הערכה: נזקי הרכוש נאמדים סביב 3-4 מיליארד שקל - והיד עוד נטויה
רשות המסים מפרסמת עדכון לנזקי הרכוש בהמשך לאלו שפרסמה ביום ראשון. נכון לרגע זה נהרגו 1,200 ישראלים ויש עוד כ-3,000 פצועים בעקבות פעולת הטרור של חמאס. בינתיים, עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) ממשיכים לטפל בתביעות לנזקים שנגרמו כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". קרן הפיצויים ברשות המסים פרסמה את הנתונים המעודכנים להבוקר בנוגע לפגיעות במבנים וברכוש, בחלוקה לסוג נזק והמוקד האזורי המטפל. במשרד האוצר מעריכים כי סך היקף הנזק של הרכוש בעוטף עזה בלבד עומד על 3-4 מיליארד שקל. צריך לזכור כי חלק מהיישובים נהרסו או נשרפו והנזק בא לידי ביטוי לא רק בבתים אלא גם בשטחים חקלאיים. בנוסף נפגעו גם כבישים, רכבים ועסקים רבים. צריך לזכור שיש גם נזק עקיף, של אובדן הכנסות מתיירות ותעופה. אתמול פרסמנו כי עלות המלחמה לישראל נעה סביב 4 מיליארד שקל לשבוע. הסבבים הקודמים מלמדים שעלות המלחמה נעה סביב 150-250 מיליון שקל ביום, לא כולל פיצויים ועלויות נוספות - תשלום לחיילי מילואים, הפסדים מהשבתת המשק ותשלומי ביטוח לאומי. ב"צוק איתן", "עלות השחר" ו"עופרת יצוקה" זה עלה פחות, משום שהיה מדובר במבצע. העובדה שישראל נלחמת בשתי החזיתות משחקת תפקיד חשוב. ישראל תעקוף במלחמה הזאת גם את עלויות מלחמת לבנון השניה. על פי המספרים של רשות המסים, באשקלון נרשמו 3,045 פגיעות מבנה, 1,331 פגיעות רכב, 150 פגיעות אחרות ו-4,526 פגיעות רכוש. בתל אביב נרשמו 1,409 פגיעות מבנה, ברכב 505, אחר עוד 102 ובסך הכל 2,016. סך תביעות הרכוש עומד על 6,542. מרשות המסים נמסר: "אזרחים המבקשים להודיע על פגיעה יכולים להגיש תביעה מקוונת באתר רשות המסים או לפנות למוקד הטלפוני הפתוח בשעות 08:15 עד 19:00 במספר *4954". בנושא אחר: אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, קורא להקים במיידי צוות בינמשרדי של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, שירכז את הבעיות המרכזיות שעולות תוך כדי תנועה וייתן תשובות מהירות ואחידות למגזר העסקי. בפניה לראש הממשלה בנימין נתניהו כותב לין: "כבר היום מורגש הצורך בגורם מתכלל אחד, שירכז את עבודת כל הגופים ויעבוד בצמוד למגזר העסקי וייתן מענה אד הוק לקשיים שמתעוררים". כדוגמא, לין מביא את הצורך במתן מענה גם לעסקים בצפון, בו אין כמעט פעילות עסקית, למרות שעל פי הנחיות פיקוד העורף אין מניעה לפתוח עסקים". בנוגע לפיצויים לתושבי העוטף והמגזר העסקי, לין אומר כי "כבר עכשיו חובה לפעול לפיצוי מיידי, רחב ומקיף לתושבי עוטף עזה. המראות אליהם אנו נחשפים, מעבר לזוועות של אלו שקיפחו את חייהם, של אנשים שאיבדו את בתיהם ואת כל רכושם אינם נותנים מנוח. אי אפשר להמתין על מנת לתת מענה הולם לאותם אנשים ולהפקירם לגורלם. אין להמתין עם הסיוע" לדבריו, יש לפעול מיידית לשינויי סדרי עדיפויות תקציביים ולתת קדימות עליונה לחיזוק הצבא, המגזר העסקי והעובדים, שנמצאים בבלבול גדול ובחוסר וודאות. מטרה זו קודמת לכל שיקולי תקציב אחרים".
- 3.פחות 13 מיל לחרדים פלוס גדודים חיילים חרדים בגבול, הכל היה נראה אחרת (ל"ת)100 11/10/2023 19:17הגב לתגובה זו
- 2.אבנר 11/10/2023 18:41הגב לתגובה זואת שוד הקופה הציבורית ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- 1.את החשבון להגיש לביבי משפחתו ומשרתיו (ל"ת)יותם 11/10/2023 14:00הגב לתגובה זו
- לאמן שבכ מטכל (ל"ת)המגיב 11/10/2023 15:35הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
