ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו על הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לקדנציה נוספת. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. כהונתו של ירון הייתה אמורה להסתיים ב-23 בדצמבר, בתום חמש שנים, אך הוא המתין לפניה רשמית מצד ראש הממשלה או שר האוצר בנוגע להארכתה. פרופ' ירון כנראה לא יגיד לא, אבל הוא לא מרוצה, במילים עדינות, מהממשלה ושר האוצר. התקשורת ביניהם כלפי חוץ איכשהו סבירה, מתחת לפני השטח, יש סכינים. הנגיד מתעקש לאורך זמן ממושך להשאיר את הריבית גבוהה, הסיבות והשיקולים כלכליים, אבל אנחנו במלחמה עכשיו, האינפלציה בכיוון מטה ויש את כל הסיבות להוריד את הריבית. מנגד, שר האוצר  פועל לתקציב של מקורבים וזורק כספים מה שמעלה חשש לגירעון תקציבי גדול מהצפוי. הנגיד מעיר על כך ישירות ובעקיפין, ותחת ענייני הריבית והתקציב יש מתח גדול בין השניים. למרות המתח, הנגיד קיבל בקשה להמשיך בעיקר מכיוון שהוא הדמות שמדבררת אותנו בעולמות הכלכליים מחוץ לישראל. והוא עושה זאת בצורה טובה.   

מיד לאחר תחילת המלחמה, פרסמנו כי בעקבותיה הנגיד יישאר בתפקידו לפחות עד סוף המערכה, כשייתכן שהמינוי יהפוך לקבוע, אחרי שהוחלט שההודעה על המשך או הפסקת כהונתו תידחה לאחרי החגים. לצורך הארכת הכהונה נדרשת הן חתימת שר האוצר והן חתימת ראש הממשלה על המינוי, אלא שעד כה כאמור לא נעשתה אליו פנייה רשמית.

אגב, כלכלנים רבים במשק תמכו בהשארת הנגיד בטענה שהארכה זמנית תחליש את מעמדו. האיתותים האלה השליכו גם על הבורסה, משום שהמשקיעים חששו שבסוף יתבצע מינוי פוליטי ויתמנה "יס-מן" לתפקיד. על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה, זו בשורה טובה שאמורה לעודד את המשקיעים, שכן המשק נלחם עם אבטלה בתקופת מלחמה וקשיים רבים לעסקים ולמשקי הבית בעקבות עליית הריבית.

ירון, 59, מכהן בתפקיד מדצמבר 2018. קודם לכן כיהן כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה.

בנושא אחר: החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הודיע היום (שני) על הרחבת הזכאות בקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים בעלי מחזור שנתי של עד 1 מיליארד שקל.

• תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במטרה היא לסייע לעסקים להתמודד עם קשיי תזרים מזומנים וצרכי הון חוזר שעלולים להיווצר מהשפעות המלחמה על המשק, נפתחו ב-5 בנובמבר בקרן להלוואות בערבות מדינה שני מסלולים מיוחדים - מסלול לעסקים קטנים ובינוניים ומסלול לעסקים גדולים. 

כעת, במטרה להרחיב את המענה הניתן לעסקים גדולים, הוחלט על הרחבת הזכאות בקרן לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 1 מיליארד שקל וכן על ביטול העמלות שנגבו מן העסקים הגדולים במסגרת הקרן.

במסגרת הקרן מועמדות הלוואות לעסקים בכל רחבי הארץ, בתנאים אטרקטיביים, תוך מתן תקופת גרייס משמעותית על תשלומי הקרן והריבית, הגדלת שיעור ערבות המדינה לכל הלוואה, הפחתה בשיעור הבטוחות שהעסקים נדרשים להעמיד, והכל בתהליך הגשה פשוט ומהיר. ההלוואות מועמדות באמצעות 11 נותני אשראי שונים, לפי בחירת העסק, בהם 7 בנקים (בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל-דיסקונט, בנק ירושלים ובנק יהב) ו-4 נותני אשראי חוץ-בנקאי (חברת MAX, ויזה כאל, גמא ניהול וסליקה, ו-BTB). הגשת הבקשה היא באמצעות טופס קצר באתר האינטרנט של הקרן.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...