שאול גולדשטיין מנכל נגה
צילום: ליאת לרנר
ועידת ההשקעות באנרגיה

"לישראל יש פוטנציאל להגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030"

כך אמר השבוע מנכ"ל חברת נגה בועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל; לדבריו, "ישראל מבוססת על שני דלקים - דלק אחד זה גז ודלק שני זה שמש. ברגע שיש באחד מהם בעיה אנחנו בבעיה"
דור עצמון |

חברת ניהול מערכת החשמל הוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, שיצאה לדרך לפני מספר שנים. המטרה הייתה ליצור גוף עצמאי אובייקטיבי ומקצועי בתחומי פיתוח, תפעול והסחר של משק החשמל, כדי לפתוח את שוק החשמל לתחרות. שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה שהוקמה לשם כך, נשא השבוע דברים בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל על האתגרים והתחזיות של משק החשמל בישראל.

לדבריו, "הרגולטורים זה לא דבר רע. תפקידם זה לדאוג לצרכן ולמשק והם עושים עבודת קודש. כשנאמר שחברת חשמל היא זו שיזמה תוספת של 2,500 מגה-ואט זה נכון מאוד. רשות החשמל זיהתה שהרבה מאוד יזמי PV נרשמים אבל לא מקימים את התחנה שלהם. אנחנו בנגה הבנו שאם הם יקימו זה יהיה בעוד כמה שנים טובות אז עשינו DOUBLE PARKING. לקחנו את הרשת שהייתה מיודת למכסה שניתנה ואמרנו שניתן DOUBLE PARKING בהנחה שיום אחד יהיו קווים חדשים. היוזמה של חברת חשמל, הביצוע של נגה וקיבלנו 2,500 מגה-וואט נוספים".

גולדשטיין הוסיף כי "יעדי הממשלה ל-2030 מאוד מאתגרים. הפיק של הצריכה הישראלית זה בסביבות 15 אלף ומשהו מגה-וואט ביום שיא חורף או קיץ, ואנחנו הולכים לגדול לבערך 19 אלף מגה-וואט. לא יודע מה יהיה בעוד 10-15-20 שנה, בד"כ אם יש טעות זה באחוזים בודדים. יעדי הממשלה ממוקדים בצריכת האנרגיה. אם היום אנחנו צורכים כ-70 ומשהו מיליארד קוט"ש בשנה, אנחנו הולכים לעלות לכמעט 90-100 ומתוך זה אנחנו צריכים 30%, לא מהפיק. בפיק אנו ב-30% היום - 5,000 מגה ייצור PV היום. לפני שבועיים היו ימים שביום מסוים ברגע נתון בשעתיים שלמות ייצור ה-PV היה יותר מ-50% מהאנרגיה. יותר מ-50% מהאנרגיה סופקה ע"י השמש אבל ברגע זה מתהפך".

"אין הרבה עתיד לרוח בישראל, יש מעט מקום ופוטנציאל לייצור. מדברים על כ-300 מגה-ואט מתוך צריכה של כ-15 אלף. אולי נגדל בעוד 200-500 מגה-ואט, אבל לא יותר מזה. לגז מטמנות ודברים כאלה אין להם פוטנציאל גדול בישראל וכרגע אנחנו מבוססים על אנרגיית השמש. ישראל למעשה מבוססת על שני דלקים - דלק אחד זה גז ודלק שני זה שמש. ברגע שיש באחד מהם בעיה אנחנו בבעיה".

"בכל הקשור לעמידה ביעדי אנרגיות מתחדשות של 30% - אנו אוהבים לקטרג ולהגיד אנו לא מוצלחים והנה אירופה וכל העולם. ישראל היא לא אירופה. באירופה יש אנרגיה מתחדשת לא רק משמש, יש רוח, מים, הידרו אלקטרי ועוד דברים נוספים שלנו אין. לא התברכנו בדברים האלה. בישראל המשק הוא דו-דלקי וזה מאוד בעייתי".

לדבריו, "אם תוכנית הפיתוח שנגה עשתה ל-2030 תתממש ומי שיבצע אותה בשלב התכנון זה אנחנו ובשלב הביצוע חברת חשמל. אזי שב-2028 לא יהיו עיכובים להגיע ל-30%. ישראל תעמוד במה שצריכה. מכאן ואילך זה חסמים אחרים כמו סטטוטוריקה, יזמים שרוצים להקים או לא רוצים להקים. לרשת יש פקקים בהולכה שאותם אנחנו פותרים בעזרת תכנית פיתוח. ברגע שנעשה את זה הרשת למעשה פתוחה וכל מי שרוצה להקים תחנה במקומות שפיתחנו את הרשת, שיקים, בבקשה".

לדברים המלאים של שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.