נאסדק
צילום: נאסדק

ה-S&P אחרי ריצה יפה - מה הסיבות לכך שהזינוק עשוי להימשך?

אדיר בן עמי | (11)
נושאים בכתבה S&P500 מדד נאסד"ק

ה-S&P 500 והנאסד"ק בחודש של ביצועים מרשימים ולפי ההיסטוריה ייתכן מאוד  שהמסיבה יכולה להימשך. שני המדדים עדיין מתחת לשיא הקודם שלהם, אבל בהחלט מאתגרים את השיא. 

בצד הטכני, בחברת המחקר ירדני מציינים כי מדד ה-S&P חצה בימים האחרונים רמת מחיר שעל פי חברת המחקר היא רמת התנגדות המקשרת בין המדד לגבוה השנתי שלו של 4588.96, שנרשם בסוף יולי ואל שיא כל הזמנים בינואר 2022 של 4,796.56. "זה יכול בקלות להגיע לשיא של השנה, שהוא קצת מתחת ליעד השנתי שלנו לסוף השנה של 4,600", כתב אד ירדני, נשא חברת המחקר. "במבט לאחור, יעד סוף השנה שלנו עשוי להיות שמרני מדי. על מנת להתאים את עצמו לשיא של סוף השנה נרצה לעלות את היעד השנה או בתחילת השנה הבא".

 

ניתוח טכני תומך בהמשך עליות - מה אומרים הכלכלנים?

הניתוח הטכני משתלב לדברי ירדני עם הנתונים הכלכליים והפונדמטליים. לדברי המסחר השוטף והריצה של הזמן האחרון משתלבות עם תרחיש הנחיתה הרכה שמשמעותה נחיתת הכלכלה באופן מדורג ללא מיתון. 

לדבריו העלייה המהירה של השוק בשבועות האחרונים משקפת אמון בתאוריה שלפיה אנחנו עומדים בפני מצב הדומה למצב של שנות ה-20 עם חברות הטכנולוגיה. אם תרצו אותה מהפכה טכנולוגית שבולמת את ההאטה הכלכלית לאור שיפורים טכנולוגיים מרשימים. כך או כך, השוורים חוגגים ואם האינפלציה תמשיך לרדת, נראה כי עצירת העלאות הריבית שהיוו רוח נגדית לשוק המניות תעזור בהחלט. 

בעוד ירדני אינו היחיד שסבור שארה"ב הצליחה להגיע לנחיתה רכה, בוול-סטריט יש קולות שטוענים אחרת. החששות מהמיתון הוא עדיין הנושא שיחה המרכזי בשנת 2023 והוא החשש הגדול של הכלכלנים. בחודשים האחרונים מתחזקות הדעות שאכן מדובר בנחיתה רכה ועדיין הנתונים מתעתעים.

הכלכלנים מדברים על נחיתה רכה שמבטאת גם בעוצמה של שוק המניות לצד נתונים כלכליים חשובים לרבות - ירידה באינפלציה וכלכלה מובילה בעולם גם בשל עוצמתה הכלכלית כפי שבאה לידי ביטוי בתוצר וגם בשל עוצמתו של הדולר כמטבע החזק בעולם.

 

אולי הנחיתה הרכה כבר מתומחרת?

אלא שיש שאלה חשובה על הקשר בין הכלכלה הריאלית למדדים בוול סטריט. אולי הנחיתה הרכה כבר מתומחרת בנתונים של וול סטריט? זו שאלה פתוחה, אבל רווחי החברות מהרבעון השלישי בעלייה והכו את תחזיות וול סטריט במצרפי ומכפיל הרווח הכולל של 500 החברות הנסחרות ב-S&P צפוי לרדת מ-24 כיום ל-20 עוד כשנה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מכפיל של 20 עוד שנה כפי שחוזים האנליסטים מבטא תשואה של כ-5%. כאשר הריבית תרד כפי שצופים, האטרקטיביות של המניות תעלה בהתאם. אם כרגע התשואה על אג"ח אמריקאי ל-10 שנים היא כ-4.6%, היא צפויה לרדת למתחת ל-4%. והמשמעות שמשקיע שיסתכל עוד שנה על הנתונים יראה תשואות טובות יותר במניות - 5% לעומת אג"ח. אז נכון שמבחינת סיכון - האג"ח  עדיף כי הוא מקנה ביטחון, אבל מבחינת סיכוי כבר נוצרה פרמיה עודפת למניות בתרחיש הבסיסי (5% לעומת 4%) ומעבר לכך החברות אמורות לצמוח ובהתאמה להגדיל רווחים.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דש 24/11/2023 07:55
    הגב לתגובה זו
    התבניות במדדים הראשיים מפחידות
  • 9.
    סיומו של מנתח טכני עם דפקטים רבים מנשוא (ל"ת)
    שרון בר 24/11/2023 07:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    על מה מבוסס שיהיה... 23/11/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    רק עליות? מה עם עוד פרמטרים שמצביעים שעל כיוון שונה בקצר?
  • 7.
    misha6 23/11/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
    כללים בסיסיים ךהשעקות בבורסה: 1. להשקיע רק כסף פנוי - לא כספים עבור מזון, משכנתא וכו'ולא כספי הלוואות. 2. ההשקעה היא לתווך של שנים. לפי גרף נאסדאק ניתן לראות ש-1000 דולרים שהושקעו ב-1982 הפכו ב-2022 ל-13 מיליון דולריפ. מפולות של 1987, 2000, 2008 כמעט ולא נראות בגרף זה. סתם אירועים חולפים. אפשר לבצע השקעה בצד פשוט מאוד - לקנות קרן נאמנות של נאסדאק בארץ כמו מגדל-איילון וכו' או קרן נאמנות כמו SPY של ארצות הברית. פשוט לקנות ולא לעשות כלום. 3. אין צורך להסתכל על המחירי בורסה כל יום. 4. סוחר בורסה צריך להשאיר כל רגשות בצד. 5 מי שחושב בכל זאת על הגנת תיק יכול להתשמש לדוגמה בקרנות נאמנות שורט מקבוצות קסם , הראל וכו" או בקרנות ארה"ב - לדוגמה ע"י רכישת קרן נאמנות עם סימול QSSS וכו'. ככל שבורסה יורדת מחירים של קרנות שורט עולים. 6. הוכח היסטורית שמי שמוכר בירידות - בסופו של דבר יפסיד כי לא יהיה שותף אחר כך בעליות ויצטרך לקנות ביוקר. 7. לעולם אבל לעולם לא לסחור כנגד מגמה. הכלל הוא - IF YOU CAN NOT BEAT THEM - JOIN THEM בהצלחה, רגשות הצידה והרבה סבלנות. לבסוף זה ישתלם.
  • 6.
    רז 23/11/2023 10:15
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה.
  • 5.
    דן 23/11/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    לגזור ולשמור - זהב הוא המלך , העולם הולך למקום רע לצערי והזהב יחזור למקום לו הוא ראוי לאחר שבוטל תקן הזהב ב 1971 ע"י ניקסון .....דולרים = נייר טאוולט !!!
  • Ys 23/11/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
    מה מביא אותך לכתוב את זה איזה נתונים תומכים המחיר תקוע בטווח הקיים כבר הרבה זמן ואפיקים סולידיים אחרים נותנים תשאוה טובה יתר אם תשווה את ביצועי הs&p ב30 השנים האחרונות התשאות טובות יותר בלי לשבור את הראש במה להשקיע
  • 4.
    דוד מירושלים 23/11/2023 09:55
    הגב לתגובה זו
    בגלל סיבות שונות, המלחמה, המצב הכלכלי העתידי וההוצאה האדירה של כ200 מיליארד בשנה הקרובה, לא בטוח שאפילו אם תהיינה עליות בארהב, המדדים בישראל יעלו גם כן. הכל בספק
  • 3.
    סווינגר 23/11/2023 09:36
    הגב לתגובה זו
    הויקס מתחילים להרים קלות את הראש, יש גדולים שמתחילים לאסוף גנות, לפחות זו הייתה התמונה אתמול...
  • 2.
    דולפין כחול 23/11/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    המדד מעולם לא נסחר רמות המחירים ההיסטוריים האלה בהצלחה לכל המטורפים
  • 1.
    קונים כשקונים 23/11/2023 08:17
    הגב לתגובה זו
    ואם מכפיל רווח 40 זה משנה?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.