הסקטורים והחברות המועדפים על האנליסטים לקראת הרבעון השני
מאקרו: מה גורם לגישה היונית של הפד' למרות האינפלציה הגבוהה?
לאור נתוני האינפלציה בחודשיים האחרונים שהיו גבוהים מהצפוי, והחשש ששרר בשוק שהפד' יחזור למסלול ניצי ביחס לריבית, ניתן לומר שהחלטת הפד' כמו גם מסיבת העיתונאים של פאוול לאחריה היו יוניים יותר מהצפוי.
ראשית הפתיעה טבלת הנקודות שמסכמת את הערכות חברי הפד' ביחס לנתונים הכלכליים העתידיים. הרבה הניחו (גם בטור זה) שטבלת הנקודות תשקף צפי לשתי הורדות ריבית ולא שלוש עד סוף השנה, אך חברי ועדת השוק הפתוח דווקא דבקים בהערכתם הקודמת שעד סוף השנה נראה שלוש הורדות ריבית.
בהרצאה של חברת הפד' ליסה קוק שנערכה השבוע היא הבהירה מדוע – בפד' לא דורשים בהכרח שהאינפלציה אכן תגיע ליעד – 2%, אלא שיהיה ברור שהיא בדרך לשם. האינפלציה ככל הנראה לא תגיע ליעד השנה, בוודאי לא לפני יוני, אז צפוי הפד' להוריד את הריבית בפעם הראשונה על פי רוב ההערכות.
בשורה נוספת הגיעה במסיבת העיתונאים של פאוול ביחס לצמצום המאזן. המדיניות הניצית של הפד' באה לידי ביטוי לא רק בריבית הגבוהה אלא גם בצמצום העקבי בדפי המאזן של הפד' שהתנפחו בתקופת הקורונה (לאחר שגם קודם לכן כבר היו גבוהים). מזה חודשים ארוכים הפד' מצמצם את המאזן בעשרות מיליארדי דולרים מדי חודש, מה שיוצר השפעה דומה להשפעה של העלאת הריבית, ובכך יוצר לחץ נוסף על תנאי האשראי. במסיבת העיתונאים הודיע פאוול כי הפד' החליט להאט את הקצב של צמצום המאזן, בשורה נוספת שהשוק אהב.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"ההחלטה להאט את קצב הצמצום אין משמעותה שהמאזן בסופו של דבר יצטמצם פחות, אלא שנוכל להגיע למטרה הסופית הזו באופן יותר הדרגתי" אמר פאוול, "ההאטה בקצב הצמצום תעזור באופן מיוחד להבטיח מעבר חלק, להוריד את האפשרות ללחץ בשווקי הכסף ובכך להקל על הירידה המתמשכת באחזקות נירות הערך שלנו שעולה בקנה אחד עם הגעה לרמות הראויות של רזרבות רחבות".
מה הסיבה לשינוי הטון של הפד?
ישנן שתי סיבות אפשריות לשינוי הטון של הפד' שממשיך בעקביות להיות יותר יוני מהצפוי, אחת טובה ואחת פחות. האפשרות השלילית היא שבפד' מתחילים לחשוש מהאטה שתהרוס את הנחיתה הרכה. הסיבה החיובית האפשרית היא שבפד' מרגישים בטוחים מספיק במגמות המחירים הנוכחיות ולכן הגיעו למסקנה שפשוט אין צורך בריבית כל כך מרסנת.
ניתן היה למצוא רמזים לשני הכיוונים האלו בדברי פאוול. פאוול העיר שאם נראה את נתוני התעסוקה מתדרדרים הפד' יוריד את הריבית מהר יותר. השוק הגיב למילים אלו בהתלהבות ומיד בעקבותיהם החל לטפס.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כזכור, שיעור האבטלה כבר מתקרב ל-4% לראשונה מזה זמן רב, כך שהיחלשות בנתוני התעסוקה היא לא תרחיש מופרך. נראה שהפד' רואים בכך איום אמיתי, אם כי עדיין רחוק וקלוש למדי. מלבד אחוז האבטלה, ניתן למצוא עדויות להאטה בשוק התעסוקה בנתונים נוספים, ביניהם כאלה בהם נצפית חזרה למגמות הצמיחה ארוכת הטווח של לפני התפרצות הקורונה. שיעור הגידול החודשי בשכר השעתי הוא 0.1% בלבד, והגידול בשכר מחליפי העבודה הוא 3.1% - שני הנתונים שעולים בקנה אחד עם המגמות ארוכות הטווח מלפני התפרצות האינפלציה שבאה לאחר מגיפת הקורונה, ולא משקפים לחצי שכר אינפלציוניים. יחד עם זאת, נראה שהנתונים האלו מצביעים יותר על חזרה לנורמליות מאשר על חולשה אפשרית. הרעה מעבר לרמות האלו כבר אמורה להדליק נורות אדומות במשרדי הפד'.
נראה עם זאת שהכיוון החיובי כסיבה לטון היוני מודגש יותר בדברי פאוול מהכיוון השלילי. לדבריו האינפלציה ממשיכה להתקרר למרות הנתונים הגבוהים מהצפוי בינואר ופברואר. "הייתי אומר שהסיפור הוא באופן בסיסי אותו סיפור, והוא שהאינפלציה יורדת באופן הדרגתי לכיוון ה-2% בדרך עם מהמורות... יש לנו עכשיו תשעה חודשים של 2% – 2.5% ויש לנו חודשיים של אינפלציה גבוהה יותר".
האופטימיות ביחס לכלכלה באה לידי ביטוי גם בטבלת הנקודות. הערכת הצמיחה לשנה הבאה עלתה בחדות יחסית, מ-1.4% ל-2.1%, והצפי לאבטלה ירד מ-4.1% ל-4%. נציין עוד שנראה שהפד' פחות חושש מנתוני אינפלציה גבוהים מעט יותר לאורך זמן ארוך יותר. הצפי ל-3 הורדות ריבית בא למרות שהטבלה משקפת גם ציפיה לאינפלציית ליבה של מדד ה-PCE של 2.6% לעומת 2.4% בתחזית הקודמת.
נסייג מעט את ההתלהבות מה"יוניות" שבאה לידי ביטוי בטבלת הנקודות ביחס לציפיות להורדת הריבית. מה שמתייחסים אליו כ"צפי לשלוש הורדות ריבית השנה" היא נקודת האמצע של הערכות, ומדובר בנתון סטטיסטי. מספיק שאחד מחברי הוועדה היה צופה הורדת ריבית אחת פחות והממוצע היה יורד לצפי ל-2 הורדות ריבית, ואז הכותרות היו שונות לחלוטין. שני חברי הפד'' שהתבטאו לאחר ההחלטה האחרונה משקפים את מגוון הדעות הנוכחי. נשיא הפד באטלנטה בוסטיק הניצי תמיד צופה הורדת ריבית אחת בלבד עד סוף השנה, ואילו נציג שיקגו גולסבי שנחשב יוני יותר צופה 3 הורדות ריבית.
נקודה חשובה נוספת שעולה מטבלת הנקודות היא הצפי לעליה בריבית הטבעית, כלומר הריבית לטווח הארוך יותר, לאחר שסוף סוף הפד' יצליח להתגבר על אפיזודת האינפלציה. פרופסור ג'רמי סיגל התייחס בטור השבועי שלו לכך שהצפי כעת עלה מעט מ-2.5% ל-2.6%. הוא מעיר שהתאמת ציפיות הפד' לנתון הזה הוא תהליך ארוך, ולא מתרחש בין לילה. כך לדוגמה בתחילת שנות האלפיים ציפיות הפד' לריבית ארוכת הטווח ירדה בהדרגתיות ולא בפגישה אחת, מה שהשפיע בסופו של דבר על המדיניות בשני העשורים שחלפו מאז בהם הריבית הייתה בממוצע נמוכה מאד. כעת נראה שהמגמה הפוכה ותיתכן עלייה הדרגתית בריבית הטבעית לטווח ארוך. סיגל מעריך שהיא תתייצב בסופו של דבר על 3.5% - הרבה מעל הממוצע בשנים האחרונות.
מאקרו: הנתונים המטעים שמתוקנים למפרע
נושא נוסף שחשוב לשים אליו לב הוא התיקונים למפרע של נתונים שמתבצעים חודש או חודשיים לאחר פרסום הנתונים הרשמי. בדרך כלל הנתון הראשוני תופס את הכותרות ומייצר אווירה מסוימת, אך כשמתפרסמים הנתונים המעודכנים שבקושי תופסים כותרות מתברר שמדובר בטעות מוחלטת. התחושה שנוצרה, בדרך כלל - שהכלכלה חמה מדי - לא מתוקנת למפרע.
דוגמה בולטת מהחודש האחרון: נתוני התעסוקה המפוצצים של ינואר שברו את התחזיות וגם קצת הפילו את השוק – 353 אלף משרות חדשות הדהימו את הכלכלנים והעידו, כביכול, על שוק תעסוקה רותח. ובכן, לאחר עדכון הנתונים למפרע מתברר שמדובר בעצם ב-229 אלף בלבד. נתון יפה כשלעצמו, אבל לא קרוב לנתון שהשפיע על השוק עם פרסומו. האם קראתם באיזה שהוא מקום על התיקון המאסיבי הזה? ייתכן שגם התיקון הזה עמד לנגד עיני הפד' בהחלטתו האחרונה - שוק העבודה, כך מתברר, לא כל כך עוצמתי כמו שחשבנו רק לפני חודש. בפברואר הנתון הראשוני שפורסם הוא 275 אלף. כמה יהיו באמת בסוף? קשה לדעת, שכן התיקונים הללו בנתוני התעסוקה מתרחשים מדי חודש כבר תקופה ארוכה, ותמיד כלפי מטה. מלבד נתוני התעסוקה גם נתוני הייצור והמכירות הקמעונאיות היו נמוכים יותר בינואר ממה שפורסם בתחלה.
שוק המניות: הערכות האנליסטים לקראת הרבעון הבא
עונת הדוחות של הרבעון הרביעי של שנת 2023 מסתיימת השבוע עם אחרונות המדווחות, וכבר בשבוע הבא אנחנו צפויים לכמה סנוניות שיפרסמו כבר את דוחות הרבעון הראשון של שנת 2024. מה הצפי לקראת עונת הדוחות הבאה עלינו (בשאיפה) לטובה?
רבעון ראשון, האנליסטים (כרגיל) מנמיכים ציפיות: האנליסטים צופים שהרווחים ברבעון הראשון יצמחו ב-3.4%, ובכך יסמנו את הרבעון השלישי ברציפות של צמיחה ברווחים. הצפי המעודכן הזה נמוך בהרבה מציפיות האנליסטים כשהרבעון הראשון יצא לדרכו. ב-31 לדצמבר האנליסטים ציפו לצמיחה של 5.7% בדוחות הרבעון הראשון, אך מאז עדכנו כלפי מטה את התחזיות. מדובר בתופעה טבעית שחוזרת על עצמה מדי רבעון, כך שאין צורך להיכנס לפאניקה.
בשורת ההכנסות האנליסטים מצפים לצמיחה של 3.6% משנה לשנה. בתחילת הרבעון הצפי עמד על צמיחה של 4.3% בהכנסות. במידה ואכן תרשם כצפוי צמיחה בהכנסות יהיה זה הרבעון ה-14 ברציפות של צמיחה בנתון הזה.
ביחס להמשך השנה הציפיות גבוהות הרבה יותר. האנליסטים צופים צמיחת רווחים של 9.3%, 8.4% ו-17.4% בשלושת הרבעונים הבאים עד שנת 2024. סך הכל האנליסטים מצפים לצמיחה של 10.9% ברווחי החברות הכלולות במדד ה-SP500 בשנת 2024.
בחלוקה לסקטורים: הסקטור שצפוי לתרום הכי הרבה לצמיחת הרווחים הוא סקטור התשתיות (utilities) עם צמיחה של 23%, ובמיוחד ספקיות החשמל שצפויות לדווח על עליה מטאורית של 42% ברווחים. הסקטור השני הוא מידע טכנולוגי עם צמיחה צפויה של 20.3%, ובראש הסקטור כמובן אנבידיה ותעשיית השבבים עם צפי לצמיחה של 75% ברווחים. הסקטור השלישי הוא שירותי תקשורת (19.8%) בראשות מטא. בצד השלילי ניתן למצוא את סקטור החומרים הבסיסיים עם צפי לירידה ברווחים של 5.2%, בראשות חברות הכימיקלים (7%) .
הציפיות לקראת הרבעון השני: הרבעון הראשון של שנת 2023 מסתיים השבוע ביום חמישי, וביום שלישי הבא יחל הרבעון השני של שנת 2024 (ביום שישי ושני לא יתקיים מסחר עקב החגים הנוצריים). מה צופים האנליסטים לקראת הרבעון השני?
חברת המידע Factset סקרה את המלצות האנליסטים לקראת הרבעון השני. סך הכל מצאה החברה 11,557 המלצות שונות על מניות של חברות הכלולות במדד ה-SP500 53.8% מהן המלצות קניה, 40.5% החזק ו-5.7% המלצות מכירה. שיעור המלצות הקניה והמכירה נמצא מתחת לממוצע החמש שנתי (54.4% ו-6.1% בהתאמה), ושיעור המלצות ההחזק מעל הממוצע (39.5%).
מבחינת סקטורים האנליסטים אופטימיים ביותר ביחס לסקטור האנרגיה ושירותי תקשורת עם 63% המלצות קניה ופסימיים ביותר ביחס לסקטור הצריכה הבסיסית וחומרי בסיס עם 45% ו-46% בלבד בהתאמה. הסקטור שזוכה להכי הרבה המלצות מכירה הוא התעשייה עם 8% המלצות מכירה.
הסקטורים המובילים מבחינת מחירי היעד הם שירותים רפואיים עם מחירי יעד הגבוהים ב-10.2% מהמחירים הנוכחיים, ולאחר מכן סקטור הנדל"ן והאנרגיה (10% ו-9.2%). הסקטורים עם מחירי היעד הנמוכים ביותר הם חומרי בסיס, תעשייה ופיננסים (עליה של 1%, 2.5% ו-3.5% בהתאמה). הממוצע הכללי ביחס ל-SP500 הוא למחירי יעד הגבוהים ב-7% מהמחירים הנוכחיים. לפי זה המדד יגיע בסוף השנה ל-5,589 נקודות.
מכפיל הרווח העתידי בהתחשב בהערכות הנ"ל הוא 20.9, מעל הממוצע החמש שנתי (19) ומעל הממוצע ה-10 שנתי (17.7).
חברות: חמשת החברות עם הכי הרבה המלצות קניה הן DELTA AIR LINES (96%), TARGA RESOURCES , AMAZON ו- MICROSOFT (95% מהממליצים על כל אחת מהחברות הללו עם המלצת קניה).
החברות עם הכי הרבה המלצות מכירה הן EXPEDITORS INTERNATIONAL (53% המלצות מכירה) T. ROWE PRICE GROUP (50% המלצות מכירה ואף לא המלצת קניה אחת) ו ROBERT HALF INTERNAT עם 50% אף היא (אך גם עם כמה המלצות קניה).
צמיחת שולי הרווח הנקי נמשכת, והיא צפויה לעמוד על 11.6% לעומת 11.2% ברבעון הקודם, אך קרוב לממוצע החמש שנתי – 11.5%. גם פה סקטור התשתיות צפוי לדווח על השיפור הגדול ביותר בשולי הרווח (13.2% לעומת 10.3%). שולי הרווח צפויים להצטמצם בסקטור האנרגיה והחומרים הבסיסיים.
עד כמה כדאי להתחשב בהערכות הללו של האנליסטים? האנליסטים נוטים לטעות כלפי מעלה ב-3% עד 8% בממוצע ב-20 השנים האחרונות. בחמש השנים האחרונות הפספוס כלפי מעלה היה 4.6%, בעשר השנים האחרונות ב-2.9% ובעשרים השנים האחרונות ב-8.3%. יחד עם זאת בחודשים האחרונים האנליסטים מתקשים לעמוד בקצב הראלי של המדד ונוטים דווקא לפספס כלפי מטה. בממוצע בחודש מרץ לפני שנה האנליסטים חזו מחיר שנמוך ב-11% מהמחיר הנוכחי.
הטרנד שנעלם והטרנד שמתחיל
- 3.יש חברה 29/03/2024 10:31הגב לתגובה זולפני רבות בשנים,1987,וביצועיהם ממוצעים בעליל
- 2.ממתי 29/03/2024 10:29הגב לתגובה זויודעים יותר ממך? ממני?כללית? אם יש ברשותם מידע פנים....לא חוקי!
- 1.תודה רבה (ל"ת)אנונימי 27/03/2024 15:25הגב לתגובה זו

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
