הקרנות הכספיות כיכבו השנה: גייסו 53 מיליארד שקל. אבל בחודשים האחרונים יש פדיונות
תעשיית הקרנות צמחה השנה מ-368.6 מיליארד שקל לכ-455.2 מיליארד שקל - עלייה של כ-23.5% - כך עולה מסקירה של חברת מיטב שמסכמת את נכסי תעשיית הקרנות בשנה החולפת, 2023 (נכון לשלשום, 25 לדצמבר).
לפי הנתונים, התשואה החיובית תרמה עליית ערך של כ-38 מיליארד שקל וכניסת הכספים הסתכמה בכ-49 מיליארד שקל, מה שהביא לצמיחה כוללת של כ-87 מיליארד שקל בנכסי התעשייה.
הקרנות הכספיות כיכבו השנה כשגייסו סכום עתק של כ-53 מיליארד שקל, והמשיכו את רצף הגיוסים המרשים שהחל עוד בשנת 2022 – עם גיוס כולל של כ- 86 מיליארד שקל בשנתיים האחרונות. הסיבה ברורה - האפיק הסולידי הפך השנה לאטרקטיבי מאוד, אלא שבשל הפחתת הריבית הצפויה בהמשך, יש משקיעים שמעדיפים לקבע את הריבית בבנקים או להשקיע באפיקים סולידיים אחרים והם פודים קרנות כספיות. ההיקפים עד כה - מאות מיליוני שקלים.
זו הייתה השנה של הקרנות הפסיביות שבפעם הראשונה חלפו על פני הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. הקרנות הפסיביות, לאחר שידעו עדיין פדיונות ברבעון הראשון של השנה, עברו לגיוסים חזקים במהלך השנה כאשר בסופה גייסו סכום של כ-21 מיליארד שקל שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-5.5 מיליארד שקל וקרנות הסל עם גיוס של כ-15.5 מיליארד שקל.
- יש לי סכום כסף - האם להמשיך להשקיע בקרן כספית או לפרוע את המשכנתא?
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרנות המחקות ובקרנות הסל הגיוס הגבוה ביותר נרשם בקטגוריה מניות בחו''ל (כ- 6.2 מיליארד שקל וכ- 10.5 מיליארד שקל בהתאמה) והקטגוריה הפודה ביותר היא אג''ח בארץ – מדינה אשר פדתה כ- 940 מיליון שקל (מחקות) וכ-530 מיליון שקל (קרנות סל).
הקרנות האקטיביות המסורתיות מסכמות שנה נוספת של יציאת כספים מסיבית בסך של כ-25 שקל (ב-2022 יציאת כספים של 27 מיליארד שקל) עם מעט אופטימיות לקראת השנה הבאה. הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית אג''ח בחו''ל אשר גייסה סכום של כ-2 מיליארד שקל, והקטגוריה הפודה ביותר היא קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון כולל של כ-14.5 מיליארד שקל.
- 2.הפידיןנות בכספיות זה לקיזוז מס ניקנה למחרת (ל"ת)צורי 27/12/2023 14:40הגב לתגובה זו
- 1.בכספיות יש מכיכה על מנת לקזז מיסים בלבד (ל"ת)ידוע ש 27/12/2023 13:15הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
