איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע לפשיטת רגל ואיך הפד מטשטש את זו שלו?
סביר להניח שכשאתם חושבים על שבדיה הדבר הראשון שעולה לכם לראש זה איקאה או אנשים בלונדינים, אבל חוץ מזה כנראה שאתם גם יודעים שהיא אחד ממדינות סקנדינביה שמודל מדינת הרווחה עוד עובד בהן כמו שצריך ושרמת החיים שם די טובה. מס ההכנסה בשבדיה עומד על 52.5% אבל התמורה היא גדולה - כמעט כל השירותים הציבוריים (חינוך, בריאות, רווחה וכו') ניתנים בחינם וברמה גבוהה. שבדיה מדורגת במקום השביעי במדד האושר כאשר לפניה מדינות נוספות מאזור סקנדינביה כמו איסלנד, דנמרק ופינלנד שנמצאת במקום הראשון.
מה שאתם כנראה לא יודעים הוא שהבנק המרכזי של שבדיה (שהוא גם הבנק המרכזי העתיק ביותר בעולם) רשם בשנה שעברה הפסד של 80 מיליארד קרונות שהן בערך 7.2 מיליארד דולר - זה אולי לא נשמע כמו הרבה, אבל מבחינת קנה מידה ובהשוואה למספר התושבים בשבדיה לעומת ארה"ב - זה כמו שהפד יאבד 260 מיליארד דולר. מספר התושבים בשבדיה גם מאוד קרוב למספר התושבים בישראל, אז בשביל להבין את גודל המשבר זה כמו שבנק ישראל יהיה בהפסד של 30 מיליארד שקל - זה כמעט חצי מתקציב הביטחון של ישראל. וחשוב לציין שהכוונה היא לא לגירעון הממשלתי של שבדיה, זה בנוסף, זה רק הבנק המרכזי. אז איך הבנק המרכזי של שבדיה הגיע למצב הזה?
קודם כל חשוב להבהיר ששבדיה היא לא המדינה היחידה בה הבנק המרכזי הגיע לפשיטת רגל - גם הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ לרדת על ברכיו ולבקש מהפרלמנט חבילת סיוע וכנראה שעוד בנקים מרכזיים רבים יעשו זאת. זה נשמע קצת מוזר, איך בנק מרכזי יכול להגיע לפשיטת רגל בהתחשב בעובדה שיש לו מדפסת של כסף (פשוטו כמשמעו)? בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לחזור לתקופת הקורונה.
- הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתקופת הקורונה הבנקים הדפיסו המון כסף בשביל לממן את הנזקים שנעשו לכלכלות בעקבות הסגרים וההשבתות של המשק. הבנק המרכזי מדפיס כסף בשביל לתת אותו לממשלה אבל הוא עושה את זה באמצעות רכישת אג"ח של הממשלה, וכך עשו הבנקים המרכזיים. העניין הוא שכשהריבית במשק עולה המחיר של האג"ח יורד, ואחרי סבב העלאות הריבית החד ביותר בעולם מזה 50 שנה, הבנקים המרכזיים נמצאים עכשיו בבעיה.
וגם הפד האמריקני נמצא באותה בעיה - בעיה בגודל של טריליון דולר - אבל כלכלני הפד מצליחים לטשטש אותה בזכות שינוי חוקי החשבונאות (שהם אחראים עליהם) וכך הם מגדירים את ההפסד כנכסים המיוחסים לבנק. לפני מגפת הקורונה הבנק המרכזי היה משלם לקונגרס את הרווחים השנתיים שלו כסוג של עמלה על כך שהקונגרס מאפשר לו להדפיס כסף. הסכום הזה היה עומד בערך על 80 מיליארד דולר בשנה, מה שאגב אומר שהגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב היה גדול בהרבה ממה שהוצהר, אבל עכשיו הפד פשוט רושם את ההפסד שלו כ"עמלה" אותה הוא לא חייב לשלם לפד, וכן, זה מסובך בדיוק באותה רמה שזה מסריח.
הריבית בשבדיה בין השנים 2015-2019 אפילו הייתה שלילית כאשר בשיא היא עמדה על מינוס 0.5%, בתקופה הזאת בעיקר הבנק המרכזי קנה המון אג"ח ממשלתי. כל הסיפור הזה נראה מוזר - הבנק המרכזי קונה אג"ח כשהריבית נמוכה, אבל הוא עצמו מעלה את הריבית מה שגורם לו להפסיד כסף על האג"ח, למה הוא עושה את זה? למה הוא תוקע לעצמו מקל בגלגלים? ראינו שזה לא קורה רק בשבדיה אלא גם במדינות אחרת, מה שאומר שהסיבה כנראה דומה בכולן, ועל ההפסדים של הבנקים המרכזיים שבסוף הציבור צריך לשלם בחבילות סיוע שיוצאות מכספי המיסים, מישהו אחר כנראה מרוויח.
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 3.לא ברור 31/10/2023 12:45הגב לתגובה זואז הבנק המרכזי רושם הפסדים. איפה שם אותו בבעיה ? הוא לא צריך לשלם חשבונות, למה הוא צריך חבילת סיוע? הוא פשוט יהיה בהפסד
- 2.לוין 31/10/2023 00:43הגב לתגובה זושבדיה נלחמת על עצמעותה-המוסלמים אוכלים אותה לאט....
- 1.א-ב 30/10/2023 19:21הגב לתגובה זולמה ללכת סחור סחור? מדיניות הגירה שקלטה מאות אלפי אפריקאים ומוסלמים מביאה לחורבן. כעת הבנק המרכזי לאחר מכן הגירה של מקומיים. שבדיה היא הבירה הבלתי מעורערת של מעשי אונס באירופה ופשעי אלימות. לכן התחלת הפיתרון היא גרוש המוני יד קשה או להסיע את כל המהגרים לאיזו פינה אוטונומית בקוטב מוקפת גדר גבוהה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות
מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.
כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות
מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.
מקסוול
גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.
התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.
- השקט לפני הסערה? רמת התנודתיות בשווקים האמריקאיים בשפל
- מדריך מסחר באופציות - תנודתיות; למה זה כל כך חשוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק אוף אמריקה מזהירים
אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".
