קרפור
צילום: צילום קרפור

קרפור נתבעת לשלם לספק שטוען "החברה לא משלמת לספקים"; האמת כנראה אחרת

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה קרפור תביעה

ג.ל. טכנולוגיות תובעת מקרפור (קבוצת אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 1.81% ) כ-52 מיליון שקל, בשל אי תשלום על אספקת שירותי קירור. ג.ל טכנולוגיות סיפקה שירות ל-65 סניפים של קרפור והזמינה ציוד לסניפי הרשת שאמורים להיפתח בעתיד. ג.ל טכנולוגיות ביצעה את העבודות לאחר שחברות קירור אחרות לא היו מסוגלות לעמוד בדרישות הרבות של הרשת.  

על פי כתב התביעה, שהוגש בבית המשפט המחוזי בת"א, אלקטרה נתנה הוראה לכל החנויות העובדות תחת קבוצת אלקטרה שלא לשלם לתובעת. בנוסף התובעת טוענת כי אלקטרה נהגה כלפיה בבריונות כלכלית כדי לנסות להכניע אותה ע"י גרעון תזרימי של כ-26 מיליון שקל ביחס לציוד ועבודות בפרויקט קרפור ועבודות שירות שלא שולמו. התובעת טוענת שקרפור לא משלמת לספקיה, אבל נראה שמדובר במאבק משפטי בין השתיים. קרפור טוענת כי הספק עשה מעשים פסולים ולא סיפק את מחויובותיו כלפיה. זה סכסוך עסקי בין שני הצדדים, אבל קרפור דווקא משתפרת ברבעונים האחרונים ונראה שמצבה התזרימי דווקא לא רע לאור התמיכה של אלקטרה והפניקס במקביל להכנסת משקיע נוסף ועל רקע השיפור העסקי ברשת.  

"מדובר בתביעת כזב שנולדה לאחר שהספק הבין שגילינו אי סדרים חמורים באמיתות החשבוניות אותן הוציא, באופן שמעלה חשד לפלילים", מגייבם בקרפור, "לאחר בדיקה מעמיקה  הגשנו כתב תביעה נגד הספק כבר בחודש דצמבר, ובנוסף לכך, לאור החשדות הכבדים, הוגשה תלונה דחופה במשטרה".

לטענת התובעת, היא חייבת כ-19 מיליון שקל עבור ציוד שנרכש לבקשת גלובל לצורך התקנה בסניפים ספציפיים והתקנתם בוטלה או נדחתה. זאת, בנוסף לציוד נוסף שנרכש ללא הגדרת סניף ספציפי.  

על פי כתב התביעה, בחלק מהמקרים, נאמר לג.ל טכנולוגיות כי בשל הוראה מלמעלה הועברה הפעילות לחברת אקלימטיק השייכת לקבוצת אלקטרה וכתוצאה מכך הציוד שהוזמן נשאר במחסן ללא שימוש והדבר הסב נזק רב לג.ל טכנולוגיות.  

החברה טוענת כי הפרת ההסכמים ע"י קרפור נעשתה באופן מכוון על מנת לאלץ את החברה לעשות הנחות מהחוב הכספי הגדול שהצטבר. סך כל החוב של הנתבעת עומד על כ-48.5 מיליון שקל, בתוספת הפרשי שער של כ-4 מיליון שקל.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון 31/01/2024 21:31
    הגב לתגובה זו
    אבל כן מצליחה להישאר כל הזמן בחדשות השליליות. שימשיכו למרוט נוצות זה לזה אבל שלא יסבכו ספקים או צרכנים. כספק לא הייתי מספק להם כלום שלא כנגד ערבות בנקאית וקונה- לא קונה מאומה שלא רואה בעין לוקח עמי הביתה בעת התשלום
  • 2.
    גזגז 31/01/2024 19:27
    הגב לתגובה זו
    הצרפתים לקחו מאגר גז בגבול לבנון . ובאו עם הרשת הזו לעשות כפרות . שיחזירו את הגז .
  • 1.
    מנחם מנדל 31/01/2024 18:37
    הגב לתגובה זו
    למשגיחי הכשרות
  • ספק נוכל גדול!!!! (ל"ת)
    אורי 31/01/2024 21:39
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.