יום לאחר העברת התקציב בממשלה, שכולל תוספת תקציבית של 55 מיליארד שקל לתקציב הביטחון וכן קיצוץ רוחבי של 5% במשרדי הממשלה השונים, דנו בוועדת העבודה והרווחה במענקי התמרוץ לעובדים בחקלאות ובבנייה שנועדו לסייע לשני ענפים אלו אשר נפגעו בצורה קשה במלחמה מחוסר עובדים.

יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר קרא לאוצר להאריך את המענקים בשישה חודשים, לטענתו "לא מוצה הפוטנציאל". נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר נועה שוקרון השיבה לו בתגובה כי רק "בתוך מספר שבועות יוכל המשרד לגבש עמדה באשר להארכת תקופת הזכאות".

כזכור, בהסכם בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר שאושר בוועדה ב-23 בנובמבר, נקבעו מענקים בשווי של 3,000 שקל בחודש עבור שני חודשי העסקה ראשונים, ו-4,000 שקל על החודש השלישי, עבור עובדים ישראלים חדשים שהחלו לעבוד בענפים אלה בחודשים נובמבר-דצמבר 2023. הזכאות למענקים ניתנה למי שהועסקו בהיקף שכר של מחצית משכר המינימום (2,786 שקל) ומעלה ועבור עבודה ביישוב מפונה ניתנה זכאות כפולה.  

• נזקי הבצורת 2025: נפתח מסלול פיצוי לחקלאים באזורים מוכרזים
• פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 הדיון בוועדה. צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת​

אין עניין להאריך את המענקים

נועה שוקרון מאגף התקציבים במשרד האוצר אמרה: "בחודש נובמבר הייתה תופעה רחבה של חל"תים והרבה אנשים שהיו פנויים להשתלב, גם אם באופן זמני, בענפים האלה שבהם היה מחסור משמעותי. באמצעות המענקים אנחנו ניסינו להפגיש בין הקבוצות האלה. על פי הנתונים כעת שוק העבודה נמצא במצב של התאוששות, הרבה אנשים חוזרים לעבודה והמשמעות היא שככל שעובר הזמן הפוטנציאל לתיאום בין הצדדים האלה חולף. אין כאן עניין תקציבי". מאידך, ציינה שוקרון כי המשרד לא שולל הארכה של הזכאות למענקים ואמרה כי המשרד נמצא כרגע בשלב של בחינת הכלי בהיבט של מספרים, ביקושים ויעילות אל מול הצורך המשקי. בהמשך ציינה שבתוך מספר שבועות יוכל המשרד לגבש עמדה באשר להארכת תקופת הזכאות. 

יניב פרץ, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה אמר כי "כ-100,000 מתוך 136,000 עובדים שהיו רשומים בחל"ת בנובמבר ודצמבר חזרו לעבודה. האבטלה עומדת כעת על 3% בלבד וזה באופן טבעי מקטין את ההיצע הפוטנציאלי לעובדים חדשים. אחד הדברים שבלמו את הצלחת המהלך גם בתקופה שהיו עובדים זמינים הוא תופעה של מעסיקים שניצלו את הזכאות למענק והפחיתו את גובהו משכר העובדים, מה שפגע בתמריץ הכלכלי של העובדים להגיע. יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר זעם למשמע הדברים ואמר כי מדובר בתופעה בזויה שפוגעת קשות במאמץ התמרוץ וכי יש לוודא שהחוק אוסר את זה ולהבטיח שזה לא יקרה. 

נציג משרד החקלאות ניר פרוימן הביע תמיכה בהארכת הזכאות למענקים ואמר "הייתה נטישה של כ-10,000 עובדים בענף. חלק חוזרים אבל זה עדיין רחוק ממספיק וצריך לתת תמריץ לאנשים להגיע. יש עבודות שכלל לא התחילו עד ינואר כי חקלאות זה לא ענף רציף, ולכן חשוב לתת גם למי שנכנס לעבודה בחודש ינואר. 600 אנשים הגישו בקשה בתקופה קצרה ואם נאריך את הזכאות המספרים ילכו ויגדלו לאלפים". 

קיראו עוד ב"בארץ"

• העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
• הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

תוקף המענקים הסתיים, המלחמה עדיין ממשיכה

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר ציין כי "עברנו את התאריכים שהוגדרו בהסכם והענפים הללו עדיין נותרו ללא עובדים. תקופת הזכאות שהוגדרה לתחילת ההעסקה הייתה קצרה ואנחנו סבורים שפרק הזמן הזה לא מיצה את הפוטנציאל של העסקת עובדים ישראלים בתחומים האלה. אם ניתן עוד מספר חודשים יותר אנשים יגיעו. כמו כן ועל אף הנאמר כאן בדיון הקודם, הבנו שיש כרגע בעיה לעובדים בענף השיפוצים להיכלל בזכאות ומבקשים להסדיר זאת בהקדם".

ח"כ ארז מלול, טען כי "אנחנו בתקופה קשה ומחצית מאתרי הבנייה עדיין סגורים. למרות שאישרנו הגדלה של המכסות - אין עדיין עובדים זרים, ויש לזה השפעה אדירה על המשק בישראל. המצב מאלץ אנשים להעסיק פועלים באופן בלתי חוקי וראינו אתמול את ההשלכות של תופעות כאלה בפיגוע ברעננה, זה חייב להיפסק. ציפיתי שהמענקים יגדלו אבל אם לא כך, הם לכל הפחות חייבים להימשך". עוד ציין ח"כ מלול את הצורך לוודא כי עובדים בענף השיפוצים יכללו גם הם בזכאות למענקים. 

ח"כ ששון ששי גואטה, מיוזמי הדיון אמר כי "המחסור בידיים עובדות בענפים האלה הוא משמעותי מאוד. אנשים סוגרים עסקים כי אין עובדים. אם התחלנו להניע מהלך שיעודד ישראלים להגיע אליהם אני לא מבין למה להפסיק. צריך להמשיך את הזכאות למענקים וגם לפתור את הבעיה בתחום השיפוצים". 

רק 91 עובדים חדשים בתחום הבנייה

  פועל בניין צילום Getty images Israel

רותי מור מהמוסד לביטוח לאומי דיווחה לוועדה כי עד כה הוגשו 773 בקשות של עובדים למענקי התמרוץ כאשר 682 מתוכם היו מתחום החקלאות ורק 91 מענף הבנייה. כמו כן אמרה כי ענף השיפוצים כן הוכלל בתנאי הזכאות, במטרה לכלול בזכאות עבודות שיפוץ משמעותיות. מור הציגה את ההגדרה המופיעה בטופס המקוון ואף ציינה כי כבר הוגשו בקשות של עובדים מהתחום.

בתגובה לדברים ציינו נציגי קבלני השיפוצים כי ההגדרה אינה תואמת את מרבית עבודות השיפוצים והדבר מנע ממרבית העובדים בתחום להגיש בקשות. כמו כן הדגישו את מצבם הקשה של קבלני השיפוצים, שבשל המחסור בכוח אדם לא מצליחים לדבריהם לסיים עבודות שהחלו לפני ה-7 באוקטובר או להתחיל עבודות חדשות ואף חשופים לתביעות של לקוחות: רן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים אמר: "המדינה עודדה אותנו להעסיק עובדים פלסטיניים, לא אישרה לנו להעסיק עובדים זרים, וביום אחד איבדנו את כולם. הכוונה במענק הייתה טובה אבל בפועל ההגדרה בטופס לא מכלילה אותנו כי לקבלני שיפוצים אסור לעשות תוספת בנייה או שינויים מבניים". 

ח"כ אליהו רביבו קרא לאפשר גם לקבלני השיפוצים להעסיק עובדים זרים: "שיפוצים הם חלק מענף הבנייה. אני מסכים שהטוב ביותר היה אם ישראלים היו באים לעבוד. אבל כל עוד שאין מענה כזה, צריך לאפשר לקבלנים שרוצים ויכולים להעסיק עובדים זרים".