אילו סקטורים ירוויחו מכהונה נוספת של טראמפ?
בשבוע שעבר ניצח בקלילות בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית באיווה, ולפי ההערכות הוא אכן יהיה מועמד המפלגה לבחירות לנשיאות שיתקיימו השנה. בעוד קשה להגיד עדיין מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, חלק מהמשקיעים בוול סטריט כבר מתחילים לדמיין את השפעת הכהונה שלו על תיקי ההשקעות שלהם.
מניות הביטחון
תחום אחד שכנראה ירוויח מכהונה של טראמפ הוא כנראה מניות הביטחון, כאשר סביר להניח שטראמפ יגדיל את תקציב הביטחון בזמן כהונתו. טראמפ ידוע בגישתו הניצית יותר בענייני ביטחון ובענייני חוץ, ולכן חברות בטחוניות גדולות בתחום, כמו ג'נרל דיינמיקס GENERAL DYNAMICS או לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP למשל, צפויות להיות החברות שיספקו את האמצעים הבטחוניים לממשל טראמפ.
מטוס קרב של לוקהיד מרטין; קרדיט: אתר החברה
ההתחממות במזרח התיכון והתגברות התקפות החות'ים בים האדום, עד כדי כך שארה"ב בעצמה כבר תקפה באזור, כמו גם המתחים ההולכים וגוברים בינה לבין סין, כנראה יביאו לגידול בהוצאות הביטחון של ממשל ארה"ב. האנליסטים צופים שג'נרל דיינמיקס תציג הכנסות של 46 מיליארד דולר ב-2023, אם צפי לצמיחה שנתית של 3.7% ל-50 מיליון דולר עד 2026. לוקהיד מרטין צפויה לדווח על הכנסות של 69 מיליארד דולר ו-74 מיליארד דולר עד 2026, צמיחה שנתית של 3.6%. חברה נוספת בתחום, נורת'רופ גרומן NORTHROP GRUMMAN CORP , צפויה לדווח על הכנסות של 41 מיליארד דולר ב-2023 ו-46 מיליארד דולר ב-2026, צמיחה שנתית של 5.9%.
מניות הבנקים
תחום נוסף שעשוי להרוויח ממשל טראמפ הוא תחום הבנקאות. הנשיא הנוכחי ביידן רוצה להחיל הגבלות נוספות על הבנקים, בעוד טראמפ דוגל בשחרור החסמים. אחד הנושאים שעומדים על הפרק הוא העניין של גיבוי הנכסים - מאז ביטוול סטנדרט הזהב, בנקים צריכים להחזיק במזומן בערך 10% מההון שיש להם. הנשיא ביידן כבר הצהיר שהוא רוצה להעלות את השיעור הזה, בעוד טראמפ רוצה להוריד על מנת שלבנקים יהיה יותר הון אותו הם יכולים להלוות, ובכך להניע את הכלכלה.
מדד הבנקים בארה"ב כבר ירד מתחילת השנה ב-5%, והקלה ברגולציות כנראה תעלה את הציפיות בשוק לגבי רווחים גדולים יותר של הבנקים, מה שגם יעלה את המניות שלהם. כמובן שיש עוד גורמים נוספים שמשפיעים על הרצון של הציבור ללוות, כמו רמות המחירים ושיעור הריבית, אבל הקלה ברגולציה בהחלט תהווה גורם דוחף ליותר הלוואות שיינתנו על ידי הבנקים.
מדד הבנקים בארה"ב מתחילת השנה
חלק מהבנקים כבר דיווחו על התוצאות שלהם לשנת 2023, כאשר ג'יי פי מורגן JP MORGAN הייתה המנצחת הגדולה - ג'יי פי מורגן הרוויחה בשנת 2023 סכום אדיר של 49.6 מיליארד דולר. זה יותר משכל בנק אמריקני אחר הרוויח אי פעם בשנה אחת, וגם 31% משהרוויח הבנק ב-2022. לשם השוואה, הרווחים בשנת 2023 של בנק אוף אמריקה BANK OF AMERICA הסתכמו ב-23 מיליארד דולר, של וולס פארגו WELLS FARGO & CO ב-30 מיליארד דולר, ושל סיטיגרופ CITIGROUP ב-40 מיליארד דולר.
- 2.מדינת ישראל תרוויח בענק אחרי לכת הזקן הסנילי (ל"ת)משה ראשל"צ 18/01/2024 07:26הגב לתגובה זו
- אבל השמאל יפסיד וכן ערוצי התבהלה (ל"ת)יצחק 18/01/2024 15:11הגב לתגובה זו
- 1.מורי 17/01/2024 20:12הגב לתגובה זובינתיים 50% ביומיים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
