שר הבריאות ומנכל משרד הבריאות
צילום: צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

שר הבריאות חשף מתחילת המלחמה: 13 אלף פצועים, ויותר מ-2,500 חיילים

שר הבריאות ציין כי  "במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות", יש להוסיף תוספת ריאלית של כ-2 מיליארד שקל לתקציב קופות החולים, והטמעה של כ-3.5 מיליארד שקל לבסיס הסל
נחמן שפירא | (2)
נושאים בכתבה משרד הבריאות

שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו הגיע היום לדיון בוועדת הבריאות בכנסת, ועדה בה שימש כיו"ר עד תחילת המלחמה. השר סקר הפני הוועדה  את פעילות המשרד במלחמה ואת ההיערכות לשנת התקציב הבאה.

שר הבריאות, חשף בדיון כי מתחילת המלחמה טיפלה מערכת הבריאות ב-13 אלף נפגעים, מתוכם יותר מ-2,500 חיילים, השר ציין כי הוא היה מעוניין כי  70% ממיטות בתי החולים יהיו ממוגנות וכי צריך שם כך תקציב מיידי של 270 מיליון  שקל. בנוסף ציין את התוכנית לבריאות הנפש, שתוקצבה ב-2 מיליארד שקל, ותעסוק בחיזוק הקהילה גם בפריפריה, השר ציין כי מערך השיקום יוגדל מ-900 מיטות כיום ל-1,500, ובנוסף ייפתחו שלוחות נוספות של מרכזי חוסן. השר ציין כי התוכנית  להגדלת מיטות האשפוז שכוללת תוספת של כ-2,300 מיטות אשפוז תבוצע עד 2028. 

שר הבריאות בוועדת הבריאות היום צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

                   שר הבריאות בדיון בוועדת הבריאות. צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

לפי נתוני חיל הרפואה, כ-3,221 חיילים נפצעו מתחילת המלחמה, ביניהם ישגם פצועים שטופלו בשטח ולא פונו לבתי החולים, בבתי החולים אושפזו כ-2,335 חיילים. בנוסף, ל-155 חיילים  יש פגיעות בעיניים ול-298 חיילים יש פגיעות בשמיעה. בנוסף בחיל הרפואה ציינו כי גייסו מתחילת המלחמה מעל 800 קב"נים כאשר ישנם כ-9,000 חיילים שהם נפגעי דחק. כ-1,500 מהם פונו לקבלת טיפול כל ידי צוות לטיפול בתגובות קרב ו-275 סופחו למרכז שיקום עורפי לאחר שהתסמינים המשיכו.

תוספת של 2 מיליארד שקל

שר הבריאות ציין כי  "במטרה לייצר אופק תכנוני ותפעולי ארוך טווח למערכת הבריאות", יש להוסיף תוספת ריאלית של כ-2 מיליארד שקל לתקציב קופות החולים, והטמעה של כ-3.5 מיליארד שקל לבסיס הסל למתן ודאות וקידומי מחירים ודמוגרפיה. לדבריו, ההסדרה מייצרת וודאות אשר מאפשרת לקופות החולים להיערך ולתכנן אספקת שירותי בריאות איכותיים ונגישים למבוטחים, ושיבח במיוחד את פעילות הקופות מתחילת המלחמה.

שר הבריאות בוסו ציין כי "המטרה שלי כשר לחזק את מערכת הבריאות הציבורית כדי שכל אדם יוכל לקבל שירות מיטבי וראוי. מדובר במשימה לאומית, לא פחות חשובה מחיזוק מערכת הביטחון, וההשלכות שלה לא רק בריאותיות אלא גם כלכליות וחברתיות". 

 

מתקפות סייבר על בתי החולים

מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, פירט את גבורתם של אנשי הרפואה תוך כדי הלחימה, והדגיש את תחומי התוכנית השנתית כטיפוח ההון האנושי, מניעת תחלואה, קידום טכנולוגיות תשתיות וזמינות ואיכות השירותים. הוא סיפר על מוכנות בתי החולים בצפון, ועל הצורך בשיפור מהמיגון כדי לאפשר פעילות רחבה במקום, והמשך הטיפול בשגרה כמו קשישים - תוך טיפול בנפגעי המלחמה. הוא ציין כי ישראל היא שיאנית העולם בקצב גידול האוכלוסייה, כ-2% מדי שנה וכמיליון נפש מדי חמש שנים, וכן במקום השני או השלישי בעולם - בקצב הזדקנות האוכלוסייה.

קיראו עוד ב"בארץ"

הוא הזהיר ממתקפות סייבר, הנערכות מדי יום על המערכת כאשר התקפות ממוקדות על בתי החולים, זיו, הלל יפה ומעייני הישועה, כאשר המשרד ובתי החולים מקצים סכום ניכר להתמודדות עם איום זה. לדברי המנכ"ל כל עוד לא ייחתם הסכם שכר מוסדר עם הפסיכולוגים - תימשך תכנית המענקים, ואילו דוד קורן, מנכ"ל ער"ן, העריך כי היקף הנפגעים בארץ מפוסט-טראומה מאירועי הטבח - יהיה פחות מהחשש בתחילה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ישעיהו 08/01/2024 22:15
    הגב לתגובה זו
    לומדים תורה
  • ביבי זה אסון 09/01/2024 00:54
    הגב לתגובה זו
    החרדים חיים בללה לנד
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.