מתלהבים כשיש הייפ? תחסכו זאת מעצמכם - הדוגמה של ה-S&P 500
מדד ה-S&P 500, המכונה לעיתים סנופי, פותח ע"י חברת הדירוג Standard & Poor's ומכאן שמו. הוא מורכב מ-500 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר הנסחרות בבורסות הראשיות בארה"ב. המניות נבחרות על ידי ועדה המורכבת מכלכלנים ואנליסטים בחברת סטנדרד אנד פורס, לפי קריטריונים לכניסה כמו שווי שוק מינימלי, גודל, נזילות והשתייכות סקטוריאלית. שינויים בהרכב המדד מתבצעים אחת לרבעון.
כל אלו ועוד משפיעים על ביצועי המדד שלא רווה נחת בחודשים האחרונים. כך קרה שהרבה ישראלים ניסו לתזמן בכל פעם שיש "הייפ" במדד וניסו להכות אותו כמו למשל בכניסה הגדולה אליו כאשר היה בשיא (דצמבר 2021) ואז חוו ירידה של למעלה של 20% וכניסה לשוק דובי של המדד ב-2022. כתוצאה מכך אנשים נבהלו, הוציאו את כספם מהמדד, ופספסו קפיצה של 25% שהגיעה לאחר מכן. מתחילת השנה יש נהירה למכשירים עוקבי מדד על ה-S&P, כששיא הגיוסים של הקרנות-קופות האלו היה רגע לפני הנפילה. שוב מתברר שלקנות בהייפ זה לא נכון, שוב מתברר שאין טעם לנסות ולתזמן את השוק - ה-S&P צריך להיות בכל תיק השקעות, אבל לא כל התיק ולטווח ארוך - אין טעם לנסות להכות את השוק.
אבל נשאלת השאלה מתי בעצם יודעים שיש "הייפ"? התשובה היא פשוטה - כשמדברים על זה. מדברים על זה בכל מקום, במעלית, עם השכנים, בעבודה, עם החברים, בעיתונות וכו'. צריך לזכור שמה שעולה יכול גם לרדת. זה פועל כמובן גם הפוך. כך או אחרת, כשמקיעים-חוסכים לטווח ארוך לא נכון ברוב המקרים להשקיע הכל בסל מניות אחד - ה-S&P, צריך לפזר. זה המקום אגב להזכיר כי למרות השנה הקשה בישראל מבחינה פוליטית-חברתית-משפטית, המניות בתשואה חיובית של כ-3% ומניות הבנקים כבר בשיא אחרי עלייה של 12%. כך שהנהירה לחו"ל בינתיים השתלמה, בעיקר בזכות עליית הדולר, אבל הפערים בין חו"ל לארץ הצטמצמו מאוד.
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסכים צריכים לפזר את ההשקעות שלהם בין אגרות חוב ומניות, כשאת זה לרוב עושים בשבילים מנהלי הקופות-קרנות. אלו שרוצים לבד יכולים להכין תיקי השקעות גם דרך מכשירים עוקבי מדד, אבל במקביל להשקעה ב-S&P זה יהיה נכון להשקיע גם במסלולי אג"ח לשם פיזור, ונדגיש את הכלל הידוע - ככל שאתם צעירים יותר כך כדאי להשקיע יותר במניות, כי המניות לאורך זמן מספקות תשואה עודפת וכי יש לכם זמן לראות תיקון אם השוק יירד. כלומר, אתם יכןלים להשקיע במניות ולהפסיד בשנים הראשונות, אבל לאורך זמן אתם תרוויחו - כך לפחות אומרת ההיסטוריה.
מדד ה-S&P 500 נחשב ככזה שמבטא את הכלכלה האמריקאית באופן טוב יותר מכל מדד אחר. אחד המאפיינים החשובים שלו הוא הגיוון, שכן להבדיל ממדד הנאסד"ק שמתרכז בעיקר בסקטור הטכנולוגי, הוא כולל מניות ממגוון סקטורים כמו אנרגיה, דיור, קמעונאות ועוד וכן מניות ערך וצמיחה. הוועדה הקובעת את המדד בוחרת את המניות באופן המייצג את מגוון התעשיות בכלכלה האמריקאית. מדובר במדד חשוב שאכן צריך להיות בו - לטווח ארוך - להינות מהפיזור החשוב שהוא מציע ולא להתלהב כשיש הייפ.
- 11.מצד שני... 28/09/2023 12:22הגב לתגובה זואז אדראבא, הסיכון בארץ לא מצדיק השקעה פה המוטיבציה לכתבה כזאת מעוררת תהיות שמנמיכים את האימון בה
- 10.נאו 28/09/2023 08:50הגב לתגובה זושל החברות הגדולות קובעות 90 אחוז מהמדד אם היה בארהב מדד 35 כמו בישראל, המדד היה כמעט זהה ל SP
- א. מרק 28/09/2023 11:36הגב לתגובה זוהחברות הגדולות (כל העשרה) הם בערך שליש מהמדד. החלק היחסי של כל חברה במדד הוא לפי השווי היחסי שלה ולכן זה נקרא מדד.
- 9.עם ממשלת ליצנים כזאת,שר אוצר חובבן הזוי ותקציב שהו 28/09/2023 08:32הגב לתגובה זועם ממשלת ליצנים כזאת,שר אוצר חובבן הזוי ותקציב שהולך לחרדים הטפילים,בתוספת הדיקטטורה שבדרך,אין מה להשקיע כאן במניות. עצוב. אבל זה המצב
- יובל 28/09/2023 12:12הגב לתגובה זואתה מדבר מפוזיציה ברורה. מבחינה כלכלית אתה טועה בענק. מדינת ישראל הולכת להסכם שלום עם סעודיה, מעצמת גז, מעצמת הייטק, תקציב אחראי לשנתיים, והנהגה כלכלית מוכחת של אחד שעשה דבר או שניים בחייו. אם אתה רוצה לעשות כסף כדאי שתקשיב פחות לחדשות בערוץ 12.
- דן 29/09/2023 09:20האם האזרח הקטן רואה ברכה.... למשל מהגז ? או הייטק ? יש מספר מאוד קטן של נהנים - וכל השאר אוכלים את המרור הרגיל וקוראים כותרות בעיתון אני לא קונה את הרעיונות היפים שכל הטוב הזה יגיע לאזרח הקטן.... וזה לא קשור לפוליטיקה זה קשור לכסףףףףףף
- 8.אורן 28/09/2023 07:57הגב לתגובה זוזה שבארץ יש הייפ רגעי לא משפיע בכלל על המדד - מה חלקו של ה"הייפ" בנפח המסחר הכולל? אפסי. מזכיר את הבדיחה על היתוש והפיל
- לא נכתב שה"הייפ" משפיע על ביצועי המדד (ל"ת)תקרא היטב 28/09/2023 09:27הגב לתגובה זו
- 7.דני 28/09/2023 07:42הגב לתגובה זואז עכשיו קצת חושך וירד בב5-7 אחוז מהשיא ...לדעתי בריבית 5.5 לאורך זמן פאוול יגמור את השוק וחלק מהכלכלה ואת זה כול ילד יודע..אז סביר שהמדיניות תתרכ ךלקראת 2024
- 6.misha6 28/09/2023 06:58הגב לתגובה זול-13 מיליון דולר! - לפי CNBC.COM
- 5.אדי 28/09/2023 04:46הגב לתגובה זוהכותרת כאילו שלילית מאוד, אבל בכתבה עצמה אין שום הצדקה לשליליות הזאת. מעניין מי מממן את הכתבות האלה נגד S&P בחודשים האחרונים?
- רמי 28/09/2023 09:15הגב לתגובה זובתי השקעות ומוסדיים בישראל שהכסף בורח להם מבין האצבעות
- 4.דוד 28/09/2023 01:26הגב לתגובה זומי שרוצה להשקיע במדד הזה שכול חודש יקנה קצת ויסתכל על התוצאה בעוד 10 שנים. מי שנכנס ביולי ועכשיו בוכה שהפסיד לא מבין מה הוא עושה
- 3.איזה דמגוגים יאלה (ל"ת)רון 27/09/2023 23:56הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 27/09/2023 23:43הגב לתגובה זומכיר כמה שעברו למסלול סנופי ואני מניח שהם בוכים שהם רואים מה מצב הקרן שלהם.לא נורא שהם ישברו ויעברו למסלול אחר אז הסנופי יעלה ...הים אותו ים והאדיוטים אותם אידיוטים...לילה טוב
- 1.וורן 27/09/2023 23:38הגב לתגובה זואת זה כבר למדנו בכיתה ג. שליש א'.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
