איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע לפשיטת רגל ואיך הפד מטשטש את זו שלו?
סביר להניח שכשאתם חושבים על שבדיה הדבר הראשון שעולה לכם לראש זה איקאה או אנשים בלונדינים, אבל חוץ מזה כנראה שאתם גם יודעים שהיא אחד ממדינות סקנדינביה שמודל מדינת הרווחה עוד עובד בהן כמו שצריך ושרמת החיים שם די טובה. מס ההכנסה בשבדיה עומד על 52.5% אבל התמורה היא גדולה - כמעט כל השירותים הציבוריים (חינוך, בריאות, רווחה וכו') ניתנים בחינם וברמה גבוהה. שבדיה מדורגת במקום השביעי במדד האושר כאשר לפניה מדינות נוספות מאזור סקנדינביה כמו איסלנד, דנמרק ופינלנד שנמצאת במקום הראשון.
מה שאתם כנראה לא יודעים הוא שהבנק המרכזי של שבדיה (שהוא גם הבנק המרכזי העתיק ביותר בעולם) רשם בשנה שעברה הפסד של 80 מיליארד קרונות שהן בערך 7.2 מיליארד דולר - זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל מבחינת קנה מידה ובהשוואה למספר התושבים בשבדיה לעומת ארה"ב - זה כמו שהפד יאבד 260 מיליארד דולר. מספר התושבים בשבדיה גם מאוד קרוב למספר התושבים בישראל, אז בשביל להבין את גודל המשבר זה כמו שבנק ישראל יהיה בהפסד של 30 מיליארד שקל - זה כמעט חצי מתקציב הביטחון של ישראל. וחשוב לציין שהכוונה היא לא לגירעון הממשלתי של שבדיה, זה בנוסף, זה רק הבנק המרכזי. אז איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע למצב הזה?
קודם כל חשוב להבהיר ששבדיה היא לא המדינה היחידה בה הבנק המרכזי הגיע לפשיטת רגל - גם הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרדת על ברכיו ולבקש מהפרלמנט חבילת סיוע וכנראה שעוד בנקים מרכזיים רבים יעשו זאת. זה נשמע קצת מוזר, איך בנק מרכזי יכול להגיע לפשיטת רגל בהתחשב בעובדה שיש לו מדפסת של כסף (פשוטו כמשמעו)? בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לחזור לתקופת הקורונה.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת הקורונה הבנקים הדפיסו המון כסף בשביל לממן את הנזקים שנעשו לכלכלות בעקבות הסגרים וההשבתות של המשק. הבנק המרכזי מדפיס כסף בשביל לתת אותו לממשלה אבל הוא עושה את זה באמצעות רכישת אג"ח של הממשלה, וכך עשו הבנקים המרכזיים. העניין הוא שכשהריבית במשק עולה המחיר של האג"ח יורד, ואחרי סבב העלאות הריבית החד ביותר בעולם מזה 50 שנה, הבנקים המרכזיים נמצאים עכשיו בבעיה.
וגם הפד האמריקני נמצא באותה בעיה - בעיה בגודל של טריליון דולר - אבל כלכלני הפד מצליחים לטשטש אותה בזכות שינוי חוקי החשבונאות (שהם אחראים עליהם) וכך הם מגדירים את ההפסד כנכסים המיוחסים לבנק. לפני מגפת הקורונה הבנק המרכזי היה משלם לקונגרס את הרווחים השנתיים שלו כסוג של עמלה על כך שהקונגרס מאפשר לו להדפיס כסף. הסכום הזה היה עומד בערך על 80 מיליארד דולר בשנה, מה שאגב אומר שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב היה גדול בהרבה ממה שהוצהר, אבל עכשיו הפד פשוט רושם את ההפסד שלו כ"עמלה" אותה הוא לא חייב לשלם לפד, וכן, זה מסובך בדיוק באותה רמה שזה מסריח.
הריבית בשבדיה בין השנים 2015-2019 אפילו הייתה שלילית כאשר בשיא היא עמדה על מינוס 0.5%, בתקופה הזאת בעיקר הבנק המרכזי קנה המון אג"ח ממשלתי. כל הסיפור הזה נראה מוזר - הבנק המרכזי קונה אג"ח כשהריבית נמוכה, אבל הוא עצמו מעלה את הריבית מה שגורם לו להפסיד כסף על האג"ח, למה הוא עושה את זה? למה הוא תוקע לעצמו מקל בגלגלים? ראינו שזה לא קורה רק בשבדיה אלא גם במדינות אחרת, מה שאומר שהסיבה כנראה דומה בכולן, ועל ההפסדים של הבנקים המרכזיים שבסוף הציבור צריך לשלם בחבילות סיוע שיוצאות מכספי המיסים, מישהו אחר כנראה מרוויח.
- טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
- 3.לא ברור 31/10/2023 12:45הגב לתגובה זואז הבנק המרכזי רושם הפסדים. איפה שם אותו בבעיה ? הוא לא צריך לשלם חשבונות, למה הוא צריך חבילת סיוע? הוא פשוט יהיה בהפסד
- 2.לוין 31/10/2023 00:43הגב לתגובה זושבדיה נלחמת על עצמעותה-המוסלמים אוכלים אותה לאט....
- 1.א-ב 30/10/2023 19:21הגב לתגובה זולמה ללכת סחור סחור? מדיניות הגירה שקלטה מאות אלפי אפריקאים ומוסלמים מביאה לחורבן. כעת הבנק המרכזי לאחר מכן הגירה של מקומיים. שבדיה היא הבירה הבלתי מעורערת של מעשי אונס באירופה ופשעי אלימות. לכן התחלת הפיתרון היא גרוש המוני יד קשה או להסיע את כל המהגרים לאיזו פינה אוטונומית בקוטב מוקפת גדר גבוהה.
טיוטה. קרדיט: רשתות חברתיותטויוטה: ירידה במכירות אחרי 11 חודשים של עליות, הלחץ מסין מתגבר
ירידה שנתית ראשונה במכירות מאז תחילת השנה, האטה בייצור וזהירות גוברת מצד ההנהלה; השוק הסיני מאבד מומנטום ואילו גם אירופה ואסיה
טויוטה ענקית הרכב, טויוטה מוטור, סיימה את חודש נובמבר 2025 עם נתונים שמסמנים תפנית שלילית לאחר כמעט שנה של צמיחה רציפה. יצרנית הרכב היפנית דיווחה על ירידה של 1.9% במכירות הגלובליות המאוחדות, הכוללות גם את דייהטסו והינו (Hino), לרמה של 965,919 כלי רכב. מדובר בירידה השנתית הראשונה של החברה זה 11 חודשים, נתון שמדגיש את התגברות הלחצים בענף הרכב העולמי ואת השפעתה המכרעת של סין על התוצאות.
ההאטה במכירות לוותה גם בירידה חדה יותר בצד ההיצע: הייצור העולמי של הקבוצה ירד ב-3.4% לעומת נובמבר אשתקד והסתכם ב-934,001 כלי רכב. הפער בין הירידה במכירות לירידה בייצור משקף גישה זהירה יותר מצד טויוטה, שמעדיפה להתאים את קצב הייצור לסביבה של ביקושים מתמתנים ואי-ודאות רגולטורית וכלכלית.
הגורם הסיני
עיקר הפגיעה נרשמה, שוב, בשוק הסיני. מכירות טויוטה בסין צנחו ב-12.1%
לעומת השנה שעברה והסתכמו ב-154,465 כלי רכב. בחברה ציינו כמה גורמים מצטברים שהובילו לירידה: הפסקת תוכניות סובסידיה לרכב חשמלי ולרכב חסכוני בדלק באזורים נרחבים, דחיית החלטות רכישה מצד לקוחות על רקע חוסר ודאות סביב מדיניות ממשלתית חדשה, וכן תהליכי מעבר בין דגמים,
כולל שינויים בדגמי מפתח כמו ה-RAV4.
הנתונים מסין ממחישים עד כמה השוק, שהיה מנוע צמיחה מרכזי עבור יצרניות רכב זרות, הפך לגורם סיכון. מעבר לתחרות הגוברת מצד יצרנים מקומיים, הפחתת התמיכה הממשלתית והסביבה הפוליטית המורכבת מקשים על שמירת היקפי המכירות.
עבור טויוטה, שמחזיקה נוכחות רחבה במדינה, מדובר באתגר אסטרטגי ארוך טווח.
- ענקית הרכב מכריזה על הפסד תפעולי ראשון מזה 70 שנה ומה קרה היום לפני 47 שנה
- טויוטה הגדולה חלשה ברכבים חשמליים - מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגמה מעורבת בשאר העולם
בזמן שסין הכבידה, השוק היפני סיפק נקודת אור מתונה. המכירות ביפן עלו ב-1.5% והגיעו ל-177,130 כלי רכב, הודות לביקוש מקומי יציב יחסית. עם זאת,
מחוץ ליפן נרשמה ירידה של 2.6% במכירות, לרמה של 788,789 יחידות, נתון שממחיש כי ההאטה אינה מוגבלת לסין בלבד.
מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
האינפלציה במצרים 12.3%, הריבית על הלוואות כ-20%
הבנק המרכזי של מצרים הודיע על הפחתת ריבית חמישית בשנת 2025, לאחר שהאינפלציה הפתיעה כלפי מטה ואפשרה למעשה מדיניות מוניטרית מקלה יותר. הריבית על פיקדונות ירדה ב-100 נקודות בסיס לרמה של 18%, והריבית על הלוואות ירדה באותו שיעור ל-21%.
המהלך, של הבנק המרכזי שיצר הפתעה בקרב חלק מהכלכלנים, משקף את ניסיונה של קהיר לאזן בין הורדת עלויות המימון של המדינה והמערכת הבנקאית לבין שמירה על יציבות מחירים. למרות שהאינפלציה עדיין נמצאת ברמה דו-ספרתית, ההאטה האחרונה בקצב עליית המחירים מאפשרת לבנק המרכזי להמשיך בהדרגתיות במסלול ההורדות.
אינפלציה נמוכה מהצפוי
הגורם המרכזי שהביא להורדת הריבית הנוספת הוא ירידת האינפלציה הכללית ל-12.3% בנובמבר, נתון מפתיע לנוכח קיצוץ בסובסידיות הדלק שנעשה כחלק מרפורמות בתמיכת קרן המטבע. הבנק המרכזי ציין כי עדיין קיים לחץ מתמשך באינפלציה שאינה מזון, כמו עלויות שירותים וסחורות שאינן בסיסיות, וכן מתיחות גיאופוליטית עולמית כגורמי סיכון. המסר הוא שהקיצוץ מהווה התאמה זהירה לנתונים ולא שינוי מהותי במדיניות.
נזכיר כי בתחילת 2024, מצרים העלתה את הריבית לשיא והפחיתה את ערך המטבע בכ-40%. צעדים אלו היו חלק מתיקון רחב שנועד לייצב את שוק המטבע, לצמצם עיוותים ולאפשר כניסת מימון חיצוני. במקביל, מצרים קיבלה חבילת תמיכה גלובלית בהיקף של כ-57 מיליארד דולר כדי להתמודד עם לחצים חריפים כמו מחסור במטבע זר ותשלומי ריבית כבדים על התקציב. כל שינוי בריבית נבחן גם דרך הפריזמה של שירות החוב: ריבית גבוהה מדי מכבידה על המדינה, אך ריבית נמוכה מדי עלולה לפגוע ביכולת למשוך הון זר.
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- טראמפ: אם השווקים חזקים יו״ר הפד צריך להוריד ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטרה: אטרקטיביות למשקיעים זרים
מאז תחילת 2025, מצרים מבצעת הורדה הדרגתית בריבית תוך שמירה על פער מספיק גדול כדי להישאר אטרקטיבית למשקיעים זרים באפיקי חוב מקומיים. זהו איזון מורכב: הורדת הריבית מקלה על התקציב ועל פעילות עסקית, אך אם היא מהירה מדי, עלולה להתחדש לחץ על המטבע ועל האינפלציה.
