אבירם טננבאום
צילום: אבירם טננבאום

למה אנשים מגיעים לסחרור פיננסי מסוכן ואיך בנק ישראל יכול לפתור את הבעיה?

למה אנחנו נאלצים לקחת הלוואות יקרות כשבנק ישראל יכול בקלות להוזיל אותן? אולי זה קשור לרצון שלו בבנקים יציבים ורווחיים? וגם - מה המצב בעולם ואיך שם הרגולטור והבנקים המרכזיים עוזרים לציבור? 

זה לא סוד שמשקי הבית בישראל מתמודדים עם נטל הולך וגדל בכל הקשור להוצאות המחיה והחזרי הלוואות שלהם בשנתיים האחרונות, בעיקר כתוצאה מהאינפלציה והעליות החדות בריביות במשק. לא מעט משפחות כבר נמצאות בסחרור תזרימי ועוד רבות נאחזות בציפורניים כדי להימנע מלהגיע לשם.

סחרור פיננסי    canava

   סחרור פיננסי מסוכן,  canava

מה זה אותו סחרור תזרימי? הוצאות המחיה והוצאות המימון תפחו להן בעוד ההכנסות נותרו כפי שהן ונוצר פער מובנה בין הכנסות להוצאות שמביא מדי חודש בחודשו אצל משפחות רבות לגרעון של כמה אלפי שקלים. באופן טבעי, הפער הזה בא לידי ביטוי בהגדלה של המסגרת האשראי בבנק וכניסה למינוס הולך וגדל. לרוב במקרה כזה, אחת לכמה זמן כשהמינוס לוחץ והמסגרת כבר לא מספיקה הבנק או חברת האשראי יציעו לנו הלוואות לסגירת המינוס בבנק כדי לעשות יישור קו. הלוואות צריך גם להחזיר ועל כן הפער המובנה בין ההכנסות להוצאות רק יגדל כתוצאה מכך שלהוצאות התווסף גם החזר חודשי של ההלוואה שלקחנו. וכך הדבר חוזר על עצמו כאשר שוב המינוס תופח עד שלא נותרת ברירה ונלקחת הלוואה נוספת שמגדילה עוד יותר את צד ההוצאות. וחוזר חלילה.

בסבבים הראשונים ההלוואות תילקחנה מהבנק או על בסיס חסכונות פנסיוניים בתנאים שפויים, אח"כ הן תילקחנה ממעגל שני של חברות אשראי בתנאים שלרוב יהיו פחות טובים ולבסוף מגופים חוץ בנקאיים בריביות גבוהות מאד.

כך משקי בית רבים מגיעים למצב שיש להם התחייבויות רבות שרובצות עליהם עד שההחזר החודשי כבד מנשוא וסך החוב מגיע למימדים כאלה שבנקודה מסוימת כבר אין מי שיהיה מוכן לתת אשראי נוסף ושם לרוב הסחרור נגמר בהתרסקות של אי עמידה בהתחייבויות, הוצאות לפועל והתפשטות מנכסים פיננסיים כדי להיחלץ מהמצב או אפילו חדלות פרעון במקרים לא מעטים שלא מצליחים להיחלץ מהתסבוכת.

האם בנק ישראל יכול לעצור את המצוקה הפיננסית של הציבור?

ישנו פתרון נגיש שבמבט ראשון עושה רושם של מושלם, הגדלת שיעור המימון למשכנתאות לכל מטרה עד מ50% כפי שנהוג כיום ל70%. אמצעי זה אינו חדש ויושם גם בתקופת הקורונה ובתקופות שונות נוספות בעבר. ברוב מדינות העולם, אין מניעה לחלץ הון מנכס בבעלות עד לשיעורי מימון של 70% ויותר, התקנות של בנק ישראל הן ללא ספק בצד השמרני של הרצף.

שווי דירה ממוצעת לפי נתוני הלמ"ס ברבעון השני של שנת 2023 הוא 1.968 מיליון שקל ושיעור ההחזקה בדירות בישראל ע"פ נתוני הלמ"ס לפי משקי בית הוא כ67%. לאור זאת, בהינתן שווי הנדל"ן במדינת ישראל היום ושיעור ההחזקה בדירות לחלק ניתן לומר שהגדלה של שיעור המימון האפשרי במשכנתא לכל מטרה מ-50% ל-70% תאפשר לממשקי בית רבים לגייס מאות אלפי ש"ח בתנאים הוגנים ופריסה נוחה שאינם זמינים להם כיום.

על פניו נראה שזה פתרון אופטימלי שמביא עימו כמה יתרונות מובהקים, נוכחנו גם שבנק ישראל השתמש בקלף הזה בתקופת הקורונה, אז מדוע אינו עושה זאת גם כעת? האם זה חבל ההצלה של מאות אלפי משפחות בישראל?

קיראו עוד ב"בארץ"

אין ספק שאשראי בנקאי, מפוקח ובריביות סבירות יהיה טוב יותר ובריא יותר מהחלופות שקיימות היום בשוק לאלו המגיעים למחנק אשראי. כמו כן, גם הפריסה הממושכת המתאפשרת באמצעות משכנתא תאפשר החזר חודשי נוח יותר והזדמנות אמיתית להשתחרר מהלופ החונק של ההלוואות . חשוב גם להזכיר שהאשראי המדובר מגובה בבטחונות ומהווה סיכון קטן יותר גם עבור נותני האשראי.

אז למה בנק ישראל לא עושה את זה?

ניתן רק לשער, אך יש כמה שיקולים כבדי משקל שעשויים להיות אלה שמטים את הכף נגד הגדלת שיעור המימון למשכנתאות לכל מטרה. לדעתי, המשתנה החשוב ביותר הוא יציבות המערכת הבנקאית. אמנם הבנקים בישראל מאד יציבים וחזקים אך החשיפה שלהם לשוק הנדל"ן גדולה מאד. בחוסר הודאות בו שוק הנדל"ן נמצא עם מציאות קיימת של ירידת מחירים, הגדלת רמת המינוף ושיעור המימון עשויה להתברר כחרב פיפיות אם וכאשר נחזה בירידת מחירים משמעותית שתשחוק את שווי הביטחונות.

בנוסף, ניתן לטעון שהפתח לגייס מאות אלפי שקלים מהבנקים יגרום להתנהלות פיננסית פחות טובה, העמקה של הבור ובעצם טיפול סימפטומטי בלבד ללא פתרון שורש שסופו להסתיים באותו סחרור וקריסה, רק עם חוב הרבה יותר גדול. שלא לדבר על משקי בית רבים שמשתמשים באשראי לצריכה שוטפת או למטרות אחרות. במילים אחרות, אם מישהו כבר בדרך למטה, שיפול עכשיו ולא אח"כ עם חובות יותר גדולים ומי שמסתדר בלי זה אז אין סיבה לאפשר לו את זה.

לדעתי, הפתרון נמצא בדרך האמצע. ניתן לאפשר נטילת משכנתא לכל מטרה עד שיעור מימון של 70% אך יש להגדיר פרמטרים ברורים מי יוכל לקבלה. לא כל מי שייגש יוכל לקבל את זה למגוון מטרות שיובילו בסוף לניפוח בועת אשראי צרכני ללא הצדקה אלא למטרות מוגדרות שניתן לגבות אותן באסמכתאות מתאימות.

נניח לצורך איחוד ופריסה של הלוואות קיימות אל מול המצאת אסמכתאות מתאימות זאת מטרה ראויה ובעלת ערך הן לפרט והן לבריאות המשק. מצד שני, נטילת אשראי לטובת הוצאות שוטפות זה מטרה שאין בה תכלית לטווח הארוך.

סביר להניח שככל שהמצב בשוק יישאר כפי שהוא בכל הקשור לאינפלציה וריביות לא תהיה לבנק ישראל ברירה אלא לשלוף את הכלי הזה מהארסנל שלו בצורה כזו או אחרת.

הכותב הוא בעל חברה למימון וייעוץ משכנתאות

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אנונימי 31/08/2023 11:25
    הגב לתגובה זו
    חתום על הכתבה בעל עסק בתחום המשכנתאות, בתקופה שהיקף המשכנתאות יורד.
  • 15.
    המגזר השמן אדיש או שמנצל הזדמנויות - המגזר הרזה נמחק (ל"ת)
    לא טוב היות עני 26/08/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    14 שנים אבודות! 25/08/2023 11:45
    הגב לתגובה זו
    בהוצאות לבריאות 310% במחירי המים 180% באגרות למיניהם , ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 13.
    צעירי ישראל 25/08/2023 11:43
    הגב לתגובה זו
    במחאת הדיור ב - 2011 וריסק ל נ צ ח 3 מיליון זוגות צעירים .
  • 12.
    שגיא 25/08/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    כי הם מספיק טיפשים לקחת הלוואות ולא לחיות בצמצום
  • 11.
    ישראל 24/08/2023 23:57
    הגב לתגובה זו
    המטרה של העלאת הריבית היא ריסון פעילות המשק כדי לקבל בסוף ריסון האינפלציה. אם מאפשרים עכשיו הגדלת קווי אשראי משיגים בדיוק תוצאה הפוכה
  • יוני1111 26/08/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    במקום לגמול אנשים מביזבוז כספים מיותר, הוא רוצה לאפשר להם להגדיל הלוואות .. משמע לכרות בור גדול יותר , עם ריבית רק מעט יותר נמוכה.. חבל שמחתכילה נכנסו זוגות צעירים ואנשים רגילים לברוך הזה..
  • 10.
    אבי 24/08/2023 22:45
    הגב לתגובה זו
    גם לא זולה... פריים פלוס . זה הרבה היום
  • 9.
    אזרח 24/08/2023 19:13
    הגב לתגובה זו
    העובדים לא צריכים לממן השקעות בעלים או החלטות של מנהלים כושלים.... הכי קל לקחת מהעובדים וכשעובד לוקח התחייבויות לפי השכר ופתאום מקצצים בשכר אז אי אפשר לעמוד בהחזרים
  • 8.
    א-ב 24/08/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    בדיוק להיפך. יש לצמצם למינימום הכרחי את היכולת לקחת הלוואות. יש לאסור בחוק את השוק האפור. יש לאסור בחוק שיעורי ריבית מעל 2% מהמרווח הבנקאי.
  • 7.
    עומרי 24/08/2023 15:16
    הגב לתגובה זו
    אתה בטח מתכוון לרוב האוכלוסיה של הצעירים החילוניים והחרדים במדינה ולא לבני העשירים שנישלחים להפגין ולסגור כבישים על ידי מנהיגי האופוזיציה'
  • 6.
    המגיב 24/08/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
    ברור. לא כל אותם אנשים שלא יודעים מהי התנהלות כלכלית נכונה. לא כל אותם אנשים שהחליפו כל 3 שנים רכב בליסינג. לא כל אותם אנשים שקנו דירות במחירים מופר/קעים. לא כל אותם אנשים שקונים עוד ועוד ועוד ועוד סמרטוטים "אופנתיים". לא כל אותם אנשים שלוקחים הלוואה כי "חייבים חופשה". שנאמר - תם עידן האחריות האישית, תם עידן המשמעת העצמית. כולם אשמים, חוץ ממני.
  • ישראל ישראלי 25/08/2023 10:07
    הגב לתגובה זו
    הוא הטיפש שנכנס לבור המשכנתאות.
  • עוד אחד שקורא רק כותרות. (ל"ת)
    המגיב 25/08/2023 12:04
  • 5.
    מבין2 24/08/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    כולם באותה אליטה שמאלנית
  • ישראל 25/08/2023 00:03
    הגב לתגובה זו
    תגובה ילדותית וקורבנית. אף אחד לא מכריח לקחת הלוואות... אפשר לגור בשכירות אפשר לנסוע בתחבצ או ברכב בן 10 אפשר להכין אוכל בבית לא חייבים בית חדש ולא רכב חדש
  • המגיב 24/08/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    לא יודעים לכלכל את עצמם בתבונה. וחושבים שכולם אשמים חו מהם. אין טיפת אחריות אישית, ואין שמץ של משמעת עצמית.
  • 4.
    כהן עדי 24/08/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    מניסיון אישי ארוך בעבודתי בבנק לא היה ולו מקרה אחד שלא ניסינו לעזור ללקוח. אם בגרייס של כמה חודשים אם המחזור משכנתאות/הלוואות. יצוין כי אם באים לבנק בתחילת המשבר ומסבירים את הבעיה אפשר עדיין לפתור אותה. הבעיות מתחילות כאשר הלקוח מזניח את הבעיה ואז מחזירים לו חיובים וצ'קים והוא נפגע אנושות על ידי ציון האשראי שצונח לתחתית. בואו בזמן ואז ישנם הרבה אפשרויות לעזרה.
  • 3.
    ציקי 24/08/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
    את המגה בועה הזו כבר אי אפשר יותר לנפח... צר לי
  • 2.
    יפה מאוד !מצבם של הרבה משקי-בית אכן קשה, וקשה-מאוד,ובגלל שהעניין פרטי ומביך,מסתירים אותו.הרושם המתקבל הוא,שבנק-ישראל יעדיף את טובת הבנקים מטובת הציבור האנונימי(למנהלי הבנקים יש פנים ושמות,והנגיד פוגש אותם לא מעט..)תודה, החכמנו. (ל"ת)
    בכור יעקב 24/08/2023 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גגג 24/08/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    בזמנו 300,000 חשבתי שזה הרבה. היום אין פחד.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.