פוליטיקה בוועדות התכנון? בוגין: "מנסים להתערב בשיקולי השמאי"
לאור ירידת מחירי הדיור, האם ענף הנדל"ן נמצא במשבר אמיתי? כמה זמן הוא יימשך ואיזו השפעה יש לביורוקרטיה שמהווה לעתים חסם להגדלת היצע הדירות בישראל?
בוועידה הכלכלית של "ביזפורטל" נערך מושב תחת הכותרת "שוק הנדל"ן מאז ועד היום – האתגרים, המחירים והבירוקרטיה". בין היתר נכחו בו דן פרנס, מנכ”ל קרסו נדל"ן ונחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית ויו"ר לשכת שמאי מקרקעין בישראל. את הפאנל הנחה כתב הנדל"ן של ביזפורטל, איציק יצחקי.
פרנס נשאל תחילה על הכדאיות הכלכלית בפרויקטים של התחדשות עירונית בחברות הנדל"ן, דרך תקן 21 שאמור לייצר הסדרה בנושא הזה. היזמים מזהים כשל רוחבי של הוועדות בעניין הזה וטוענים כי הן לא רואות את המציאות במשקפיים שלהם. בוגין חושפת לראשונה את הבעייתיות בעבודה של הוועדות מול השמאים ועל הלחץ שמפעילים הבנקים כדי לאשר את השומות. בהקשר הזה, היא רוצה להגדיר את תפקידו של שמאי המקרקעין כשומר הסף.
"התחדשות עירונית זה באמת התחום הכי מורכב ביזמות נדל"ן. בכל ענף יש המון חוסר וודאות, אבל בהתחדשות עירונית יש הרבה מאוד, מכמה בחינות", הסביר פרנס. "כשיזם יוצא לדרך בפרויקט התחדשות עירונית, הוא למעשה מתחיל בהתקשרות עם בעלי הדירות. הוא צריך להעריך בשלב הזה, מה היקף הזכויות שיניתנו לו בסופו של דבר במסגרת התב"ע שהוא יקדם. ועל בסיס זה, הוא מתקשר עם הדיירים. לאחר מכן, הוא ממשיך בתהליך קידום התב"ע - תהליך שנמשך מספר שנים. רק בשלב של הפקדת התכנית בוועדה המחוזית בדרך כלל למעשה אז מקובעות הזכויות. בשלב הזה, צף הנושא של תקן 21 - תחשיב שמציג את הרווח הצפוי ליזם בפרויקט. צריך לשים לב, לא על בסיס השמאות מבוצע התכנון. הוועדה צריכה לתכנן מה שהכי נכון לשכונה, לעיר, למגרש. לתת כמה שיותר יחידות דיור". פרנס מדגיש כי "בסופו של דבר, תקן 21 הוא שסתום ביטחון שמפעילים בשלב הזה כדי לוודא שהיקף הזכויות שהוועדה עומדת לתת לתכנית, הוא היקף שמספיק כדי לייצר ליזם רווחיות. גם יוכל לתת את השטחים שמבטיח לדיירים הקיימים וגם לבנות את כל הדיריות החדשות וכן להרוויח. המנגנון הזה מצוין, נכון. הבעיה היא ביישומו".
- קרסו נדל"ן: ההכנסות ממכירת דירות זינקו ב-31%; ה-NOI במחצית הסתכם בכ-37 מיליון שקל
- קרסו נדל"ן: ה-NOI גדל ב-5%, הסתכם בכ-19 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נחמה בוגין (משמאל), עם דן פרנס (בלבן)
"שמאות זה לא מדע מדויק", המשיך פרנס. "הפאקטור המרכזי ביותר של העלות בפרויקט כזה, בפרויקט התחדשות עירוני הוא עלויות הבניה. כיון שגם את מרכיב הקרקע אנו בעצם משלבים בין שירותי הבניה שאנו נותנים לדיירים הקיימים, תארו לעצמכם שיש פער של 500 מאות שקלים למטר. לפעמים גם 1,000 שקל למטר. לעומת זאת, השמאי של הוועדה המחוזית קובע עלות נמוכה יותר. מדברים על פער שיכול כמעט לאפס את הרווח או לאפס לגמרי את הרווח בפרויקט. אנחנו נמצאים בשלב שכבר אחרי שנים של עבודה, של התקשרות מול דיירים, של עבודה מול הוועדות מגיע ל'מאני טיים' הוועדה המחוזית. ואז יש נקודה מכריעה. בעבר, בשנים עברו כשהשוק עלה, המחירים בסופו של דבר תוקנו. גם אם היו טעויות כאלה, מעט פרויקטים לא יצאו לפועל על הרקע הזה. מחירי הדירות עלו וזה תיקן את הטעויות. היום יש נורת אזהרה שצריכה להידלק מכל הגורמים הרלוונטיים. זה אומר - שמאי הוועדות. נחמה בוגין, אני מרים לך פה להנחתה".
בוגין הנהנה. היא מבינה היטב על מה פרנס מדבר ומנסה לקדם רפורמה בנושא הזה. לפני שהגיבה על כך אמר פרנס: "צריכים להנחות את השמאים המחוזיים שעורכים את השמאויות האלה, להיות מאוד מאוד מחושבים, כי אם חס וחלילה תקן 21 ייערך בצורה לא נכונה ובסופו של דבר לא יאפשר רווח ליזם, אז אנחנו כיזמים, לא נעים, הפסדנו פרויקט. הפסדנו את ההשקעה שלנו עד אז. אבל צריך לחשוב גם על הדיירים. דיירי התמורה שגרים בבתים שהם לא ראויים למגורים וכל הרעיון הוא שיפור חייהם ולתת תקן עמידות בפני רעידות אדמה. כך שיש אספקטים רחבים שמצדיקים את זה".
פרנס נשאל גם על נושא תקן החניות, שמשפיע על כדאיות הפרוייקט. "יש בנושא תקן החניה שתי נקודות, הראשונה - אנחנו שמחים ומברכים על ההתחלה, על התנעת מערכות הסעת המונים במטרופולין הקו האדום. זה דבר מבורך, אבל רק התחלה. פעם שניה, לפני מספר שנים מדינת ישראל צמצמה מאוד את תקני החניה. מי שלא יודע, היום בתל-אביב, תקן החניה כשאנו באים לבנות פרויקט בתל-אביב, בשכונות במרכז העיר, הוא 0.5 לדירה.
- הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
- באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
לדירה אחת יש חניה, ולשניה אין. בפריפריה של העיר זה 0.8 חניה לדירה. כלומר, בכל עשר דירות, לשתיים אין חניה. כשעושים פרויקט של התחדשות עירונית אתה מחויב לתת חניה. הבעיה היא שכיזם אתה נשאר בסוף עם הרבה מאוד דירות ללא חניה. יש הרבה ממ"דים שיורדים לחניונים, עמודים שיורדים. בסופו של דבר, החניונים פחות יעילים. אם בבניין רגיל, נגיד, לא התחדשות עירונית, בחניון תת-קרקעי מקובל לתכנן לפי סדר גודל של 35-33 מטר לכל מקום חניה, בפרויקטים כאלו של התחדשות עירונית מגיעים ל-50-60 מטר. המשמעות: כל חניה בהתחדשות עירונית עולה כמעט פי שניים. זה משליך בצורה מאוד מאוד חזקה על הרווחיות".
"תקן החניה בתל אביב - חניה אחת לשתי דירות". דן פרנס במהלך הכנס (שלומי יוסף)
בשלב זה בוגין תפסה את המיקרופון. "לא רק דן שאתה מרים לי להנחתה, אתה מתפרץ לדלת פתוחה", ענתה לפרנס. "אחד הנושאים שאני מתקוממת עליהם הרבה מאוד זמן ומאז שנבחרתי לרשות הלשכה אני פועלת בנושא, זה תקן 21 שדורש שיפור משמעותי. התחשיב על פי תקן 21 הוא תחשיב שמאי שמלווה תכנית של פינוי בינוי. דן יכול לקבל מהוועדה הרלוונטית כמות זכויות שתספיק לתמורות שיוכל לתת וכדי שהפרויקט יצא לדרך, אבל שמאי הוועדה לא עצמאי בתגובותיו. ואני עדינה. אני שומעת, אוף רקורד, תלונות של שמאי ועדות, יו"ר ועדות, על כך שיש בעייתיות, שמנסים דרך השמאי לוודא מדיניות תכנונית של העיר. לא תמיד עם קשר למספרים ולתחשיבים. אני מרגישה מה שדן מרגיש, לא יעלה על הדעת שזה המצב. צריך לשמור על שיקול הדעת השמאי. הבעיה היא לא אצל השמאים - אלא בניסיון להתערב בשיקול הדעת ולבטא דרך התחשיב את המדיניות התכנונית. זאת הצעת חוק שאני עובדת עליה, ומקווה שתהווה שחרור צוואר בקבוק".
"אם מדברים על עידוד שוק הנדל"ן, המנוע שממשיך לדהור במלוא המרץ הוא התחדשות עירונית", המשיכה. "הפרויקטים הם לטווח ארוך, דן וחבריו לא צריכים לרכוש את הקרקע
כך שעלויות המימון לא מטרידות כרגע. הצעתנו היא ליצור דיון סדור. עם לוח זמנים ברור ועם גורם שלישי מכריע שיקבע. לא להיות תלויים בחסדי ראש העיר".
להוציא את הפוליטיקה מהוועדות. בוגין (שלומי יוסף)
על השאלה האם הפוליטיקה השתלטה על השמאים ענתה: "השמאים עושים את עבודתם נאמנה, הם לא צריכים אפילו כללי אתיקה כדי שזה יקרה. הם מוצאים את עצמם בהרבה מאוד מקרים כמי שצריכים לעמוד על שלהם מול לחצים. נסה לתאר ניהול משא ומתן עם יזם כשצריך שומה לבנק. יש פה קרב אדיר, בין השמאי ליזם. מה תהיה השורה התחתונה? לא ניתמם ונגיד שזה לא קיים".
על הקרבות בין הבנקים לשמאים אמרה: "אם הזכרתי בנקים, בדיוק בימים האלה יש לי סוג של, לא נקרא לזה מאבק, אבל צורך לשים את הדברים על השולחן מול הבנקים ולהדגיש את מעמד השמאי כשומר הסף. אם לא ייערך תחשיב תקן 21 ראוי, שמבטא בצורה נכונה את הפרויקט, יהיה נזק אדיר לעיר ולחברה".

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
בנייה. קרדיט: Xהקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף
למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור
בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.
ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.
לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.
בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).
- תושב הנגב נאשם באיומים וסחיטה של קבלנים באשדוד
- האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.
