פוליטיקה בוועדות התכנון? בוגין: "מנסים להתערב בשיקולי השמאי"
לאור ירידת מחירי הדיור, האם ענף הנדל"ן נמצא במשבר אמיתי? כמה זמן הוא יימשך ואיזו השפעה יש לביורוקרטיה שמהווה לעתים חסם להגדלת היצע הדירות בישראל?
בוועידה הכלכלית של "ביזפורטל" נערך מושב תחת הכותרת "שוק הנדל"ן מאז ועד היום – האתגרים, המחירים והבירוקרטיה". בין היתר נכחו בו דן פרנס, מנכ”ל קרסו נדל"ן ונחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית ויו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל. את הפאנל הנחה כתב הנדל"ן של ביזפורטל, איציק יצחקי.
פרנס נשאל תחילה על הכדאיות הכלכלית בפרויקטים של התחדשות עירונית בחברות הנדל"ן, דרך תקן 21 שאמור לייצר הסדרה בנושא הזה. היזמים מזהים כשל רוחבי של הוועדות בעניין הזה וטוענים כי הן לא רואות את המציאות במשקפיים שלהם. בוגין חושפת לראשונה את הבעייתיות בעבודה של הוועדות מול השמאים ועל הלחץ שמפעילים הבנקים כדי לאשר את השומות. בהקשר הזה, היא רוצה להגדיר את תפקידו של שמאי המקרקעין כשומר הסף.
"התחדשות עירונית זה באמת התחום הכי מורכב ביזמות נדל"ן. בכל ענף יש המון חוסר וודאות, אבל בהתחדשות עירונית יש הרבה מאוד, מכמה בחינות", הסביר פרנס. "כשיזם יוצא לדרך בפרויקט התחדשות עירונית, הוא למעשה מתחיל בהתקשרות עם בעלי הדירות. הוא צריך להעריך בשלב הזה, מה היקף הזכויות שיניתנו לו בסופו של דבר במסגרת התב"ע שהוא יקדם. ועל בסיס זה, הוא מתקשר עם הדיירים. לאחר מכן, הוא ממשיך בתהליך קידום התב"ע - תהליך שנמשך מספר שנים. רק בשלב של הפקדת התכנית בוועדה המחוזית בדרך כלל למעשה אז מקובעות הזכויות. בשלב הזה, צף הנושא של תקן 21 - תחשיב שמציג את הרווח הצפוי ליזם בפרויקט. צריך לשים לב, לא על בסיס השמאות מבוצע התכנון. הוועדה צריכה לתכנן מה שהכי נכון לשכונה, לעיר, למגרש. לתת כמה שיותר יחידות דיור". פרנס מדגיש כי "בסופו של דבר, תקן 21 הוא שסתום ביטחון שמפעילים בשלב הזה כדי לוודא שהיקף הזכויות שהוועדה עומדת לתת לתכנית, הוא היקף שמספיק כדי לייצר ליזם רווחיות. גם יוכל לתת את השטחים שמבטיח לדיירים הקיימים וגם לבנות את כל הדיריות החדשות וכן להרוויח. המנגנון הזה מצוין, נכון. הבעיה היא ביישומו".
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מכירות דירות ופעילות הייזום הזניקו רווחי קרסו נדל"ן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נחמה בוגין (משמאל), עם דן פרנס (בלבן)
"שמאות זה לא מדע מדויק", המשיך פרנס. "הפאקטור המרכזי ביותר של העלות בפרויקט כזה, בפרויקט התחדשות עירוני הוא עלויות הבניה. כיון שגם את מרכיב הקרקע אנו בעצם משלבים בין שירותי הבניה שאנו נותנים לדיירים הקיימים, תארו לעצמכם שיש פער של 500 מאות שקלים למטר. לפעמים גם 1,000 שקל למטר. לעומת זאת, השמאי של הוועדה המחוזית קובע עלות נמוכה יותר. מדברים על פער שיכול כמעט לאפס את הרווח או לאפס לגמרי את הרווח בפרויקט. אנחנו נמצאים בשלב שכבר אחרי שנים של עבודה, של התקשרות מול דיירים, של עבודה מול הוועדות מגיע ל'מאני טיים' הוועדה המחוזית. ואז יש נקודה מכריעה. בעבר, בשנים עברו כשהשוק עלה, המחירים בסופו של דבר תוקנו. גם אם היו טעויות כאלה, מעט פרויקטים לא יצאו לפועל על הרקע הזה. מחירי הדירות עלו וזה תיקן את הטעויות. היום יש נורת אזהרה שצריכה להידלק מכל הגורמים הרלוונטיים. זה אומר - שמאי הוועדות. נחמה בוגין, אני מרים לך פה להנחתה".
בוגין הנהנה. היא מבינה היטב על מה פרנס מדבר ומנסה לקדם רפורמה בנושא הזה. לפני שהגיבה על כך אמר פרנס: "צריכים להנחות את השמאים המחוזיים שעורכים את השמאויות האלה, להיות מאוד מאוד מחושבים, כי אם חס וחלילה תקן 21 ייערך בצורה לא נכונה ובסופו של דבר לא יאפשר רווח ליזם, אז אנחנו כיזמים, לא נעים, הפסדנו פרויקט. הפסדנו את ההשקעה שלנו עד אז. אבל צריך לחשוב גם על הדיירים. דיירי התמורה שגרים בבתים שהם לא ראויים למגורים וכל הרעיון הוא שיפור חייהם ולתת תקן עמידות בפני רעידות אדמה. כך שיש אספקטים רחבים שמצדיקים את זה".
פרנס נשאל גם על נושא תקן החניות, שמשפיע על כדאיות הפרוייקט. "יש בנושא תקן החניה שתי נקודות, הראשונה - אנחנו שמחים ומברכים על ההתחלה, על התנעת מערכות הסעת המונים במטרופולין הקו האדום. זה דבר מבורך, אבל רק התחלה. פעם שניה, לפני מספר שנים מדינת ישראל צמצמה מאוד את תקני החניה. מי שלא יודע, היום בתל-אביב, תקן החניה כשאנו באים לבנות פרויקט בתל-אביב, בשכונות במרכז העיר, הוא 0.5 לדירה.
- קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
- אזורים תקים 147 יח"ד בבאר יעקב לאחר שזכתה במכרז רמ"י
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
לדירה אחת יש חניה, ולשניה אין. בפריפריה של העיר זה 0.8 חניה לדירה. כלומר, בכל עשר דירות, לשתיים אין חניה. כשעושים פרויקט של התחדשות עירונית אתה מחויב לתת חניה. הבעיה היא שכיזם אתה נשאר בסוף עם הרבה מאוד דירות ללא חניה. יש הרבה ממ"דים שיורדים לחניונים, עמודים שיורדים. בסופו של דבר, החניונים פחות יעילים. אם בבניין רגיל, נגיד, לא התחדשות עירונית, בחניון תת-קרקעי מקובל לתכנן לפי סדר גודל של 35-33 מטר לכל מקום חניה, בפרויקטים כאלו של התחדשות עירונית מגיעים ל-50-60 מטר. המשמעות: כל חניה בהתחדשות עירונית עולה כמעט פי שניים. זה משליך בצורה מאוד מאוד חזקה על הרווחיות".
"תקן החניה בתל אביב - חניה אחת לשתי דירות". דן פרנס במהלך הכנס (שלומי יוסף)
בשלב זה בוגין תפסה את המיקרופון. "לא רק דן שאתה מרים לי להנחתה, אתה מתפרץ לדלת פתוחה", ענתה לפרנס. "אחד הנושאים שאני מתקוממת עליהם הרבה מאוד זמן ומאז שנבחרתי לרשות הלשכה אני פועלת בנושא, זה תקן 21 שדורש שיפור משמעותי. התחשיב על פי תקן 21 הוא תחשיב שמאי שמלווה תכנית של פינוי בינוי. דן יכול לקבל מהוועדה הרלוונטית כמות זכויות שתספיק לתמורות שיוכל לתת וכדי שהפרויקט יצא לדרך, אבל שמאי הוועדה לא עצמאי בתגובותיו. ואני עדינה. אני שומעת, אוף רקורד, תלונות של שמאי ועדות, יו"ר ועדות, על כך שיש בעייתיות, שמנסים דרך השמאי לוודא מדיניות תכנונית של העיר. לא תמיד עם קשר למספרים ולתחשיבים. אני מרגישה מה שדן מרגיש, לא יעלה על הדעת שזה המצב. צריך לשמור על שיקול הדעת השמאי. הבעיה היא לא אצל השמאים - אלא בניסיון להתערב בשיקול הדעת ולבטא דרך התחשיב את המדיניות התכנונית. זאת הצעת חוק שאני עובדת עליה, ומקווה שתהווה שחרור צוואר בקבוק".
"אם מדברים על עידוד שוק הנדל"ן, המנוע שממשיך לדהור במלוא המרץ הוא התחדשות עירונית", המשיכה. "הפרויקטים הם לטווח ארוך, דן וחבריו לא צריכים לרכוש את הקרקע
כך שעלויות המימון לא מטרידות כרגע. הצעתנו היא ליצור דיון סדור. עם לוח זמנים ברור ועם גורם שלישי מכריע שיקבע. לא להיות תלויים בחסדי ראש העיר".
להוציא את הפוליטיקה מהוועדות. בוגין (שלומי יוסף)
על השאלה האם הפוליטיקה השתלטה על השמאים ענתה: "השמאים עושים את עבודתם נאמנה, הם לא צריכים אפילו כללי אתיקה כדי שזה יקרה. הם מוצאים את עצמם בהרבה מאוד מקרים כמי שצריכים לעמוד על שלהם מול לחצים. נסה לתאר ניהול משא ומתן עם יזם כשצריך שומה לבנק. יש פה קרב אדיר, בין השמאי ליזם. מה תהיה השורה התחתונה? לא ניתמם ונגיד שזה לא קיים".
על הקרבות בין הבנקים לשמאים אמרה: "אם הזכרתי בנקים, בדיוק בימים האלה יש לי סוג של, לא נקרא לזה מאבק, אבל צורך לשים את הדברים על השולחן מול הבנקים ולהדגיש את מעמד השמאי כשומר הסף. אם לא ייערך תחשיב תקן 21 ראוי, שמבטא בצורה נכונה את הפרויקט, יהיה נזק אדיר לעיר ולחברה".
רז אברהם. קרדיט: רון כהןמבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך
רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית
שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.
עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל
עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים
על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.
ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף
המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.
בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990),
ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.
- קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
- אושרה תכנית להקמת שכונת "מצפה תלפיות" בהיקף של כ-900 יח"ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם".
רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו.
הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.
למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.
- קניתם דירה ב-80/20 לפני שנתיים - האם תוכלו לבטל את העסקה?
- מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%.
