המשיכה של השוק הגלובלי לאגרות חוב של משרד האוצר האמריקאי לא נולדה בחלל ריק. ארה"ב מעולם לא הגיעה לחדלות פירעון ומשכך תמיד עמדה במחויבויותיה הפיננסיים לגופים שהלוו לה כספים. אבל ב-1979, בשיא "האינפלציה הגדולה", ארה"ב כן ביקשה דחייה לתשלום פדיון תשואות על האג"ח שלה. ולא פעם אחת, פעמיים. למה זה רלוונטי? ב-12 החודשים הקרובים הממשל האמריקאי, 31% מהאג"ח של הממשל אמור להבשיל וייתכן שכדי להימנע מבעיות, הממשל יגיע להסכמות לדחייה של חלק מהחובות, כדי להימנע מסחרור.

"האינפלציה הגדולה" היא הכינוי לתקופה שבין 1965 ועד 1982, שבה האינפלציה בארה"ב ובעולם הרקיעה שחקים והגיעה לשיא של 14% לקראת סופה. האינפלציה הגדולה, שעד היום נחשבת לכישלון קולוסלי של המערכת הפיננסית האמריקאית, הגיעה בעקבות מספר סיבות, שחלקן מזכירות יותר מדי את המצב האינפלציוני הנוכחי. המרכזית שבהן היא מדיניות מוניטרית פזיזה של הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', שתמך בהזרמת כסף למערכת והנגשתו לציבור, כדי לעודד פעילות כלכלית במה שמכונה "כסף קל" או easy money. ב-1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים ואמברגו הנפט של סעודיה על ארה"ב בעקבות הסיוע לישראל, הטיס את מחיר הנפט וזה עבד כזרז שעזר לאינפלציה להישאר גבוהה כמעט עשור לאחר מכן.

כל זה מזכיר לכם משהו? במקום האמברגו היה לנו קורונה ומלחמה באוקראינה, שהעלתה את מחיר הנפט משמעותית ב-3 השנים האחרונות, כשלאחרונה החוזים גירדו את מחיר ה-100 דולר לחבית ועדיין מחיר של נפט גולמי הוא צפונית ל-90 דולר לחבית. וגם הכסף הקל היה אתנו, כשבחסות הקורונה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הגדיל את מסגרת החוב כשהממשל חילק כסף לאזרחים בסגרים והפד רכש אג"ח ומניות בהיקף של 120 מיליארד דולר בחודש, שנפסקו רק בתחילת 2022.

הכול הוזרק למערכת הפיננסית כמנת רעל ארוזה ב-7.8 טריליון דולר חוב, שיצר היי בשווקים הפיננסיים ובולמוס רכישות מצד הציבור – אבל ההיי מתחיל להיגמר. כי בניגוד להשקעות בתשתיות או בבריאות, או בסקטור השבבים המתקדמים, החוב שנוצר בתקופת המגפה אינו איכותי מאחר ואין בו תשואה עתידית, רק בור גדול יותר. האירוניה בדיונים האחרונים על התקציב האמריקאי, זה שכמעט וגרם לסגירת הממשל השבוע, האגף המזוהה עם טראמפ במפלגה הרפובליקאית תקע את המשך מימון הממשל בשל "חששות פיסקליים" וקריאה לביצוע קיצוצים עמוקים.

• העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
• הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובזמן שבפד ישנו וחלמו על אינפלציה טרנזיטורית, והמשיכו להדפיס כסף ולהגדיל את החוב, האינפלציה רק המשיכה והעמיקה את התבססותה. לפי נתוני הפד, החוב הפדרלי הגולמי, הכולל את כל חובות הממשל כולל לעצמו, הגיע ב-2020 לשיא של כל הזמנים עם יותר מ-126% מהתמ"ג, כשאשתקד הצליח לרדת אל מתחת ל-120%. אגב, הבדל אחד מהותי בין האינפלציה הגדולה לבין האינפלציה הנוכחית היא אחוז החוב הגולמי. מ-1965 החוב הפדרלי הגולמי עמד לרוב על פחות מ-40% וב-1981 הגיע לנמוך של 31% בלבד.

החוב האמריקאי לא מפסיק לצמוח כשלאחרונה הגיע ל-33 טריליון דולר והוא גדל מהר יותר מהכלכלה האמריקאית. עד כמה גדול החוב הזה? הוא גדול יותר מהגודל המצרפי של כלכלות סין, יפן, גרמניה, הודו ובריטניה גם יחד. כשמחלקים אותו, החוב מגיע ל-99 אלף דולר לאדם ו-250 אלף דולר למשק בית, כשההכנסה החציונית של משק בית בארה"ב עמדה על 74,580 דולר לשנה אשתקד. אגב, ארה"ב לא לבד. ליפן יש 200% חוב ביחס לתמ"ג ויש לא מעט מדינות שנמצאות במצב דומה, אצל האמריקאים הכול פשוט גדול יותר.

אז מה קרה שארה"ב לא הצליחה לעמוד בתשלומיה באפריל ומאי 1979? זה שוב מתחרז עם המצב הנוכחי. הקונגרס היה עסוק בדיוני תקציב והעלאת תקרת החוב, כשלפי פרופ' טרי זיבני שחקר את האירוע הוא נוצר בשל מצב שבו הממשל ומשרד האוצר האמריקאי לא הצליחו להעביר 120 מיליון כתשלומים בשל "בעיות מערכתיות" לטענתו מתוך 800 מיליארד דולר. המשמעות של אי עמידה בתשלומים הייתה העלאת ההחזרים ב-0.6%, אבל לא על ה-120 מיליון, אלא על כל ה-800 מיליארד, כשלפי פרופ' זיבני, המשמעות היא שהממשל נאלץ לשלם 6 מיליארד דולר יותר בשנה.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...