הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
אופיר שריד
צילום: מליסרון

מליסרון מודה בכשלון - סוגרת את פעילות אתר הסחר המקוון גרופר

לאחר שעזריאלי מחקה מעל ל- 300 מיליון שקל על האתר המקוון, מליסרון מודה שקיימת חוסר כדאיות כלכלית להחזיק אתר מקוון בישראל
שלי אפלברג | (5)
נושאים בכתבה אופיר שריד גרופר מליסרון עזריאלי שוק ההון

מי בכלל צריך לצאת מהבית? בישראל מסתבר שכולם רוצים לצאת. בפרט אם אנחנו בתקופה לא שפויה במלחמה. אולי האנשים לא רוצים לצאת מהבית לעבודה, אך את הקניות הם רוצים לראות ולהרגיש. תרבות הקניונים אצלנו חזקה, הקניון נמצא מתחת לבית ואם לא מתחת לבית אז במרחק של מספר רחובות. אימהות מוצאות שם מפלט עם המשפחה שהן צריכות אחר הצהרים להעסיק את הילדים. בחום הכבד של הקיץ הקניון מהווה מפלט מהשמש. אז מדוע חשבו ענקיות הקניונים שעליהם לרוץ ולפתוח קניון וירטואלי?

חלק מהשיבוש במחשבה החל בקורונה. בתקופה בה ההשקעה בדיגיטציה עלתה. כולם אז חשבו שעולם הקניונים נסגר. הם הביטו מעבר לים וראו את קניוני הרפאים בארה"ב מתרבים. הפחד מהאוויר המזהם בחוץ גרם לפרנואידים לחפש את הריגוש בקניות באינטרנט. המצב בו הממשלה סגרה את כל החנויות בין רגע ושלחה את בעליהן להתמודד עם מחזור מכירות אפסי הוביל את כולם לרוץ ולפתוח פעילות מסחר מקוון – אי־קומרס. בפועל על אף שהמכירות זינקו הפעילות בתחום היתה תמיד הפסדית. מאחורי הקלעים של הפעילות, החברות נדרשות להחזיק טכנולוגיה מתקדמת התומכת בניהול המלאי, בלוגיסטיקה, בשביעות רצון הלקוח, בגבייה ובשיווק. החברות התמקדו בצמיחה ,השקיעו סכומי עתק בטכנולוגיה על אף שהפעילות הייתה לא רווחית.

 

אך הפחד פג, והריגוש לא נותר. ואת הקריסה של התזה ניתן היה להראות עם חברות כמו קוויק  קוויק טכנו שגיסה מהציבור כ-90 מיליון שקל, דיממה למוות בבורסה ונרכשה על ידי אלקטרה צריכה  אלקטרה צריכה 1.81% בשביל להסיט את פוקוס המשקיעים.

המצב מתחדד כעת בתקופת משבר כלכלי, בה כולם חייבים לצמצם הוצאות ושמים את הפוקוס על המחיר. ההזמנה הנוחה, והרכישה המקוונת פחות מדברת אל לב הרוכשים. הישראלים שמעדיפים לא להיות פרייארים ממשיכים להשוואת מחירים מול השחקנים בחו"ל – ולא מעניין אותם ה"דגל הישראלי". השחקנים מחו"ל שמעוניינים להשתלט על המסחר המגיע לביתם של כ- 10 מיליון איש יכולים להכניס את הסחורה לישראל בפטור מכס. אומנם הפטור הוא עד 75 דולר, אך כיאה לישראלים אנחנו יודעים לפצל הזמנות ולהתחמק מגודל הגזרה. הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לאתרים בחו"ל גם לעשות זאת עבורנו ביתר קלות.

אז מדוע בעצם עזריאלי ומליסרון צריכים קניון אינטרנטי כשאמזון ואליבאבא בשטח? איך הן יתחרו בחנות ליד הבית שהם מספקים את הסחורה תוך מספר ימים?

האסימון שלהן נפל, אין לזה זכות קיום. אצל ענקיות הקניונים הוא נפל אחרי השקעות עתק של מאות מילוני שקלים בטכנולוגיה.

מליסרון  מליסרון 0.62% מתחילה להודות בכישלון ההרפתקה באתר המקוון GROO. בתחילת 2021 החליטה החברה להשקיע כ-100 מיליון שקל ברכישה ופיתוח זרוע דיגיטלית. האסטרטגיה הייתה לנסות ולבצע דיגיטציה לקניונים. למתבוננים מהצד זה היה נראה שהם פשוט הרגישו מחוץ לתמונה לאחר שעזריאלי החליטו להשיק קניון דיגיטלי.

אך כעת, ימים בודדים לאחר שקבוצת עזריאלי  עזריאלי קבוצה -0.35% מחקה מעל ל-300 מיליון שקל על אתר האינטרנט, גם מליסרון מבינים שמה שמתאים לאירופה לא מתאים לישראל ואין זכות קיום ל-GROO.

החברה החליטה לסגור בינואר 2024 את פעילות הסחר המקוון של גרופר הממוקדת בעולמות התיירות, הפנאי והמוצרים ופיטרה עשרות עובדים. סגירת הפעילות הינה כתוצאה מחוסר כדאיות כלכלית ושינויים בסביבה העסקית והצרכנית בה פועלת גרופר, בפרט בתחומי התיירות והפנאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עלות המהלך אינה צפויה להיות מהותית. במטרה להציל חלק מהמילונים שהשקיעו במיזם הכושל, מליסרון הודיעה כי לא כל העובדים יפוטרו, חלק מעובדי הפיתוח ישולבו במליסרון כולל מנכ"ל גרופר וזאת במטרה בעתיד לנסות ולהשתמש בטכנולוגיה שפותחה ולפתח יישומים וכלים דיגיטליים נוספים.

 

על רקע המלחמה יש ירידה ברורה וחדה בפעילות של חנויות האופנה. לחנויות האלו יש אתרי אינטרנט שאמורים לצמוח כי אחרי הכל - הקניות ברשת הן העתיד, אבל מסתבר שזה מגמגם בישראל הקטנה. הקניונים שרצו להשיק אתרי אינטרנט שנועדו לספק חוויה ללקוחות ופתרונות וירטואליים ראו שזה לא עובד.

הישראלים מחפשים באינטרנט את המוצרים רואים כמה הם עולים בקניון ורצים לקנות באינטרנט במקומות יותר זולים. ענקיות הקניונים הישראליות הן מומחיות נדל"ן, הן לא יודעות לרכוש סחורה קמעונאית בזול בחו"ל והמיזם שלהם יצר קניבליזם בתוך הבית ומרמור בקרב הסוחרים שרצו למכור את מרכולתם.

רק אתמול חזינו בביזפורטל שהפעילות של מליסרון שהועתקה מעזריאלי עומדת להיסגר שכן אין לה זכות קיום. בכיר בשוק ההון הסביר: "המודל העסקי שלהם היה בעייתי. החזון של עזריאלי היה להיות פלטפורמה עבור החנויות בקניון. בפועל הם פעלו הפוך. הם התחרו בחנויות ולא פעלו מולם בשיתוף פעולה. האתר היה יחידה עסקית נפרדת והיא שירתה את השרידות שלה, במקום לתת במה עבור הלקוחות. כקבוצת נדל"ן הם קבוצה מדהימה והרוויחו מאוד יפה על פעילות השרתים בחו"ל, אך הם מעולם לא עסקו ביבוא, זה לא התחום שלהם ובמקביל לכך שהמודל העסקי קרס מזמן זאת היתה רק שאלה של זמן. בגלל שהם חברה גדולה ועשירה הם משכו את הכישלון הניהולי לאורך זמן". 

כיום ברור לכולם שהאסטרטגיה של הקניונים לא חייבת להתבסס על אי קומרס.  הוא לא חלק אקוטי מהכלכלה הישראלית. והרצון להשקיע בטכנולוגיה במטרה להעמיד פלטפורמה מתקדמת בעלת ממשק מעוצב וחווית משתמשת ראויה - כדי לפעול בשוק האון ליין לא כדאית לכל שחקן.

רכישת המוצרים מהחנות הפיזית של הלקוח ליד הבית יכולה להישאר בידיים של שחקניות כמו וולט ולא צריכה להתנהל על ידי מנהלי חברות נדל"ן מניב. האסטרטגיה הייתה מוטעית. חברות הנדל"ן המניב יכולות להציע שירותים נוספים לשוכרים שלהם אך אסור להם להזיז את פוקוס הפעילות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ר 22/12/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
    בעוד אתרי קניות למבוגרים, מדשדשים ונלחמים על מחיר, ואפס נאמנות לקוח, אתרי קניות לצעירים, אשר אין להם עיניין ישיר במחירים, אלא במיתוג, בטרנדיות ועוד פורחים... חבל שהכתב "פספס" את איפכא מסתברא, של שוק האון ליין. נכון הוא לא מתאים לכולם, הוא מתאים לנישה מסוימת והיא צריכה למקסם אותו, לטובת השאת רווחים.
  • 4.
    שרון 21/12/2023 23:58
    הגב לתגובה זו
    בשביל להוזיל צריכים תחרות. רשת גדולה שמתמחה באופנה ובהוזלות. כל אופנה מחזיקה חצי עונה. אין בעיה להוזיל בגדים נעליים וכו' ולהרויח טוב מאוד. רשת עזרעאלי היתה רעה מכל בחינה. וגם לא הייתה הגונה.
  • 3.
    רונן ברגר 21/12/2023 17:36
    הגב לתגובה זו
    דוגמא קלאסית לחברה מסורתית כבדה שחושבת נדל"ן שאנסה חברת דיגיטל קטנה חכמה וזריזה. עצוב.
  • 2.
    כולם ימותו והפ ישארו לבד בארץ 20/12/2023 21:33
    הגב לתגובה זו
    כולם ימותו והפ ישארו לבד בארץ
  • 1.
    לאחר שהשביתו את העסקים למען הדמוקרטיה (ל"ת)
    שמחה לאיד 20/12/2023 13:28
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים

ת"א 35 סגר סביב ה-0 אחרי יום בו המדד נע בין עליות וירידות; תדיראן ירדה 6.2%, סולרום איבדה 5.4%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המסחר בת"א נסגר ביציבות. מדד ת"א 35 סגה ללא שינוי משמעותי ומדד ת"א 90 עלה ב-0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עלה ב-0.2%, מדד הביטוח עלה 1%, מדד הנדל"ן ירד0.1% ומדד הנפט וגז איבד 0.4%.

רוצים לדעת איזה מניות בולטות היום ומה הסיפור מאחוריהן? הכל כאן העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


אחת המניות שבולטת לשלילה בימים האחרונים היא ג'י סיטי. החברה הפתיעה את המשקיעים אחרי שהגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה. לניתוח המלא על מה עשתה החברה, ומה ההשלכות האפשריות - ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 2.17%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 7.09%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.35%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3.37%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.11%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן