית מחירים בשל היעדר מדיניות ממשלתית בנושא, מה שעלול להאיץ עוד יותר את קצב עליית המחירים. הלו, שם באוצר, מישהו שומע אותנו? ספרו לנו מה דעתכם על בנושא על מנת שניערך כנדרש. בהינתן המצב הנוכחי של מדיניות אנמית מצד האוצר, בנק ישראל יבוא "לעזרתנו". טוב, בעצם לא כל כך לעזרתנו אבל לפחות כרגע הוא המבוגר האחראי.

בנק ישראל לא יוריד את הריבית כדי למנוע המשך חריגה מיעד האינפלציה. הציבור והמגזר העסקי אמנם יאלצו להמשיך ולשלם עלויות מימון גבוהות, אבל בהינתן הדממה במשרדי האוצר, ניתן לברך על העמדה של בנק ישראל. כאן בדרך כלל מגיעה השורה שבה אנחנו כותבים שלאור זאת, יש לשמור על מח"מ קצר. אז כן, עדיין מח"מ קצר. התמריץ להאריך מח"מ עדיין קטן למדי נוכח השיפוע המתון (ההפרש בין 2-10 עומד על כ 0.4% בלבד), ולכן אנחנו נמשיך להתכרבל במח"מ שבין שנתיים לשלוש ובנוסף נטה קלות את הרכב התיק לטובת הרכיב הצמוד הקצר. תודיעו לנו כשהאור במשרד האוצר יידלק.

בשבוע שעבר פורסם גם מדד המחירים לצרכן בארה"ב. המדד עלה ב 0.3%  בהתאם לציפיות. מה רבה הייתה השמחה בשוק. אושר גדול נראה על פניהם של המשקיעים לאחר שהמדד לא עלה מעבר לציפיות וכעת קצב עליית המחירים השנתית הואט מ 3.5% ל 3.4%. אין ספק, סיבה למסיבה. וכשיש מסיבה, מגיעים ה party poppers. אנחנו. התקשורת הכלכלית בישרה את הבשורות המרגשות לפיהן קצב האינפלציה ירד לראשונה מזה שלושה חודשים. מספרית, זה נכון. אלא שלכל מגמה קצרת טווח (במקרה הזה קצרה מאוד), יש מגמה ארוכת טווח. הגרף שמצורף למטה מתאר את השינוי השנתי בקצב עליית המחירים בעשר השנים האחרונות.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

באופן לא מפתיע בכלל, הגרף הזה זהה כמעט לחלוטין לגרף שמצורף בתחילת הסקירה שמתאר את אותם נתונים אבל בישראל. המגמה היא ברורה לחלוטין ויש להכיר בה. גן העדן האינפלציוני שאיפיין את עשר השנים לערך שקדמו לקורונה, הסתיים. העולם עבר למשטר חדש שבו האינפלציה קפצה מדרגה וכפי שהדברים נראים כעת, המשטר הזה עומד ללות אותנו עוד זמן לא מבוטל. האמירה לפיה "The trend is yor friend" כבר מזמן לא היתה כל כך ברורה. התקווה לפיה קצב האינפלציה יירד לקצב אותו חווינו עד לקורונה נטועה בעיקר בכך שהיינו בטוחים שהעולם השתנה לתמיד והגלובליזציה הורידה את האינפלציה באופן קבוע, או לפחות לזמן ארוך. אלא שאירועי הקורונה לצד העלייה במתח הגיאו פוליטי בעולם גרמו לעליית מדרגה באינפלציה שעומדת להיות חלק חשוב ופחות סימפטי בחיינו.

העימות הביו גושי בין המערב לגוש המדינות שמתאפיינות במשטרים טוטליטריים לצד התפתחות הטכנולוגיה גורם לדה גלובליזציה שמשמעותה היא בעיקר הסתגרות פנימית והטלת חסמי מסחר מה שכמובן מזין את עליית המחירים. לדוגמה ניקח את תעשיית הרכבים החשמליים. בשבוע האחרון הטיל הממשל בארה"ב מכסים כבדים על כלי רכב חשמליים שמיוצרים בסין.

בין שהצעד הזה נעשה מתוך כוונה להגן על יצרני רכב חשמליים בארה"ב ובין שהוא נעשה בשל שיקולים פוליטיים, יש בזה כדי לתרום לעליית המחירים. נזכיר עוד שלצד העלאת המכסים על כלי רכב סיניים, המכסים הועלו באופן חד על שלל מוצרים אחרים מאלומיניום ועד מנופים. בהינתן עליית המתח הגיאו פוליטי בעולם, כל משק דואג למלא את מחסניו. במקביל לכך, החלה מגמה של הצטיידות בסחורות מכל הסוגים, הן תעשייתיות, הן חקלאיות וגם מתכות יקרות. מדד מחירי הסחורות זינק מתחילת השנה ב 9% לרמה הגבוהה ביותר בשלוש עשרה החודשים האחרונים.

נחושת, שהיא הסחורה הכי שימושית בעולם רשמה מתחילת השנה זינוק של 31% (!!!). למי שתוהה מה היא ההשפעה של עליית מחירי הנחושת, מומלץ להביט בגרף במצורף אשר מתאר את המתאם בין מחירי הנחושת לאינפלציה בארה"ב.

המתאם בין מחירי הנחושת לאינפלציה בארה"ב

בקיצור, האינפלציה אינה תופעה חולפת. עליית האינפלציה היא שינוי מבני שמתרחש בכלכלה הגלובלית. הנה המלצה. בימים שבהם מתפרסם מדד המחירים לצרכן מומלץ לנסוע לחוף הים, לפתוח כיסא נוח ולהביט על השקיעה. זאת מאחר ועשירית האחוז לכאן או לשם אולי ישפיעו על המסחר באותו יום ואולי אף לאורך כמה ימים, אבל זה לא יותר מאשר רעש לא חשוב. המגמה ארוכת הטווח כעת היא למעלה ולכך צריך להתייחס. לא "סחרור אינפלציוני" כמאמר חלקים נרחבים בעיתונות הכלכלית, אבל עליית מדרגה שלפי שעה נראית ככזו שתלווה אותנו עוד זמן לא מועט.

עידן אזולאי הוא מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות, מבית סיגמא קלאירטי.

*****

הכותב ובית ההשקעות עשויים  להחזיק בניירות ערך שמוזכרים במאמר.  אין לראות בנאמר תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה ערובה או מדד כלשהו לרווח ותשואות עתידיות.