צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ
דוחות

התאוששות באלקטרה צריכה: רווח של 29 מיליון שקל ללא קרפור

עם קרפור הרווח הוא 10 מיליון שקל; שווי החברה ירד במעל 40% בשנה האחרונה ולצד הערכה שהצרות בקרפור יפחתו בהדרגה, והשיפור בחטיבות הקיימות, השוק מעריך שהמניה ירדה יותר מדי; היום המניה מזנקת  
נחמן שפירא | (3)

מניית אלקטרה צריכה -1.09%  מזנקת היום ב-12%. למרות שתחום המזון ובעיקר קרפור עדיין מפסיד כ-20 מיליון שקל ברבעון יש שיפור גדול ברווחים ובמרווחים של קרפור. ההסבה לסניפים חדשים מגדילה את המכירות למ"ר לאזור של 39 אלף שקל למ"ר. זה פי 1.5 מהמספרים שקרפור היתה ביתן. יש עוד סניפים רבים שיעברו הסבה וזה יביא אותם לשיפור כולל במרווחים. הבעיה שזה יעלה כסף - אלקטרה צריכה תצטרך להוציא מאות מיליונים נוספים (היא או אלקו האמא שאמורה לקבל את קרפור) וזה יעיק על התוצאות. אלא שקרפור גרמה לנזק תדמיתי לאלקטרה צריכה וקריסה של כמעט 50% לשווי של כ-1.4 מיליארד שקל, במקביל לחולשה בפעילות הבסייסת. ואז הגיעו הדוחות הכספיים ופתאום המשקיעים נזכרו שאלקטרה צריכה זה לא רק קרפור ובעסקים האחרים שלה יש מגמה חיובית.   

לאלקטרה צריכה יש שלוש רגליים חזקות, שתיים וותיקות ורווחיות - ייצור, יבוא ויצוא של מערכות מיזוג בהיקפים משמעותיים, קמעונאות חשמל (שקם אלקטריק) ותחום קמעונאות הספורט שהלך וגדל עם הרכישות האחרונות (דווקא הפסיד מעט ברבעון השלישי).

התחומים האחרים באלקטרה צריכה מרוויחים סדר גודל של 30-40 מיליון שקל ברבעון, מעל 120 מיליון שקל. זה כשלעצמו עשוי להיות שווה את שווי השוק. הספורט הצומח זה סוג של אפסייד עתידי, וקרפור יכולה בסופו של דבר, בהמשך להשקעות, להיות שווה משהו, רק שזה ייקח זמן.   

ולדוחות הרבעון. אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -1.09% בהנהלת צביקה שווימר רשמה ברבעון השלישי של שנת 2023 הכנסות של  1.84 מיליארד שקל, לעומת כ-1.68 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 9.3%. באלקטרה מסבירים כי "העלייה נבעה בעיקר מגידול במכירות במגזרים קמעונאות מזון, ספורט ופנאי (בין היתר, בהמשך לאיחוד לראשונה של תוצאות אדידס), ומעלייה במכירות מגזר קמעונאות חשמל כתוצאה מגידול במכירות סניפים זהים, והתקזזה בחלקה מקיטון במכירות מגזר מוצרי צריכה חשמליים כתוצאה מירידה בתחום סחר מותגים כתוצאה מירידה בשוק החשמל, מעיכוב בהזמנות בתחום מערכות החימום לייצוא ומירידה בתחום פעילות הסולאר כתוצאה מיציאה מאיחוד ברבעון השני של השנה".

 

הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם בכ-518 מיליון שקל (כ-28.1% מהמכירות), לעומת כ-475 מיליון שקל (כ-28.2% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד, עלייה של 9%. באלקטרה מסבירים כי העלייה ברווח הגולמי נבעה בעיקר מגידול ברווח הגולמי ובשיעורו במגזר קמעונאות חשמל בעיקר כתוצאה מגידול במכירות הסניפים הזהים, מגידול ברווח הגולמי של מגזר ספורט ופנאי בעיקר כתוצאה מגידול במכירות כתוצאה מכניסה לאיחוד של המותג adidas ברבעון הרביעי אשתקד ומגידול ברווח הגולמי במגזר המזון בעיקר כתוצאה כפועל יוצא של השקת סניפי Carrefour.

 

הוצאות המימון, נטו ברבעון השלישי של שנת 2023 של החברה הסתכמו בכ-54 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, פי 2. בחברה טענו כי הגידול נבע בעיקר מגידול בהוצאות הריבית בגין הלוואות חדשות בעיקר במגזר קמעונאות מזון, וגם בגין עלייה בשיעור הריבית על ההלוואות כתוצאה מעלייה בשיעור ריבית הפריים.

 

החברה סיימה את הרבעון השלישי של 2023 עם רווח מיוחס לבעלי מניות החברה בסך כ-10 מיליון שקל, קצת פחות מחצי לעומת רווח נקי המיוחס לבעלי מניות החברה של כ-20.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי בנטרול מגזר המזון, הסתכם הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון השלישי בכ-29 מיליון שקל, לעומת 51.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ה-EBITDA ברבעון השלישי של שנת 2023 עלתה בכ-11.6% ל-152 מיליון שקל, לעומת כ-136 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA בנטרול מגזר קמעונאות המזון עלה בכ-12.8% לכ-87 מיליון שקל, לעומת כ-77 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

 72 סניפים של קרפור

באלקטרה מציינים כי עד כה החברה שיפצה והסבה 72 סניפים ל-Carrefour בפריסה ארצית. באלקטרה מציינים כי מחזור המכירות בסניפי Carrefour שהושקו עלה בכ-60%, כאשר הרשת עברה ל-EBITDA חיובי ברבעון השלישי

 

במגזר קמעונאות חשמל עלו ההכנסות ברבעון השלישי בכ-5.6% ל-573 מיליון שקל והרווח המגזרי טיפס בכ-20% ל-32 מיליון שקל

 

באלקטרה מציינים כי בשבועות שמאז פרוץ המלחמה, חלה עלייה במכירות תחום קמעונאות החשמל וכן במכירות Carrefour ובפעילות סער המחזיקה ברשתות Columbia, אאוטסיידרס ושבילים. ההון העצמי של החברה ליום 30.9.2023 הסתכם ב-1 מיליארד שקל.

גידול בהכנסות

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה אמר "אנחנו מסכמים את הרבעון השלישי עם גידול בהכנסות החברה, בתמיכת מגזרי המזון, קמעונאות חשמל הפנאי וספורט. במהלך הרבעון החולף המשכנו בתהליך ההסבה של סניפי רשת Carrefour כאשר עד כה השקנו 72 סניפים, תוך שאנו חווים גידול חד במכירות בסניפים שהוסבו וממשיכים בעבודה מאומצת בכל הקשור לפיתוח וייעול הרשת וביסוס מעמדה כרשת מובילה בישראל. להערכתנו יגיע מגזר המזון לרווחיות תפעולית כבר ברבעון הרביעי.

בהתייחס למלחמה אומר שווימר כי "ברמה העסקית, תקופה זו מבטאת את עוצמת המודל העסקי המגוון של החברה הנשען על מספר רגליים חזקות בתחום מוצרי הצריכה בישראל. המלחמה הביאה לגידול חד בהיקפי המכירות במגזר המזון של החברה, במגזר קמעונאות החשמל לאור הגידול בקניות לבית ומיצוב רשתות המגזר כקניה משתלמת, וכן גידול בפעילות סער המחזיקה ברשתות Columbia, אאוטסיידרס ושבילים, שהינה חלק ממגזר ספורט פנאי. ליבנו בתקופה זו עם משפחות הנפגעים במלחמה, ואנו מחזיקים את חיילי צה"ל ומייחלים לחזרתם של החטופים. נמשיך ביישום האסטרטגיה העסקית של החברה תוך מחויבותה למשק הישראלי, לעובדיה ולמשקיעיה".

החברה כזכור חילקה באפריל 2023  דיבידנד בסך של 35 מיליון שקל. מניית החברה ירדה מתחילת השנה ב-35.6% וב-12 החודשים האחרונים ב-45% למחיר של 70.83 שקל ושווי שוק של 1.512 מיליארד שקל.

אלקטרה צריכה ביזפורטל

     ירידה של 35% מאז תחילת השנה. מניית אלקטרה צריכה 

עלייה בהכנסות בקרפור

בחברה מציינים כי במגזר קמעונאות מזון, ברבעון השלישי עלו ההכנסות בכ-17.2% לכ-865 מיליון שקל, לעומת כ-738 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול לדברי החברה נבע בעיקר מהשקת Carrefour בחודש מאי האחרון, שבמסגרתה הושקו 50 סניפים של הרשת, שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי ובהמשך להשלמת פתיחתם של 20 סניפים נוספים עד לתום הרבעון השלישי. מנגד, נרשמה השפעה של הפעלה חלקית של סניפים, לטובת שיפוץ והסבה לקרפור. המכירות בחנויות זהות במגזר גדלו ברבעון בשיעור של כ-21%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (לרבות חנויות שהוסבו ל– Carrefour). המכירות בסניפים שהוסבו ל- Carrefour שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי גדלו בשיעור של כ-47.1% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. מכירות למ"ר ברבעון השלישי (לרבות בחנויות שהוסבו ל– Carrefour) הסתכמו בכ-28,680 שקל למ"ר ממוצע שנתי לעומת 23,760 שקל למ"ר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

בחברה מציינים כי מכירות למ"ר בסניפים שהוסבו ל-Carrefour שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי הסתכמו לכ-38,988 שקל למ"ר בממוצע שנתי זאת לעומת ה כ-26,924 שקל למ"ר בממוצע שנתי בתקופה המקבילה אשתקד.

 

הרווח המגזרי בנטרול הוצאות אחרות, נטו הסתכם במגזר ברבעון השלישי בכ-0.2 מיליון שקל, לעומת כ-13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השינוי נבע בעיקר כתוצאה מירידה ברווחיות כפועל יוצא של גידול במכירות האונליין אשר מאופיינות בשיעור רווח גולמי נמוך יותר מזה שבסניפי הרשת ומהשקת Carrefour לאור פעילות השקעה של משאבים וכוח אדם לטובת ההשקה ולטובת הקמת מערך ייבוא מוצרי Carrefour.

כמו כן מסבירים בחברה כי פעילות קוויק שאוחד בתום שנת 2022 ופעילות רשת 7-Eleven הנמצאת בתהליך הקמה, תרמו יחד בתקופת הדוח להפסד המגזרי  סך של כ-21 מיליון שקל.

 

בחברה צופים כי יחד עם הגידול במחזור סניפי Carrefour והפעולות להתייעלות שמבצעת החברה במגזר, החברה תחזור להציג רווח מגזרי ברבעון הרביעי של שנת 2023.

 

בחברה מציינים כי היא פועלת לביצוע הסבה של 3 סניפים נוספים עד לתום שנת 2023. 

 

ירידה של 8.8% בהכנסות מוצרי החשמל

במגזר מוצרי צריכה חשמליים הסתכמו ההכנסות ברבעון השלישי של 2023 בכ-365 מיליון שקל, לעומת כ-399.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של 8.8%. הרווח המגזרי ברבעון לפני הכנסות אחרות, נטו הסתכם בכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-29.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה ציינו כי השינוי בהכנסות וברווח נבע בעיקר כתוצאה מירידה בתחום סחר מותגים בעיקר כתוצאה מירידה בשוק החשמל, מירידה במכירות מזגנים ומערכות אקלים שנבעה בעיקר מעיכוב בהזמנות במכירות בתחום מערכות החימום לייצוא ומירידה בתחום פעילות הסולאר כתוצאה מיציאה מאיחוד במהלך הרבעון השני של השנה.

 

בחברה צופים  כי מחזור המכירות בשנת 2024 יגדל בכ-200 מיליון שקל והיא תשמור על שיעור הרווח המגזרי.

 

במגזר קמעונאות חשמל במסגרתו מפעילה החברה את הרשתות מחסני חשמל ,שקם אלקטריק ואת שקם דיוטי פרי, עלו ההכנסות ברבעון השלישי בכ-5.6% לכ-573 מיליון שקל, לעומת כ-542 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות במגזר אשר פעלו באופן מלא ברבעון השלישי גדלו בכ-6.6% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, עלייה שנבעה בעיקר מגידול במכירות בסניפים זהים. הרווח המגזרי בנטרול הוצאות אחרות, נטו גדל לכ-32 מיליון שקל לעומת כ-26 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע בעיקר כפועל יוצא של הגידול במכירות החנויות הזהות.

 

במגזר ספורט ופנאי, זינקו ההכנסות ברבעון ב-52.5% לכ-59 מיליון שקל, לעומת כ-39 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נבע בעיקר מגידול בהכנסות סער, בין היתר בשל פתיחת סניפים חדשים וגידול בפעילות הסיטונאית, וכתוצאה מרכישת פעילות אדידס שנכללה בתוצאות המגזר החל מהרבעון הרביעי של 2022. המכירות בחנויות זהות קטנו ברבעון בכ-1% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. המכירות בחנויות זהות של אדידס, שנכנסו לאיחוד החל מהרבעון הרביעי לשנת 2022, כאמור, גדלו בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, במונחי פרופורמה. ההפסד המגזרי בנטרול הכנסות אחרות, נטו הסתכם ברבעון השלישי בכ-1.9 מיליון שקל, לעומת הפסד מגזרי של כ-1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

השפעת המלחמה על החברה

בחברה מציינים את השפעת מלחמת חרבות ברזל על החברה. במגזר מוצרי צריכה חשמליים - תחום סחר מותגים ותחום מערכות אקלים לרבות תחום מערכות החימום לייצוא חוו ירידה של כ- 25% בחודשים אוקטובר ונובמבר עד כה, מעצירה של פרוייקטי נדל"ן והאטה מהותית בתחום כפועל יוצא של הלחימה. יחד עם זאת, פעילויות המגזר חזרו לפעול בצורה רציפה החל מתום השבוע השני של המלחמה. החברה צופה כי המחזורים של פעילויות המגזר יגדלו משמעותית עם תום הלחימה וחזרתו המלאה של שוק הנדל"ן.

מגזר קמעונאות חשמל - על אף המלחמה ובניגוד למגמות בשוק קמעונאות החשמל  חלה עלייה במחזור המכירות בסניפי מחסני חשמל ושקם אלקטריק וזאת חרף ירידה במחזור המכירות של הסניפים בימי הלחימה הראשונים בעקבות סגירתם. בפעילותן של חנויות הדיוטי פרי חלה ירידה משמעותית וזאת בעקבות ירידה משמעותית בכמות הטיסות היוצאות מישראל ובהתאמה ירידה בכמות הנוסעים בהשוואה לתקופה מקבילה אשתקד. על אף הירידה במחזור המכירות של חנויות הדיוטי פרי החברה אינה צופה פגיעה משמעותית ברווח חנויות אלו בשל ירידה משמעותית בתשלום שכ"ד לרשות שדות התעופה וזאת בעקבות השפעה מצטברת על תעריף שכ"ד כפועל יוצא של הירידה במספר הנוסעים השנתי.

מגזר קמעונאות מזון - מפתיחת המלחמה גדלו משמעותית הביקושים בסניפי גלובל ריטייל, וכפועל יוצא גדל מחזור מכירות הקבוצה בכ- 30% באוקטובר ונובמבר עד כה בהשוואה לאשתקד. בסניפי Carrefour חלה באותה תקופה עלייה משמעותית במחזור המכירות של כ- 64% גם לאור הסבות הסניפים.

מגזר ספורט ופנאי - בשל פעילות חברת סער, בין היתר, בתחום הקמעונאי ובתחום הסיטונאי, במכירת ציוד ומוצרי הלבשה והנעלה לצבא ולכוחות הביטחון שהינם מוצרים, אשר השפעות המלחמה עליהם הינן השפעות ישירות חלה עלייה משמעותית בביקושים לציוד כאמור ובהתאם גדל מחזור המכירות בסניפי חברת סער (Columbia, Outsiders ושבילים) ובפעילותה הסיטונאית בחודש אוקטובר בכ-83% ובמצטבר בחודשים אוקטובר ונובמבר עד כה של כ-43%. לעומת זאת חלה ירידה באוקטובר ונובמבר עד כה בחנויות זהות של adidas בכ-30% אך בימים האחרונים חלה מגמה של חזרה לרמת ביקושים זהה לאשתקד. 

 

 

 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מ. כהן 27/11/2023 19:44
    הגב לתגובה זו
    עאללק של אלקטרה צריכה של 10 מילוין שקל, יתגלה במהרה כעורבא פרח, קריפור הפסדית ולאור התכנית ההפסדים יעמיקו. שאר עסקיי החברה לא כוללים עדיין את הרבעון האחרון, שבו צפוי החמרה משמעותית בביקושים, עקב המלחמה.
  • 2.
    גילי 27/11/2023 15:55
    הגב לתגובה זו
    ממסמסים את כל הקמפיין של הסניפים הזולים. הם לא. הם יקרים כמו סניפי מגה ויינות ביתן. כל הפרסומים על סניפים זולים זה עבודה בעיניים. מדובר בפחות מ 20 סניפים מתוך למעלה מ 70. זה שהם הגדילו את הרווחים בחודשיים האחרונים זה בעיקר בגלל המלחמה, שאנשים העדיפו לעשות קניות קרוב ליד הבית. כדי לא להתקע עם אזעקה בדרך לסניפים של רשתות זולות יותר.
  • 1.
    ניגירי 27/11/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
    מה מכרו את קרפור בלי להגיד לצני חצר בלי זה ובלי זה מה נהיה מתי יהיה כולל . היה מנוע ? . חחחח
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?