אלקטרה: ההכנסות ברבעון עלו בכ-9%, צבר העבודות מתקרב ל-30 מיליארד שקל
חברת אלקטרה אלקטרה 1.75% הפועלת בפרוייקטים לנדל"ן, תשתיות, וזכיינות, סיימה את הרבעון השני של 2023 עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל בהשוואה להכנסות של 2.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של כ-9%. בחברה אומרים כי הגידול נובע בעיקר מצמיחה בכל מגזרי הפעילות בהם פועלת הקבוצה, כתוצאה מגידול בכמות הפרויקטים אותם מבצעת הקבוצה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה לכ-238.9 מיליון שקל (כ-8.2% מההכנסות), לעומת כ-211.3 מיליון שקל (כ-8.1% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2022.
הוצאות אחרות, נטו ברבעון הסתכמו לכ-1 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות אחרות, נטו בסך כ-90.1 מיליון שקל שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד, אשר כללו בעיקר רווח בסך כ-87.3 מיליון שקל כתוצאה ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין בפרויקט אגירה שאובה בגלבוע.
הרווח הנקי ברבעון השני של השנה צנח לכ-65.2 מיליון שקל, לעומת כ-134.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניטרול הרווח ממכירת הזכויות בפרויקט אגירה שאובה, הסתכם הרווח אשתקד בכ-62.6 מיליון שקל, ובהתאם הרווח הנקי ברבעון משקף עלייה בשיעור של כ-4.2%.
ה-EBITDA ברבעון ירד ב-25.7% לכ-227.8 מיליון שקל, לעומת כ-306.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שכלל את הרווח האמור ממכירת פרויקט אגירה שאובה. בניטרול רווח זה, ה-EBITDA ברבעון משקפת עלייה בשיעור של כ- 3.8%.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממאזן החברה, נכון ל-30 ביוני 2023, עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-591 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה, נכון ל-30 ביוני, 2023 הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך כ-45.5 מיליון שקל.
צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 30 ביוני 2023, עלה לכ-29.8 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-28.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2022.
נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר, מניית אלקטרה ירדה ב-20% מתחילת השנה למחיר של 1,508.2 שקל ושווי שוק של 5.77 מיליארד שקל.
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במחצית הראשונה של שנת 2023 המשכנו את מגמת הצמיחה בהכנסות בכל מגזרי הפעילות של החברה, לצד שיפור ברווחיות במרבית המגזרים, לרבות מגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות, מגזר ההפעלה שירות ואחזקה וכן במגזר הפרויקטים בחו"ל, בו נמשכת התרחבות הפעילות וגידול ברווחיות, לאחר חולשה ארוכה בשנים 2022-2021 כתוצאה מהשפעות הקורונה על השוק בארה"ב.
"אנו ממשיכים בתנופת הפעילות, המתבטאת גם בצבר העבודות שהגיע לשיא של כ-30 מיליארד שקל ואשר כולל, בין היתר, פרויקטים בהם זכינו בחודשים האחרונים כגון פרויקט התחדשות עירונית משמעותי של חברת קרסו נדל"ן בירושלים, פרויקט לתכנון והקמה של הקטע התת-קרקעי בפרויקט ה'קו הכחול' של הרכבת הקלה בירושלים, שניהם בהיקף כולל של מעל למיליארד שקל. לצד זאת, גם זכינו במספר פרויקטים במסגרת הפעילות הבינלאומית שלנו, ביניהם ביצוע עבודות אלקטרו-מכניות במפעל פולקסווגן באירופה. אנו מתמודדים כיום במכרזים רבים בתחומי הבנייה והתשתיות, ומעריכים, כי בזכות יכולותיה המגוונות והמוכחות של אלקטרה, היקפי הפעילות ימשיכו לגדול גם בשנים הקרובות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"במסגרת האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו הממוקדת בייזום, הקמה ותפעול פרויקטים, ועל רקע המחסור המשמעותי בתשתיות עם אוריינטציה סביבתית – כגון טיפול באשפה, מים וחשמל בישראל – קיבלנו החלטה לבחון כניסה נוספת ונרחבת לפרויקטים בתחומים אלה, בנוסף לפרויקטים ותחומי ביצוע הקיימים כיום, ואנו מאמינים שהם יהפכו למנועי צמיחה נוספים של אלקטרה כבר בעתיד הנראה לעין".

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?