ב-1979 ארה"ב פספסה תשלומי אג"ח ממשלתיים, האם זה יחזור ב-2024?
המשיכה של השוק הגלובלי לאגרות חוב של משרד האוצר האמריקאי לא נולדה בחלל ריק. ארה"ב מעולם לא הגיעה לחדלות פירעון ומשכך תמיד עמדה במחויבויותיה הפיננסיים לגופים שהלוו לה כספים. אבל ב-1979, בשיא "האינפלציה הגדולה", ארה"ב כן ביקשה דחייה לתשלום פדיון תשואות על האג"ח שלה. ולא פעם אחת, פעמיים. למה זה רלוונטי? ב-12 החודשים הקרובים הממשל האמריקאי, 31% מהאג"ח של הממשל אמור להבשיל וייתכן שכדי להימנע מבעיות, הממשל יגיע להסכמות לדחייה של חלק מהחובות, כדי להימנע מסחרור.
"האינפלציה הגדולה" היא הכינוי לתקופה שבין 1965 ועד 1982, שבה האינפלציה בארה"ב ובעולם הרקיעה שחקים והגיעה לשיא של 14% לקראת סופה. האינפלציה הגדולה, שעד היום נחשבת לכישלון קולוסלי של המערכת הפיננסית האמריקאית, הגיעה בעקבות מספר סיבות, שחלקן מזכירות יותר מדי את המצב האינפלציוני הנוכחי. המרכזית שבהן היא מדיניות מוניטרית פזיזה של הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', שתמך בהזרמת כסף למערכת והנגשתו לציבור, כדי לעודד פעילות כלכלית במה שמכונה "כסף קל" או easy money. ב-1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ואמברגו הנפט של סעודיה על ארה"ב בעקבות הסיוע לישראל, הטיס את מחיר הנפט וזה עבד כזרז שעזר לאינפלציה להישאר גבוהה כמעט עשור לאחר מכן.
כל זה מזכיר לכם משהו? במקום האמברגו היה לנו קורונה ומלחמה באוקראינה, שהעלתה את מחיר הנפט משמעותית ב-3 השנים האחרונות, כשלאחרונה החוזים גירדו את מחיר ה-100 דולר לחבית ועדיין מחיר של נפט גולמי הוא צפונית ל-90 דולר לחבית. וגם הכסף הקל היה אתנו, כשבחסות הקורונה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הגדיל את מסגרת החוב כשהממשל חילק כסף לאזרחים בסגרים והפד רכש אג"ח ומניות בהיקף של 120 מיליארד דולר בחודש, שנפסקו רק בתחילת 2022.
הכול הוזרק למערכת הפיננסית כמנת רעל ארוזה ב-7.8 טריליון דולר חוב, שיצר היי בשווקים הפיננסיים ובולמוס רכישות מצד הציבור – אבל ההיי מתחיל להיגמר. כי בניגוד להשקעות בתשתיות או בבריאות, או בסקטור השבבים המתקדמים, החוב שנוצר בתקופת המגפה אינו איכותי מאחר ואין בו תשואה עתידית, רק בור גדול יותר. האירוניה בדיונים האחרונים על התקציב האמריקאי, זה שכמעט וגרם לסגירת הממשל השבוע, האגף המזוהה עם טראמפ במפלגה הרפובליקאית תקע את המשך מימון הממשל בשל "חששות פיסקליים" וקריאה לביצוע קיצוצים עמוקים.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובזמן שבפד ישנו וחלמו על אינפלציה טרנזיטורית, והמשיכו להדפיס כסף ולהגדיל את החוב, האינפלציה רק המשיכה והעמיקה את התבססותה. לפי נתוני הפד, החוב הפדרלי הגולמי, הכולל את כל חובות הממשל כולל לעצמו, הגיע ב-2020 לשיא של כל הזמנים עם יותר מ-126% מהתמ"ג, כשאשתקד הצליח לרדת אל מתחת ל-120%. אגב, הבדל אחד מהותי בין האינפלציה הגדולה לבין האינפלציה הנוכחית היא אחוז החוב הגולמי. מ-1965 החוב הפדרלי הגולמי עמד לרוב על פחות מ-40% וב-1981 הגיע לנמוך של 31% בלבד.
החוב האמריקאי לא מפסיק לצמוח כשלאחרונה הגיע ל-33 טריליון דולר והוא גדל מהר יותר מהכלכלה האמריקאית. עד כמה גדול החוב הזה? הוא גדול יותר מהגודל המצרפי של כלכלות סין, יפן, גרמניה, הודו ובריטניה גם יחד. כשמחלקים אותו, החוב מגיע ל-99 אלף דולר לאדם ו-250 אלף דולר למשק בית, כשההכנסה החציונית של משק בית בארה"ב עמדה על 74,580 דולר לשנה אשתקד. אגב, ארה"ב לא לבד. ליפן יש 200% חוב ביחס לתמ"ג ויש לא מעט מדינות שנמצאות במצב דומה, אצל האמריקאים הכול פשוט גדול יותר.
אז מה קרה שארה"ב לא הצליחה לעמוד בתשלומיה באפריל ומאי 1979? זה שוב מתחרז עם המצב הנוכחי. הקונגרס היה עסוק בדיוני תקציב והעלאת תקרת החוב, כשלפי פרופ' טרי זיבני שחקר את האירוע הוא נוצר בשל מצב שבו הממשל ומשרד האוצר האמריקאי לא הצליחו להעביר 120 מיליון כתשלומים בשל "בעיות מערכתיות" לטענתו מתוך 800 מיליארד דולר. המשמעות של אי עמידה בתשלומים הייתה העלאת ההחזרים ב-0.6%, אבל לא על ה-120 מיליון, אלא על כל ה-800 מיליארד, כשלפי פרופ' זיבני, המשמעות היא שהממשל נאלץ לשלם 6 מיליארד דולר יותר בשנה.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
- 4.אמיר 02/10/2023 16:22הגב לתגובה זוכמיטב מסורת הפרוגרס, הבית הלבן מבזבז טריליארדים על תשלומים למגזר הציבורי הלא יצרנ, על סובסידיות למקורות אנרגיה יקרים ולא אמינים, ואחראי במישרין על התלות האמריקאית בנפט סעודי (זוכרים איך ביידן זחל בסעודיה שהם לא יעלו את מחירי הנפט??). הרפובליקנים פשוט רוצים לעצור אתהמדיניות ההרסנית הזאת, ואת גאונת הדור, שרת האוצר, שאמרה " inflation is transitory". אלה הסיבות האמיתיות למשבר החוב האמריקאי.
- תקראו את הכתבה, מי שהגדיל את הגירעון זה הסיבי של אמרי'ה (ל"ת)דני 03/10/2023 07:19הגב לתגובה זו
- 3.גיל 02/10/2023 16:18הגב לתגובה זוהשאלה מתי יבינו שחלק מהחוב חא יוחזר ומה המשמעות של זה?
- 2.100 02/10/2023 15:59הגב לתגובה זומה יקרה לדולר אם תהיה בעיית תשלומים? מה יקרה לבורסות, לאגחים? מה היה אז?
- המגיב 02/10/2023 23:45הגב לתגובה זולא ממש היסטרי. לגבי הבורסות - כנראה גם לא היה משהו היסטרי, כי אחרת היו מציינים.
- 1.אני בורח בסוף החודש (ל"ת)צרנוחה 02/10/2023 15:09הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
