שאול גולדשטיין מנכל נגה
צילום: ליאת לרנר
ועידת ההשקעות באנרגיה

"לישראל יש פוטנציאל להגיע ל-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030"

כך אמר השבוע מנכ"ל חברת נגה בועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל; לדבריו, "ישראל מבוססת על שני דלקים - דלק אחד זה גז ודלק שני זה שמש. ברגע שיש באחד מהם בעיה אנחנו בבעיה"
דור עצמון |

חברת ניהול מערכת החשמל הוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, שיצאה לדרך לפני מספר שנים. המטרה הייתה ליצור גוף עצמאי אובייקטיבי ומקצועי בתחומי פיתוח, תפעול והסחר של משק החשמל, כדי לפתוח את שוק החשמל לתחרות. שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת נגה שהוקמה לשם כך, נשא השבוע דברים בוועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל על האתגרים והתחזיות של משק החשמל בישראל.

לדבריו, "הרגולטורים זה לא דבר רע. תפקידם זה לדאוג לצרכן ולמשק והם עושים עבודת קודש. כשנאמר שחברת חשמל היא זו שיזמה תוספת של 2,500 מגה-ואט זה נכון מאוד. רשות החשמל זיהתה שהרבה מאוד יזמי PV נרשמים אבל לא מקימים את התחנה שלהם. אנחנו בנגה הבנו שאם הם יקימו זה יהיה בעוד כמה שנים טובות אז עשינו DOUBLE PARKING. לקחנו את הרשת שהייתה מיודת למכסה שניתנה ואמרנו שניתן DOUBLE PARKING בהנחה שיום אחד יהיו קווים חדשים. היוזמה של חברת חשמל, הביצוע של נגה וקיבלנו 2,500 מגה-וואט נוספים".

גולדשטיין הוסיף כי "יעדי הממשלה ל-2030 מאוד מאתגרים. הפיק של הצריכה הישראלית זה בסביבות 15 אלף ומשהו מגה-וואט ביום שיא חורף או קיץ, ואנחנו הולכים לגדול לבערך 19 אלף מגה-וואט. לא יודע מה יהיה בעוד 10-15-20 שנה, בד"כ אם יש טעות זה באחוזים בודדים. יעדי הממשלה ממוקדים בצריכת האנרגיה. אם היום אנחנו צורכים כ-70 ומשהו מיליארד קוט"ש בשנה, אנחנו הולכים לעלות לכמעט 90-100 ומתוך זה אנחנו צריכים 30%, לא מהפיק. בפיק אנו ב-30% היום - 5,000 מגה ייצור PV היום. לפני שבועיים היו ימים שביום מסוים ברגע נתון בשעתיים שלמות ייצור ה-PV היה יותר מ-50% מהאנרגיה. יותר מ-50% מהאנרגיה סופקה ע"י השמש אבל ברגע זה מתהפך".

"אין הרבה עתיד לרוח בישראל, יש מעט מקום ופוטנציאל לייצור. מדברים על כ-300 מגה-ואט מתוך צריכה של כ-15 אלף. אולי נגדל בעוד 200-500 מגה-ואט, אבל לא יותר מזה. לגז מטמנות ודברים כאלה אין להם פוטנציאל גדול בישראל וכרגע אנחנו מבוססים על אנרגיית השמש. ישראל למעשה מבוססת על שני דלקים - דלק אחד זה גז ודלק שני זה שמש. ברגע שיש באחד מהם בעיה אנחנו בבעיה".

"בכל הקשור לעמידה ביעדי אנרגיות מתחדשות של 30% - אנו אוהבים לקטרג ולהגיד אנו לא מוצלחים והנה אירופה וכל העולם. ישראל היא לא אירופה. באירופה יש אנרגיה מתחדשת לא רק משמש, יש רוח, מים, הידרו אלקטרי ועוד דברים נוספים שלנו אין. לא התברכנו בדברים האלה. בישראל המשק הוא דו-דלקי וזה מאוד בעייתי".

לדבריו, "אם תוכנית הפיתוח שנגה עשתה ל-2030 תתממש ומי שיבצע אותה בשלב התכנון זה אנחנו ובשלב הביצוע חברת חשמל. אזי שב-2028 לא יהיו עיכובים להגיע ל-30%. ישראל תעמוד במה שצריכה. מכאן ואילך זה חסמים אחרים כמו סטטוטוריקה, יזמים שרוצים להקים או לא רוצים להקים. לרשת יש פקקים בהולכה שאותם אנחנו פותרים בעזרת תכנית פיתוח. ברגע שנעשה את זה הרשת למעשה פתוחה וכל מי שרוצה להקים תחנה במקומות שפיתחנו את הרשת, שיקים, בבקשה".

לדברים המלאים של שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.