1. אף אחד לא מדבר על זה מספיק, אבל העונה הזאת של רב"ש היא היסטורית, בכל קנה מידה. הוא המאמן הישראלי המצליח ביותר וההישג שלו בקפריסין הוא כמעט בלתי נתפס. 

נבחרת ישראל יכולה להיות גאה בבחירה שלה. היא הביאה את המאמן הראוי ביותר שיכלה להביא. בן שמעון הגיע לא.א.ק לרנקה הקפריסאית כשהיא במקום השמיני וכמעט זכה באליפות – למי שלא מכיר את הכדורגל הקפריסאי, זה הישג כמעט בלתי נתפס – אולי אפילו גדול יותר מזה ביחס לאליפות שבה זכה עם קריית שמונה, משום שלא היו לו את הכלים לכך.

2. העובדה שההתאחדות בחרה בבן שמעון בגלל סירובו של בכר, לא אומרת שהאחרון עשה טעות. הוא המאמן הכי טוב שמכבי חיפה יכלה לבקש כדי להחזיר בעונה הבאה את האליפות הביתה. ועדיין, למרות שמונה העונה לכוכב האדום, בן שמעון גובר על בכר בהקשר הזה – הוא אשם את העונה הטובה ביותר והוא צריך להיבחר למאמן הישראלי של השנה, למרות שאין קטגוריה כזאת. 

בנה קבוצה שמחה. בן שמעון (האתר רשמי של לרנקה)

בן שמעון מחכה לקבל את נבחרת ישראל מאז ההישג שלו עם קריית שמונה, אבל הוא מעולם לא זכה לכבוד הזה. קשה לומר שהיה מאמן שרצה את הנבחרת יותר ממנו – הוא חלם על זה כילד וכשחקן והגשים חלום של הרבה מאוד שנים. זה באמת מגיע לו.

3. אם צריך להשוות את זה להישג ישראלי, אפשר לומר שבן שמעון כמעט הביא אליפות למועדון בינוני כמו בני סכנין – קבוצה טובה ומועדון מוכר, שאף אחד לא לקח בחשבון ובפעם האחרונה זכתה בתואר היסטורי, גביע, לפני 20 שנה (א.א.ק זכתה בגביע ב-2004 ומאז אף הישג - גם סכנין עשתה זאת באותה שנה). הריצה שלו הייתה מרשימה: 17 ניצחונות ב-25 משחקים, ושני הפסדים בלבד. עכשיו תחשבו מה היה קורה אם סכנין הייתה מחליפה מאמן בנובמבר והוא היה מוביל אותה למשחק מול מכבי תל אביב או מכבי חיפה במחזור האחרון, היא הייתה עולה ליתרון ומאבדת את האליפות בגלל שער שיוויון? 

במקרה של בן שמעון, זה בדיוק היה המצב. הוא יצא למשחק חוץ נגד הראשונה אפואל ניקוסיה, קרב ראש בראש על זכיה בתואר, סיים בתיקו ועם מספר נקודות זהה לאפואל, אבל הפסיד אליפות בגלל מאזן פנימי שלילי של המשחקים בין שתי הקבוצות. פתאום, גם הקרב ראש בראש בין ארסנל לסיטי במחזור הסיום באנגליה נראה פחות מותח.

4. בן שמעון חייב להצליח בנבחרת ישראל (לא בקמפיין הנוכחי, זה בלתי אפשרי הבית הזה) קודם כל בשביל הקריירה שלו. הוא צריך להוריד את הגיבנת מהגב ולהצליח עם אתגר גדול. הוא נכשל כשמונה למאמן מכבי תל אביב (תשאלו את אלכס שניידר) ופוטר ממנה אחרי שמונה מחזורים. הוא עשה עבודה לא רעה בבית"ר, אבל המשימה הבאה והמאתגרת שלו הייתה נבחרת קפריסין. ההתחלה הייתה נראית זוהרת, אבל בן שמעון סיים במקום הרביעי בבית במוקדמות יורו 2020 (שזה בערך מה שציפו ממנה לעשות) אך מ-23 משחקים, הוא הפסיד 14.

אפשר לומר לארבע השנים הקרובות הן אתגר (לא מבחן) גדול לקריירה של בן שמעון. נכון, זו לא חוכמה לומר זאת כשאתה מאמן בנבחרת בינונית, ועדיין – האוהדים רוצים לראות כדורגל יפה לעין ולהחזיר מעט את הכבוד שאבד. בן שמעון הוא האיש הטוב ביותר למשימה הזאת ואין לו מה להפסיד – כולם מצפים שייכשל בתפקיד.