דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים הואשם במידע פנים; העונש - חודשיים מאסר
דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים לשעבר הודה והורשע בשימוש במידע פנים במסחר במניות סודהסטרים. הוא ירצה חודשיים במאסר. הוא הורשע על סמך הודאתו לפיה היה בידיו מידע על תוצאות חיוביות של דו"ח כספי והוא הנחה מקורבת אליו, איילה כהן, לרכוש מניות של החברה. כהן רכשה ומניות במאות אלפי שקלים והרוויחה.
בירנבאום הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים. ההסדר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בת"א ובירנבאום ישלם בנוסף לחודשיים מאסר בפועל, קנס של 50 אלף שקל.
בירנבאום מסר לכהן מידע גם על דוח כספי וגם מידע על תחילת מו"מ עם חברת פפסי לרכישת סודהסטרים. מו"מ שבהמשך הביא לעסקת רכישה. על פי כתב האישום שהוגש בזמנו גם נגד כהן הוגש כתב אישום וכן השניים הואשמו כי הם שיבשו מהלכי משפט ביחס לגרסה שמסרה העובדת לבנקאי לגבי פעילותה במניה.
בכתב האישום נכתב כי בדוחות הרבעוניים אותם פרסמה סודהסטרים בפברואר 2017 נצפתה עלייה ניכרת במדדים מהותיים, דוגמת עלייה של 213% ברווח הנקי ברבעון האחרון לשנת 2016 ביחס לרבעון המקביל. בסמוך למועד פרסום הדוח, מסר בירנבאום למכרה שהיתה גם עובדת החברה את מידע הפנים ביחס לתוצאות הכספיות החיוביות. בעקבות מסירת המידע, כמה ימים טרם פרסום הדוח רכשה העובדת מניות סודהסטרים תמורת כ-150 אלף שקל, ולאחר מכן מכרה את המניות שרכשה ברווח של כ-28 אלף שקל.
- "100 אלף דולר תמורת שחרור חטוף": מה עומד מאחורי ההצעה של דניאל בירנבאום
- ביהמ"ש הרשיע את איילה שרח כהן בעבירות מידע פנים בפרשת סודהסטרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר מכן, ב-2018 ערך בירנבאום פגישה עם מנכ"לית ונשיא חברת פפסי, שבה הציעה כי פפסי תרכוש את חברת סודהסטרים. במועד זה ידע בירנבאום שהחברה צפויה לפרסם בקרוב דוח רבעון שהצביע על עלייה ניכרת בהכנסות החברה וברווחיה. בסמוך לפגישה עם נציגי פפסי, וכשבועיים לפני פרסום , האיץ בירנבאום בעובדת להשקיע במניית סודהסטרים את כל חסכונותיה באופן מיידי. העובדת הבינה שבירנבאום מאיץ בה לרכוש מניות מאחר ויש בידיו מידע פנים שעתיד להשיא את מחיר המניה. לאחר מכן רכשה העובדת מניות של סודהסטרים בשווי של כ-200 אלף שקל. במקביל, ביקשה לפדות קופת חיסכון שבבעלותה כדי לממן רכישות נוספות של מניות החברה. לאחר שכספי קופת החיסכון הועברו לחשבונה, רכשה העובדת מניות סודהסטרים נוספות בסך כ-100 אלף שקל.
ביום שלאחר פרסום הדוח הכספי, ובסמוך לאחר שסודהסטרים דיווחה לציבור על חתימת הסכם המיזוג עם פפסי, מכרה העובדת את יתרת מניות סודהסטרים שרכשה ורשמה רווח של כ-156 אלף שקל.
- 7.רגע מה עם העובדת? (ל"ת)mni levin 27/11/2023 03:00הגב לתגובה זו
- 6.מידתיות 25/10/2023 15:49הגב לתגובה זולחלוטין
- 5.שאול 25/10/2023 15:17הגב לתגובה זוביבי צריך להיתלות .
- 4.יפתח 25/10/2023 11:11הגב לתגובה זואדם מצוין ערכי וטוב לב שכשל ולכן שילם וישלם מחיר קצת פרופורציה ו פחות שנאה יועילו לנו
- 3.שאול 25/10/2023 04:48הגב לתגובה זולעומתו ראש ממשלה עבריין מושחת שבוגד במדינה וסביבו ממשלת עבריינים פירומנים כלומניקים ששרפו את המדינה מסתובבים חופשי .. מדינה משוגעת .
- 2.ככה זה במדינה מושחתת, במקום לקבל 4 שנים בפנים (ל"ת)רונן 23/10/2023 19:57הגב לתגובה זו
- הפושע המושחת ?! (ל"ת)מעניין כמה יקבל 24/10/2023 09:32הגב לתגובה זו
- 1.מעניין מה קיבל בתמורה (ל"ת)יוסי 23/10/2023 19:46הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים ישראלים תתברר בארץ
השופטת דחתה את בקשת אמזון ואמזון שירותים לכפירה בסמכות בית המשפט הישראלי. בהחלטה מקיפה היא קבעה כי אמזון מפעילה תצורת אתר ישראלית, פונה לצרכנים ישראלים ופועלת בשוק המקומי, ולכן לא תוכל לטעון שהפורום הישראלי אינו המקום הראוי לברר את התביעה. מדובר בייצוגית
בטענה כי ממשק המשתמש של אמזון הטעה לקוחות לרכוש מנוי פריים או פריים וידאו מבלי שהתכוונו לכך, ואף הקשה על ביטול השירותים
בתחילת 2025, באולם השקט של בית המשפט המחוזי בלוד, נדונה סוגיה עקרונית שמעסיקה צרכנים רבים בישראל: האם תאגיד אינטרנט בינלאומי כמו אמזון יכול להתחמק מדיון בישראל בטענה שהכל מתנהל מעבר לים. מאחורי ההליך עומדים שני צרכנים ישראלים, רביד דקל ושחר ולר, שהגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד שתי ישויות של החברה: Amazon.com . ו-Amazon.com Services LLC. הם טענו כי ענקית הסחר האלקטרוני מפעילה את אתר Amazon.com באופן מטעה, כדי לשדל לקוחות לרכוש שירותי פריים ופריים וידאו גם כשלא התכוונו לכך, ושלאחר מכן היא מקשה עליהם להתנתק מהשירותים.
לטענת המבקשים, אמזון עיצבה את ממשק המשתמש כך שצרכנים יחשבו כי הצטרפות לשירותי פריים היא חלק אינטגרלי מתהליך הקנייה, וכי ההטעיה חמורה במיוחד עבור לקוחות ישראלים, שאינם נהנים מאותן הטבות משלוחים כמו הצרכנים האמריקאים. הם טענו כי גם השירות הנוסף, אמזון פריים וידאו, מוצג באופן מטעה, כך שצרכנים המבקשים לצפות בתכני סטרימינג בלבד נגררים לרכוש את חבילת פריים המלאה, שיקרה בהרבה. בנוסף, לטענתם, אמזון מערימה קשיים על מי שמנסה לבטל את המנוי.
במרכז ההליך ניצבה השאלה: האם לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתביעה נגד חברה אמריקאית, כשהשירות נרכש דרך אתר בינלאומי. אמזון ביקשה מבית המשפט לדחות את ההליך בטענה שאין לו סמכות מקומית, שכן "השירותים המדוברים אינם מוצעים כלל לצרכנים בישראל", אלא רק למשתמשים שהזינו כתובת משלוח בארה"ב. לטענתה, כל ההתקשרות נעשתה לפי תנאי שימוש שקובעים כי הדין החל הוא דין מדינת וושינגטון.
בסיס עובדתי "רעוע"
בבקשות הכפירה, הדגישה אמזון כי הבסיס העובדתי שעליו מבוססת בקשת האישור הוא "רעוע", וכי מדובר בניסיון של המבקשים "לייבא" את תביעת הרשות הפדרלית להגנת הצרכן (FTC) שנוהלה נגדה בארה"ב. אמזון טענה גם כי המבקשים עצמם מודים כי אינם זוכרים את נסיבות ההצטרפות לשירותים, ולכן לא הוכיחו כלל שנפגעו או הוטעו. המבקשים השיבו כי אמזון נוכחת היטב בישראל, פונה במובהק לקהל הישראלי, ואף מפעילה ממשק בשפה העברית ומאפשרת תשלום בשקלים. לטענתם, ההטעיות נוגעות לציבור הצרכנים המקומי, ולכן לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בתיק. הם הדגישו כי, "הנזק שנגרם לחברי הקבוצה התרחש בישראל, כתוצאה מפעילותה של אמזון הפועלת כאן ומכוונת לשוק המקומי".
- אמזון לעניים? החברה משיקה את Amazon Bazaar לשווקים המתפתחים
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את בקשת אמזון, בנימוק כי החברה לא הצליחה לבסס את טענתה העובדתית שלפיה שירות פריים אינו מוצע לישראלים. היא כתבה בהכרעתה כי, "משלא הוגש תצהיר מטעם המשיבות, הרי שלא הונחה תשתית לביסוסה של טענה זו". לדבריה, גם אם אמזון צדקה בטענה ששירות פריים מוצע רק למי שהזינו כתובת בארה"ב, זה לא מספיק כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת התביעה, שכן גם לקוחות ישראלים שהזינו כתובת אמריקאית זכאים שלא להיות מוטעים.
