בית המשפט
צילום: Pixbay

רו"ח ויועצת מס השמיטו בדוחות לרשות המס, כספים שמשכו לקוחות

רוי שיינמן | (8)

פרקליטות המדינה הגישה לבתי משפט השלום במרכז שני כתבי אישום נגד רואה חשבון ויועצת מס שערכו עבור לקוחותיהם דיווחים לרשויות המס מהם השמיטו, בניגוד לחוק, הכנסות בגין כספים שמשכו לקוחותיהם כבעלי מניות מהותיים בחברות.

בשנת 2017 נכנס לתוקף תיקון לפקודת מס הכנסה ובו חוקק סעיף 3(ט1). הסעיף קבע למעשה כי כספים שבעל מניות מהותי לווה מחברה בבעלותו ידווחו כהכנסה של בעל המניות בתנאים שנקבעו בחוק. כתוצאה מכך ובהתאם להוראות מעבר שנקבעו בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2018-2017, בעלי מניות צריכים לדווח על הלוואות שמשכו מחברות בבעלותם כהכנסת דיבידנד או שכר בשנה העוקבת לשנה בה נמשכו הכספים, וזאת החל משנת 2017.

כתב האישום הראשון הוגש על ידי עו"ד טליה נעים מפרקליטות מיסוי וכלכלה לבית משפט השלום בראשון לציון נגד רואה חשבון בקשר עם שניים מלקוחותיו, אותם ייצג בפני רשויות המס וסייע בעריכת דו"חות המס השנתיים שלהם. מכתב האישום עולה כי רואה החשבון לא דיווח בדו"חות האישיים של לקוחותיו, שהיו בעלי מניות עיקריים בחברות שבבעלותם, את יתרות המשיכה שלהם באותן החברות כהכנסה, וזאת בניגוד לחוק.

יתרת המשיכה של אחד הלקוחות שהיה צריך לדווח עליה כהכנסה עמדה בשנת 2017 על כ-970 אלף שקל ובשנת 2018 על כ-1.17 מיליון שקל. בעניינו של לקוח אחר, לא דיווח רואה החשבון כהכנסה את בדוחות יתרת משיכה בשנת 2017 על סך 1.87 מיליון שקל ובשנת 2018 על סך 2.54 מיליון שקל.

לרואה החשבון יוחסו מספר עבירות של עריכת דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר.

כתב האישום השני הוגש על ידי עו"ד תמר פירון מפרקליטות מיסוי וכלכלה לבית משפט השלום ברחובות נגד יועצת מס שבמהלך השנים 2017 ועד 2020 ערכה יועצת המס לאחד מהנישומים את דוחותיו האישיים לפקיד השומה. מכתב האישום עולה כי יועצת המס לא דיווחה בדו"חות האישיים של לקוחה, שהיה בעל מניות עיקרי בחברה שבבעלותו, את יתרות המשיכה שלו לחברה כהכנסה, וזאת בניגוד לחוק. יתרת המשיכה שהיה לדווח עליה כהכנסה עמדה בשנת 2017 על כ-150,000 שקל, כ-530,000 שקל בשנת 2019, כ-3.06 מיליון שקל בשנת 2019, וכ-3.8 מיליון שקל בשנת 2020.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ע 22/03/2024 08:45
    הגב לתגובה זו
    ״השמיטו, בניגוד לחוק, הכנסות בגין כספים שמשכו לקוחותיהם ״ זה לא נכון!!! הם השמיטו יתרות חובה שנבעו ממשיכות הבעלים. פשוט הכתב לא מבין מה הוא כותב.
  • 4.
    יקבלו נזיפה-בושה (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2024 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    SHIKA 19/03/2024 15:39
    הגב לתגובה זו
    מה שרשויות המס מעוללות זה להפוך את רואה החשבון לעבדים שלהם. רואה חשבון צריך להגיד לנישום מה יש לעשות - הנישום מחליט מה יעשה. ואז אומרים לרואה חשבון - אל תחתום על הדוח!! אם נותנים גילוי בדוח - אסור להפוך את רואה החשבון לעבריין.
  • 2.
    רוני 19/03/2024 15:39
    הגב לתגובה זו
    ככה זה שמלמדים את המקצוע מרצים סוג ז במכללות סוג ז כמו רופין וקרית אונו סטודנטים סוג ז
  • אחת שיודעת 20/03/2024 12:15
    הגב לתגובה זו
    איזה תגובה לא קשורה למציאות... סתם זריקת האשמות שווא בלי שום ביסוס וידע !
  • אחד שיודע יותר 27/05/2024 12:56
    המקצוע "ראיית חשבון " מתקרב יותר ל"רעיית עיזים" עם כל הקריסות של חברות והתביעות המשפטיות של צדי ג' בגין מתן :חוות דעת חלקות:" שניתנו כאשר כל הפרוג'קטורים דלקו באדום .תעשי גוגל ותבדקי (אני מדבר על חברות בארץ בשנים האחרונות ולא על חו"ל 1
  • 1.
    איש פשוט 19/03/2024 14:20
    הגב לתגובה זו
    האם חוקרים ומאשימים רק את אנשי המקצוע או גם את הנישומים ??
  • תמים 27/05/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
    זה תלוי בטיב המילוי .....
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים