קאמבק להייטק - "נראה התאוששות בהייטק הישראלי בשנה הבאה"
שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר סבורה שהעליות בנאסד"ק מקדימות את השוק הפרטי, מפרטת את היתרונות של ההייטק המקומי ומדגישה את התחומים המבטיחים
"דווקא המצב הנוראי שנקלענו אליו, יביא איתו טכנולוגיות חדשות. בתחום הביטחוני והמודיעין ייכנסו טכנולוגיות חדשות שישפרו את היכולות והמוצרים. יש גם התגייסות של טכנולוגיות אזרחיות לטכנולוגיות צבאיות, לרבות כל מה שקשור לרחפנים, של הגנה וסייבר
גם במקום ההסברתי שקשור לזהויות מזויפות. גם הצורך בניתוחי דטה רחבים יגדל, מודיעין מתוחכם ועוד תחומים שיביאו לפיתוחים חדשים". כך אומרת שירה עזרן שותפה בתחום במשרד מיתר בשיחה עם ביזפורטל. כל זה כשלהערכתה מהפכת ה-AI מביאה איתה הזדמנויות רבות נוספות לשוק הישראלי.
עזרן מדגישה שבתקופת הקורונה ראינו את תעשיית ההייטק עם מספרים פנומנליים גם בזכות הדיגיטציה ואחרי הירידה של השנתיים האחרונות אנחנו צפויים לראות התאוששות בשנת 2024 ועלייה בגיוסים וברכישות. זה נכון לעולם ונכון גם לשוק המקומי.
הון אנושי וניסיון
עזרן מדגישה את היכולות הגבוהות של ההון האנושי בישראל והניסיון הרב שנצבר בקרב היזמים, דבר שהיווה את התשתית עליה פרחה התעשייה בתקופת הקורונה.- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הירידה של השנתיים האחרונות בהייטק מגיעה על רקע השנים הפנומנליות של תקופת הקורונה. איך את מסכמת את השנתיים האחרונות בהייטק?
"אי אפשר להסתכל על השנתיים האחרונות במנותק מהשנים 2020 ו-2021. אלו היו שנים פנומנליות – תעשייה על סטרואידים. אם נשים את זה רגע בצד אלו היו שנים ייחודיות.
"כשעולים מסביבת ריבית אפס במשך עשור לריבית משמעותית יש השלכה על כל המאקרו ועל כל התחומים. הסביבה בשנתיים האחרונות הייתה מאוד שונה מכל מה שהכרנו בעשור הקודם. זה אומר שהיו ירידות בהייטק והייתה האטה ופחות גיוסים ופחות רכישות בטח בהשוואה לשנים הפנומנלית של הקורונה.
"אני חושבת שכל הדברים הבסיסיים שגרמו לזה שבקורונה התעשייה הישראלית פרחה עדיין נמצאים, הטאלנט שיש פה בארץ, הכוח האנושי היצירתי, הטכנולוגי הפורץ הדרך נמצא כאן. התעשייה התבגרה ב-20 שנה האחרונות, יש אנשים שהקימו חברות, מכרו אותן, עבדו בתאגידים אמריקאיים חזרו שוב לישראל והקימו שוב חברות. הכסף הזמין של הקרנות גם ישראליות אבל גם אמריקאיות, עדיין קיים. מה שהשתנה זה הסביבה המאקרו כלכלית – הריבית, האינפלציה כל אלו הובילו שגם בישראל כמו בעולם ראינו האטה".
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- "החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
שירה עזרן, (צילום: תומר יעקובסון)
הנאסד"ק מאותת - ההייטק יתאושש
את מייחסת את ההאטה אצלנו להאטה עולמית בהייטק?"כן, אני חושבת שאנחנו בשנה הזו מתחילים לראות כבר את ניצני היציאה מהאטה הזו. המהפך של ה-GenAi הביא בשורה חדשה עולמית ובארץ תופסים את הדברים - עשרות של יזמים חדשים, כל אחד רוצה לקחת את התחום הזה ולשפר דרכו תחומים אחרים כמו סייבר, רפואה ועוד.
"הטכנולוגיה המתקדמת שקיבלה דחיפה בקורונה, לא חוזרת אחורה. למשל לשלם לבנק - אני אעשה זאת באפליקציה, דיבור עם הרופא דרך האפליקציה, ואני אעשה את כל הדברים האלו בצורה הדיגיטלית. השוק בארה"ב מתאושש, יש צפי לריבית שתרד, ראינו את התגובות של האג"ח האמריקאי שמתחילות לרדת, כל הדברים האלה מסמלים שב-2024 אנחנו נתחיל לראות את ההתאוששות וכן שוב את העלייה גם בגיוסים וגם ברכישות".
בשנת 2023 ראינו את הנאסד"ק מטפס בצורה משמעותית, האם זה לא היה אמור כבר להשפיע על ההייטק המקומי?
"כשמסתכלים היסטורית יש פער בזמן בין השוק הציבורי לשוק הפרטי, בין הנאסד"ק לבין ההשקעות הפרטיות. השוק הציבורי עולה, אבל זה לא עולה באותה מידה ומיד גם בשוק הפרטי. עם זאת, בוודאי שהמשקיעים בשוק הפרטי מסתכלים על השוק הציבורי כי זה האופק שלהם לנזילות. הם שואלים, האם אני יכול בסופו של דבר להצדיק את התמחור, האם החברה יכולה להגיע בסופו של דבר ל IPO-ומה ההחזר שיהיה לי? אז השוק הציבורי, הנאסד"ק מאותת למשקיעים הפרטיים בהייטק ולתעשייה כולה, מה לעשות".
משיחות עם יזמים שומעים על קשיים בגיוסים.
"אני חושבת שזה לא אחיד לכל החברות, יש את החברות המוצלחות שכנראה תמיד יהיה להם קל והתעשייה הזאת בנויה על אקוסיסטם שלם. יש את החברות שפחות קל להם, זה באמת מגוון.
"השנה הזו היה קשה לגייס, משקיעים קיימים תמכו בחברות שלהם, בגלל שהשוק יותר קשה ולא רצו להוריד את הערכים, נעשה גישור לשנת 2023 בכדי להגיע לשנת 2024 יותר חזקים, עם רווחים ובאווירה כלכלית יותר טובה".
איפה את הכי אופטימית, איזה סקטורים יהיו חזקים בשנה הבאה?
"הצד החזק זה סייבר בישראל והוא יישאר חזק. אנשים שיוצאים מהיחידות הרלוונטיות בצבא עם יכולות מאוד טובות. זה תחום שיישאר חזק בישראל. תחום הGenAi, גם ימשיך לגדול.
"תחום הסייבר הוא תחום מומחיות דומיננטי בישראל. מצד שני אין יכולת אין סופית להקים חברות סייבר, השנה ראינו קונסולידציה בתחום הזה. רוב האקזיטים בארץ היו בתחום של סייבר, 8 עסקאות.
- 6.רבית אפס ניפחה בועה 19/12/2023 22:30הגב לתגובה זותוסיפו לזה גיוס ממושך תקציב גרעוני עם מיליארדים לבטחון סכנה להתלקחות רבתי בצפון הריבית תרד בהדרגה ולא לרמות שהיו לכן המצב ממש לא יחזור למה שהיה במקרה הטוב המפולת תיבלם
- 5.לא תראו התאוששות אלא אם ממשלת הבלהות תוחלף (ל"ת)טל פריצקר 19/12/2023 15:02הגב לתגובה זו
- 4.אפק 19/12/2023 14:50הגב לתגובה זותלוי אם לא תתממש התחזית אז יפיל על מישהו כבר.
- 3.רונן51 19/12/2023 14:01הגב לתגובה זווהאם תהיה מלחמה נגד חיזבאללה. הכל עדיין בערפל
- 2.עין שלישית מאוד מעניינת בתחום הרחפנים (ל"ת)מוטי 19/12/2023 13:26הגב לתגובה זו
- 1.וילק בהשקעה של דנונה מבטיחה את השינוי שרוצה לחולל (ל"ת)רן 19/12/2023 13:25הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
