דוד ביטן
צילום: הכנסת

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן מזהיר: המחסור בעובדים יביא לזינוק של 20-10% במחירי הדיור

ועדת הכלכלה עסקה היום בסיוע לענפי החקלאות, המלונאות והתעשייה על רקע המחסור באלפי עובדים בעקבות המלחמה. ביטן קרא למשרדי הממשלה לטפל בזה ישירות ללא צורך באישור ממשלה; נציגי החקלאים: "הפרי נופל מהעצים ובינתיים החקלאים מתמוטטים"
נחמן שפירא | (10)
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

האם המחסור בעובדים בתחומים רבים במשק הישראלי בעקבות המלחמה יביא בקרוב לעליות מחירים? אם אתם שואלים את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן התשובה לכך היא חיובית.

ועדת הכלכלה של הכנסת, עסקה היום בסיוע לענפי המלונאות, החקלאות והתעשייה על רקע המחסור בכוח אדם בעקבות המלחמה. בדיון ביקש ביטן פתרונות למחסור החמור בעובדים בענפי המשק השונים. הוא אמר כי המחסור בעובדים זרים לחקלאות ימנע מהחקלאים לחזור לעבודה מלאה ויעלה למדינה הרבה ביותר במתן פיצוי לחקלאים, והזהיר כי בענף הבנייה המחסור בעובדים והעלייה במחיר חומרי הגלם עשויה להוביל לעלייה של 10-20%במחירי הדיור.

דובר צהל              המלחמה טרפה את הקלפים צילום דובר צה"ל

ח"כ שלום דנינו אמר כי צריך להחליף את העובדים הפלסטינאים באופן מדורג, בתהליך שיימשך שנה בין היתר כדי לא להפיל בבת אחת את רמת החיים ביהודה ושומרון באופן שיכול להביא לבעיה ביטחונית. ח"כ אלון שוסטר ציין כי צריך לתת פתרון כמה שיותר מהר, ולא להתחייב מראש על נתק מיהודה ושומרון. ח"כ אלי דלל ציין גם הוא כי צריך לבצע צעדים בהדרגה ואמר כי אם יהיה רעב ביהודה ושומרון זאת תהייה בעיה. ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי אין ספק שיש ענפים שלמים שעומדים בפני שוקת שבורה, וצריך למצוא להם את הפתרונות.

אי אפשר להביא עובדים פלשתינים

ח"כ סימון דוידסון אמר כי אחרי ה-7 באוקטובר אי אפשר לחזור להביא עובדים מיהודה ושומרון, ויש פתרונות אחרים. ח"כ ששון גואטה הצטרף לדברים, ואמר כי המלחמה רק העצימה את המחסור בכוח אדם שכבר היה קיים קודם לכן.

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, ציין כי עד ה-3 בינואר החקלאים צריכים להעביר למשרד בקשות והוא יבחן אותן ויחלק כ-9,000 היתרים תוך פחות משבועיים לחקלאים הפעילים. לדבריו, ביום ראשון הקרוב מתכוון שר החקלאות להביא לממשלה הצעת החלטה להגדיל היתרים לעובדים זרים בחקלאות.

היו"ר ביטן שאל למה צריך החלטת ממשלה, אם כולם יודעים שיש מחסור, וקרא לאפשר לכל משרד לבצע מדיניות בהתאם לענפים עליהם הוא אמור ללא צורך בהחלטות ממשלה. נציגת משרד האוצר, נועה שוקרון, ציינה כי הקבינט המדיני ביטחוני עדיין לא קיבל החלטה באשר למדיניות ביחס לעובדים פלסטינאים. ח"כ שוסטר מתח ביקורת על כך שהאוצר מנווט את נושא העובדים הזרים, ואמר: "השתלטתם בלא סמכות על נושא שהוא בכלל לא תקציבי. אתם מנהלים את זה בהפקרות מוחלטת כלפי הכלכלה הישראלית ומונעים ממנה להתחיל לעבוד".

קיראו עוד ב"בארץ"

נדלן בניה דירה  תמר מצפי              האם שוב האזרחים ישלמו את המחיר? צילום תמר מצפי

מחסור של 4,000 עובדי תיירות עוד לפני המלחמה

ראש מטה שר התיירות, מיכאל יצחקוב, אמר כי ב-6 באוקטובר היו חסרים כ-3,900 עובדים בענף המלונאות. הוא ציין כי מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים אישרה כ-650 היתרים לעובדים מיהודה ושומרון ומתוכם מגיעים כ-300-350 עובדים. עם זאת הוא הוסיף כי מלון זה לא שדה חקלאי ולא משנה איזה איש ביטחון אישר זאת עובדים פלסטינאים לא צריכים להיות בבתי מלון. לדבריו, המשרד מבקש להחליף הקצאה של כ-2,000 עובדים פלסטינאים בעובדים זרים.

נציגת האוצר שוקרון שבה וציינה כי יש פלסטינאים שנכנסים לישראל באישור פרטניים, והוסיפה כי אין החלטה של הקבינט המדיני ביטחוני, לכאן או לכאן, ולכן לא ניתן לייצר מדיניות שתומכת את ההחלטה להחליף את העובדים הפלסטינאים.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, אמר בוועדה כי  אחרי 3 חודשי מלחמה יש לחקלאים נזק אדים והם צריכים את העובדים כבר מחר, מאחר והפרי כבר נופל מהעצים ובינתיים החקלאים מתמוטטים. שוקרון השיבה כי גם אם מחר יתווספו עוד 10,000 היתרים זה לא יפתור את הבעיה בטווח המידי. 

לתעשייה חסרים 20 אלף עובדים

ראש אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, עו"ד מיכל וקסמן חילי, ציינה בדיון בוועדה כי לתעשייה חסרים כ-7,000 עובדים ועוד כ-12,050 עובדים פלסטינאים, במקצועות שישראלים לא רוצים לבצע או לא מקצועיים מכדי לבצע. נציגת משרד הכלכלה, נועה שפיצר, ציינה כי עמדת השר היא שאין להכניס יותר עובדים פלסטינאים.

נציגת האוצר שוקרון הסבירה כי בתעשייה צריך להיזהר שלא לפגוע בשכר הישראלים, ולכן האוצר תומך בהבאת עובדים מיומנים בתנאי שיקבלו את השכר הממוצע המשולם לבעלי אותו מקצוע. קונסול הכבוד של מלאווי בישראל, ניר גז, ציין כי במלאווי ממתינים כ-1,400 עובדים שמוכנים מחר לעלות על מטוס לישראל.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    לא לקנות דירות הכל עוד ירד בייחוד אפ המצב יחריף 03/01/2024 14:32
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות דירות הכל עוד ירד בייחוד אפ המצב יחריף
  • 8.
    נקנה איפה שעוד זול עם פינוי ובינוי בצפון הירוק (ל"ת)
    ויטה 02/01/2024 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לפרקליטות 01/01/2024 21:42
    הגב לתגובה זו
    מה עם המשפט של דוד ביטן ???
  • 6.
    אנונימי 01/01/2024 18:47
    הגב לתגובה זו
    חחח אנשים חנוקים, הכול ממשיך לעלות ומפמפי הנדלן צוחקים כל הדרך אל הבנק
  • 5.
    שיהיה זינוק גם 200%. אין כסף. מזון ודלק עולים כל חודש (ל"ת)
    קונה שפוי 01/01/2024 17:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה 01/01/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
    אז יקנו אם באמת המחירים יעלו כמו שאתה חושב....?
  • 3.
    עוד פושע מחירי הנדלן קורסים העם דורש ועדת חקירה ממלכתית חובה (ל"ת)
    רועי 01/01/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
  • לביזפורטל 01/01/2024 21:43
    הגב לתגובה זו
    מה עם המשפט של דוד ביתן ? אוי ביזפורטל יבדוק??
  • 2.
    הממשלה הזו,על כל שריה,טובה באזהרות ואיומים.. (ל"ת)
    מרקו 01/01/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני 01/01/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    והריבית על המשכנתא מטורפת
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.