מיקרוסופט הפכה לחברה הגדולה בעולם - אבל האם היא תישאר כזו?
מיקרוסופט MICROSOFT היא כנראה החברה המצליחה ביותר בשנה האחרונה, וכל המספרים מגבים את הטענה הזו - המנייה שלה נסחרת בשיא היסטורי של 405 דולר ושווי השוק שלה כבר חצה את רף ה-3 טריליון דולר, כאשר היא לאט לאט מתרחקת מאפל APPLE . המנייה של מיקרוסופט הציגה ביצועים יותר טובים ממדד ה-S&P 500 בשנה האחרונה, וגם ב-3, 5, ואפילו 10 השנים האחרונות. ורק בשביל לסבר את האוזן, אם הייתם משקיעים 5,000 דולר במנייה בהנפקה במרץ 1986, היו לכם היום כבר 22 מיליון דולר.
מניית מיקרוסופט ב-5 השנים האחרונות
אלה אכן מספרים יפים ונוצצים, אבל בשביל להבין איך מיקרוסופט הגיעה לאיפה שהיא נמצאת, וחשוב מכך - האם היא יכולה להישאר שם, כדאי לבחון מקרוב את מה שהיא עשתה בתקופה האחרונה, ובאופן ספציפי יותר, ב-10 השנים האחרונות, מאז שהמנכ"ל הנוכחי, סאטיה נדלה, נכנס לתפקיד.
פי 10 ב-10 שנים
ב-10 השנים מאז שנדלה נכנס לתפקיד (כמעט 10, הוא מונה בפברואר 2014), המנייה של מיקרוסופט עלתה כמעט פי 10, או 1,000%, וזאת בהשוואה ל-S&P 500 שעלה "רק" ב-161%. את רוב ההצלחה של החברה בתקופה הזו אפשר לייחס למהנדס שהיה עד אז עוד אלמוני ומאז הצליח להחיות את החברה מחדש.
המיקוד המרכזי של נדלה במהלך תפקידו היה השקעה בפלטפורמת הענן של החברה, Azure, שלפי ג'פריס מחזיקה היום כבר בנתח שוק של 37% לעומת 18% ב-2016 והכניסה ב-2023 64.5 מיליארד דולר לפי ההערכות - בערך 30% מההכנסות של החברה.
- אפל עקפה את הציפיות - אך נחלשה במכירות האייפון ובהכנסות מסין
- בנק אוף אמריקה: אפל תכפיל את הרווחים תוך 5 שנים בזכות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סאטיה נדלה, מנכ"ל מיקרוסופט; קרדיט: אתר החברה
ההשקעה ב-AI - האם מיקרוסופט תממש את הפוטנציאל?
מאז ההשקה של ChatGPT של חברת OpenAI, בה מיקרוסופט מחזיקה ב-49%, לפני שנה וחודשיים, המנייה של מיקרוסופט זינקה ב-66% לעומת 22% של ה-S&P 500, עלייה מרשימה מאוד בשביל חברה בסדר גודל כזה. אבל עיקר העלייה נובע מהציפייה של המשקיעים לפריצת דרך בתחום, כאשר הם רואים את מיקרוסופט כמובילה בו, ומכאן ניתן להניח שההצלחה של מיקרוסופט בהמשך תהיה קשורה באופן ישיר למימוש הפוטנציאל שהמשקיעים רואים בה בתחום הבינה המלאכותית.
כאמור, המנייה נסחרת במחירי שיא, והיא ממש לא זולה, מה שאומר שמי שמשקיע היום (או לא מממש את ההשקעה שלו) צריך מאוד להאמין שהחברה אכן יכולה להציג פיתוחים משמעותיים חדשים. האנליסטים אומנם עדיין אופטימיים, כמו האנליסט של ג'פריס, ברנט טיל, שהציב למנייה מחיר יעד של 450 דולר (אפסייד של 11%), אבל הוא גם מדגיש שמכפיל הרווח העתידי שלה עומד היום על 32.6, לעומת ממוצע של 27.1 למניות במדד הנאסד"ק.
למשקיעים שהיו בזמן בועת הדוט.קום עוד יש זכרונות כואבים
המצב הנוכחי מזכיר מאוד את מצב המנייה לפני 25 שנה, גם אז המנייה עלתה בחדות לאור הציפיות מהגבהים שהחברה תגיע אליהם בזכות ההמצאה החדשה אז - האינטרנט. בדיעבד, המשקיעים שהחליטו לממש עשו את ההחלטה הנכונה - אחרי שהגיע לשיא של 60 דולר בדצמבר 1999, המנייה התחילה לרדת בהדרגתיות עד שהגיעה למחיר של 15 דולר ב-2009, ירידה של כמעט 75%, והמנייה לא חזרה לאותם מחירים עד לאוקטובר 2016.- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ועדיין, הרבה דברים השתנו מאז. בשנת 2000, מיקרוסופט לא הייתה במיקום טוב בתחום הטלפונים הסלולאריים, בעיקר לעומת מי שהחזיקה בתואר החברה הגדולה ביותר עד לא מזמן, אפל. בנוסף, בינואר 2000, ממש באזורי השיא של המנייה, המנכ"ל דאז והמייסד ביל גייטס הודיע שהוא מתפטר.
אחת החוזקות של מיקרוסופט היום היא ההנהלה החזקה שלה גם מעבר למנכ"ל נדלה - סמנכ"לית הכספים למשל, איימי הוד, נמצאת בחברה כבר 21 שנה, וגם גייטס עצמו עדיין נמצא בסביבה כיועץ טכנולוגי. יש גם את בראד סמית', עורך הדין של החברה שנמצא איתה כבר 30 שנה ועזר לה להתמודד בהצלחה עם עם תביעות גדולות שהוגשו נגדה בטענות של פגיעה התחרות בשנות ה-90 ושנות ה-2000. סמית' הוא כיום נשיא החברה וסגן יו"ר הדירקטוריון.
הרבה תלוי באלטמן
אין חולק על כך שהשותפות של מיקרוסופט עם OpenAI והמנכ"ל שלה, סם אלטמן, היא מהגורמים העיקריים שהביאו אותה לאיפה שהיא נמצאת היום, וסאגת הפיטורים של אלטמן בהחלט המחישה כמה הקשר בין הצדדים חזק. אלטמן עדיין מכהן כמנכ"ל בחברה פרטית, ורוב הכוח עדיין אצלו, אם כי קשה להאמין שהעובדה שמיקרוסופט מחזיקה רק ב-49% מהחברה אומרת שאין לה את המילה האחרונה. ובכל זאת, אלטמן הוא האיש שמנווט את הספינה בתחום הזה.
סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI; קרדיט: ויקיפדיה - TechCrunch
מה כל זה אומר למשקיעים?
"למשקיע שמחפש השקעות לטווח קצר, אין הרבה הגיון בלקנות מניות של מיקרוסופט, בעיקר בגלל שהציפיות מהחברה גבוהות מאוד כרגע", כותב ג'ין מאנסטר מחברת הניהול Deepwater Asset Management. "זו לא הולכת להיות שנת הפריצה של החברה בתחום ה-AI, זה הולך לקרות בעוד 3 או 5 שנים", הוא מוסיף.
יכולות בינה מלאכותית הן עדיין לא יכולות מהותיות בשביל רוב העסקים, והרוב הגדול אפילו לא רוצה להשקיע בללמוד מה הן יכולות לתרום לו. בשביל להגיע לאימוץ רחב של הטכנולוגיה צריך להשקיע עוד המון משאבים ולחכות עוד הרבה זמן, אז אולי כדאי לחכות ולראות לאן הדברים הולכים.
ורק מתוך סקרנות, שאלנו את ChatGPT האם הוא חושב שמיקרוסופט תצליח בתחום ה-AI, וזו הייתה תשובתו:
אין לי את היכולת לחזות את העתיד, כולל האם חברות מסוימות יצליחו בתחום ה-AI. ההצלחה של מיקרוסופט או כל חברה אחרת בתחום תלויה במספר גורמים כמו איכות הטכנולוגיה, חדשנות, ביקושים, תחרות והחלטות אסטרטגיות.
- 1.ACTIVISION + AI יתנו הרבה (ל"ת)דן 27/01/2024 11:45הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
