נדלן בנייה דירה
צילום: שלומי יוסף

הגורם הכי משפיע על מחירי הדירות ומה ניתן ללמוד ממנו על העתיד?

174 אלף דירות במלאי, 62 אלף דירות למכירה, אבל כמה דירות גמורות למכירה יש בשוק? וגם - למה יש מקומות ש"אין להם מחיר"? 
איציק יצחקי | (12)

שוק הדירות כמו כל שוק כלכלי מתנהג בצורה כלכלית. יש היצע, יש ביקוש ויש מחיר שנקבע בשוק בהתאם לביקוש והיצע, כאשר הביקוש גדול על ההיצע המחירים עולים. כאשר ההיצע גדול המחירים יורדים. יש גורמים נוספים שמשפיעים על שוק הדירות, אבל כמעט כולן מתבטאים בהיצע ובביקוש. לדוגמה - חושבים תהיה עלייה מהתפוצה שתצטרך דיור - זה יגדיל את הביקוש; הריבית יורדת ומקלבה את רוכשי הדירות, זה יעורר ביקוש. ובצד השני - המדינה מורידה מיסים לקבלנים זה יעודד בנייה. 

 

ביקוש של 55-60 אלף דירות בשנה, אבל כמה היצע יש?

הביקוש הוא נתון שניתן להעריך אותו. הכלכלנים מדברים על 55-60 אלף דירות מבוקשות בשנה (אולי 65 אלף דירות), אך עלייה חריגה יכולה להעלות את הנתון הזה. בפועל, אגב, היקף רכישות של יהודים שעולים לארץ או יהודים בחו"ל שמעוניינים שתהיה להם דירה בישראל עמד בעשור האחרון על כ-1,000 דירות בשנה.

צד ההיצע תלוי במספר גורמים - התחלות בנייה שזה הבסיס, התונים על קרקעות שמתחילים לבנות עליהם דירות. ברגע שהתחילו לבנות אז ההגדרה הופכת לדירות בתהליך. זה מלאי שיתממש על פני הזמן לדירות גמורות. נתון חשוב הוא תוך כמה זמן המלאי הזה יהפוך לדירות גמורות. מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדובר על כ-2.7 שנים, אבל זה יכול להשתנות. הקצב תלוי בפרמטרים כמו זמינות עובדים, קשיים בביצוע ועוד. בחודשים האחרונים הקצב ירד.

התחלות הבנייה על פי נתוני הלמ"ס ירדו בשנה האחרונה ל-54 אלף דירות. זה לא נוראי, אבל זמן הבנייה התארך ל-33 חודשים עלייה של כמה חודשים בודדים והחשש שזה יעלה יותר. ככל שזמן הבנייה מתארך לצד ירידה בהתחלות הבנייה, כך מלאי דירות גמורות יורד. 

מלאי הדירות הוא כנראה אחד מהנתונים הכי משפיעים על שוק הדירות, אם לא המשפיע ביותר. הוא קובע בכל רגע נתון מה הסחורה המוצעת בשוק? נניח שיש 400 משפחות שרוצות לקנות דירה ברמת גן ונניח שיש שם מלאי של דירות גמורות של 30 בלבד (נתעלם מדירות יד שנייה כי היצע בהן הוא במקביל גם ביקוש שמקזז אותו - מוכרי הדירות ישד שנייה מעוניינים לקנות דירה נוספת, ובשביל ההדגמה נניח שהם עושים זאת באותה השכונה).

במצב המתואר, המחירים יזנקו. ולכן מלאי הדירות הגמורות הוא קריטי להבנת השוק, אם כי צריך גם להבין את המלאי בתהליך - תוך כמה זמן הוא יהפוך למלאי גמור? (פרטים בהמשך)

 

מלאי דירות גמורות - כ-10,000 בלבד, מלאי בתהליך בנייה - 174 אלף

הצפנו לפני כשבועיים את ההבדל בין נתוני הדירות למכירה לדירות גמורות למכירה כפי שמפרסם הלמ"ס. בעוד שבלמ"ס מציגים 62 אלף דירות למכירה ובאוצר (כמו רבים) טוענים שמדובר על דירות גמורות למכירה, הרי שאלו לא דירות גמורות, אלא דירות למכירה, גם דירות בשלבים מוקדמים. ההבדל חשוב מאוד, כי כדי לפתור את בעיית הדיור צריך היצע גדול והתחלות בנייה גבוהות ודירות גמורות. 5,000-10,000 דירות גמורות לא יענו על ביקוש של 55-60 אלף דירות בשנה. אז נכון שיש גם בנייה שוטפת וכל חודש אמורים להצטרף אלפי דירות גמורות לשוק, אלא שקצב הבנייה הנמוך עוד לפני המלחמה ובעיקר אחריה, מקשה על יצירת מלאי דירות גמורות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מנגד, מנתוני הלמ"ס רמזים לכך שהיצע הדירות לא כל כך נורא כמו שנראה במבט ראשון. היקף הדירות בבנייה עומד על 174 אלף דירות. הדירות האלו צפויות להיכנס לשוק בהדרגה, כשאם לוקחים בחשבון שקצב הבנייה עומד על 2.7 שנים הרי שמדובר על 64 אלף דירות בשנה. זה יענה על הביקוש. גם אם נניח שקצב הבנייה יעלה ל-3 שנים, המצב בסדר - מדובר על 58 אלף דירות בשנה, ואפילו אם הבעיות עם פועלים יימשכו ובביאו את השוק לבנייה במשך 3.5 שנים, זו לא קטסטרופה, במיוחד שצפוי שתוך חודשים המחסור בפועלים ייפטר.

 

ממבט מלמעלה - אין בעיית היצע בשוק הדירות; ברזולוציה לאזורים - הבעיה קיימת 

הנתונים האלו מביאים לשתי מסקנות שבמבט ראשון סותרות, אבל במבט שני משתלבות זו בזו. מלאי הדירות הגמורות מעיד על מחסור, המלאי בתהליך מעיד על מספיק דירות לטווח של השנים הקרובות. 

המחסור לכאורה בטווח הקצר הוא תיאורטי. אם יהיה ביקוש גדול פתאומי וצורך בדיור כדי להתגורר בו מידית, אז יש מחסור (מלאי דירות גמורות של  5,000-10.000 דירות), אבל צריך לזכור שלרוב אנשים קונים דירה שתהיה מוכנה בעוד פרק זמן מסוים. הצורך הוא לא מידי. המלאי, גם לטווח הקצר אמור לספק. השאלה היא לא המלאי הכולל, אלא באיזה אזורים נבנות הדירות והאם יש התאמה בין ההיצע לביקוש לפי האזורים. 

זה חשוב כי למרות שהתמונה מלמעלה מעידה על מלאי מספק, סביר מאוד שכצוללים למידע (למרות שיש חוסר במידע) מקבלים שבדרום יש מספיק דירות לכולם, אבל במרכז אין היצע דירות מספק לביקוש והמחירים צפויים להמשיך לעלות. מחייר הדירות לא בהכרח עולים באותו מקום באותו שיעור, וזה המקום לציין מגמה עולמית בעשרים השנים האחרונות של ניתוק בין המחירים באזורי הביקוש בערים מרכזיות ובמיוחד בשכונות ספציפיות מיתר המדינה. תחשבו על זה - רבים רוצים לגור מול הטיילת בתל אביב, אבל ההיצע שם אפסי. זה הוביל לעליות מחירים מתגברות בשנים האחרונות, כשלמתבונן מהצד זה נראה מנותק ולא ריאלי, אבל זה כוחו של ביקוש והיצע. 

יש אנשים שישלמו מחיר גבוה על מה שהם רוצים ואם זו דירה בטיילת בתל אביב במחיר של 10 מיליון או 20 מיליון הם מוכנים לשלם. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ממשיכים להמציא סיבות לסוף הירידות, שכמובן רק התחילו (ל"ת)
    שדגכ 30/12/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שלומיד 30/12/2023 07:26
    הגב לתגובה זו
    כי אם לא בונים עוד במרכז שם הביקוש המחירים ימשיכו לעלות אפשר לבנות המון בקריות קריית גת ואופקים זה לא אומר שאנשים יבואו לשם שמעדיפים מרכז ( חדרה-גדרה). שלא לדבר על זה שעוד צריך לראות מה יהיו המחירים בשדרות ואופקים אחרי המלחמה.
  • 7.
    לאוניד 29/12/2023 21:27
    הגב לתגובה זו
    כותב המחבר, אם הביקוש יהיה גבוהה מההיצע המחירים יעלו. ואכן זה אחד מחוקי הכלכלה. אבל יש גם מושג שנקרא בועה. כאשר המחירים עולים עד שאו שמבינים שהביקוש לא אמיתי או פשוט אין למי שמבקש את היכולת לשלם יותר. אז נניח שהביקוש הרבה יותר גדול מההיצע, אז אם כל הדירות יעלו 20 מיליון עדיין יקנו אותם כי הביקוש גדול יותר? לא כי פשוט אין לאנשים את היכולת לקנות!! אז כח הקניה הוא חשוב, ואם אין כח קניה אז גם אם הביקוש עולה על ההיצע המחירים יתאימו עצמם וירדו, אחרת אף אחד לא יקנה, פשוט כי לא מסוגל.
  • 6.
    בא 29/12/2023 18:54
    הגב לתגובה זו
    כתפיים של זוגות צעירים.גואל נפש , פעם גם עבדות היתה חוקית ,זאת עבדות מודרנית ,גם משכירי הדירות הם חלאות ,יושבים על צוואר האדם העובד והישר.
  • 5.
    צדיק 29/12/2023 15:51
    הגב לתגובה זו
    כמעט כל ניתוח סופר מספר דירות ולא מ"ר בנוי !!!!!! לדוגמא אם יש לנו שתי דירות אחת בת 80 מ"ר והשניה בת 120 מ"ר אז יגידו לנו שיש 2 דירות. אבל אי אפשר לחבר את שתי הדירות הללו כי אלה שני מוצרים שונים!!!! צריך להתיחס למ"ר בנוי !!!! אם נמשיך את הדוגמא. יש לנו 200 מ"ר בנוי שאם נחלק ל-3 נקבל 3 דירות כ"א כ-77מ"ר. וכך הגדלנו את מספר הדירות !!!!! לכן כל ניתוח שור הדירות צריך להתייחס למ"ר,בנוי ולא למספר הדירות !!!!!! אפשר לשנות את מספר הדירות כאשר משנים את גודל הדירה באמצעים שונים ( כמו מיסוי)
  • הוכחה לרמת החינוך במתמטיקה בישראל (ל"ת)
    ע 30/12/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    היצע וביקוש לא רלבנטיים כשאין כח קניה! (ל"ת)
    אדם 29/12/2023 15:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דודי 29/12/2023 14:39
    הגב לתגובה זו
    ישיבה על הגדר.
  • הריבית לא הולכת לשום מקום. תישאר ככה עוד הרבה. (ל"ת)
    שדגכ 30/12/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מ. כהן 29/12/2023 14:23
    הגב לתגובה זו
    ההסבר המנומק, מחסיר נתון חשוב, הוא מה כושר ההשתכרות וההחזר, או יותר נכון, חוסר יכולת ההחזר.
  • 1.
    מתמטיקאי 29/12/2023 14:01
    הגב לתגובה זו
    משמע יש הרבה יותר היצע ממה שנדמה.
  • מה שקורה בפועל. אנשים גרים עם הסבתות והילדים הגדולים (ל"ת)
    שדגכ 30/12/2023 15:14
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.