אלירן גלזר רועי מן מאנדיי
צילום: נתנאל טוביאס
ראיון

מאנדיי תגיע להכנסות חוזרות של מיליארד דולר תוך שנתיים? "זה בהחלט ביעדים שלנו"

מאנדיי הגיעה לרווחיות, כפי שהבטיחה, אבל בניגוד להלך הרוח בשוק - היא עדיין רעבה בעיקר לצמוח "בגלל ההזדמנות הענקית והאפשרות להרחיב את סל המוצרים". מאמינה שתמשיך לצמוח בהכנסות ב-30% בשנה ולהגיע בהמשך לרווחיות של 25%. המוצרים החדשים? "צומחים מהר יותר מהצמיחה המקורית של מאנדיי", ולמה המייסדים מוכרים מניות?
נתנאל אריאל | (2)

מאנדיי ממשיכה להלהיב את וול סטריט והיא אחת מההנפקות המוצלחות יותר בגל ההנפקות האחרון - שמצליחה לשמור על השווי מההנפקה ואפילו להיות מעל (הונפקה לפי שווי של 7 מיליארד ונסחרת כעת לפי 8.1 מיליארד דולר. הצמיחה של מאנדיי כמובן בהאטה (ככל שגדולים יותר קשה יותר לצמוח באותו קצב) אבל היא ממשיכה להעריך-להתחייב לצמיחה ארוכת טווח של 30% בשנה ורווח נקי (לא מחר) של 25% מההכנסות. 

"אם אנחנו מדברים על ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) ומפעילים 30% צמיחה אנחנו מתקרבים בשנה הבאה למיליארד דולר. זה בהחלט נמצא ביעדים שלנו" אומר אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי בראיון משותף לביזפורטל, יחד עם רועי מן, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה. לדברי גלזר, "כשנתנו את התחזית ארוכת הטווח בהנפקה, אמרנו שאנחנו רוצים להיות במקום של 25% תזרימית ושולי רווח של 20-25%. היעד היה 2025. אנחנו מאמינים שנגיע לשם, בטווח הארוך אלה סדרי הגודל. זה לא יקרה בשנה הבאה אלא בשנים הבאות".

למה לא כבר בשנה הבאה? 

"אנחנו רוצים להמשיך להשקיע בצמיחה. חשוב להיות רווחיים אבל לא לשים על זה את הדגש. כן נמשיך לשפר את שולי הרווח ולהיות יעילים אבל המטרה מספר אחת שלנו היא להמשיך ולצמוח בצורה משמעותית ובאותו זמן לשפר את השורה התחתונה.

מן: "חשוב שנראה רווחיות אבל לא רוצים להפוך את זה למטרה, אלא להמשיך לצמוח. הסיבה היא ההזדמנות הענקית שיש לנו בעולם. אפשר להרחיב עוד המון את סל המוצרים שלנו ואנחנו רוצים לעשות את זה כמו שעשינו עד היום - בצורה שהיא אחראית גם ביחס להוצאות. לכן, היעד בשלב הזה הוא לא להגדיל את הרווחיים אלא את הצמיחה.

"כשהנפקנו פעלנו בעיקר בעולם של ניהול עבודה (וורק מנ'גמנט) ועכשיו הוספנו את ה-CRM. זה שוק ענק שהמשמעות שלו היא יותר להכפיל את קהל היעד של החברה. אנחנו נכנסים לעוד שווקים ענקיים ואנחנו בין החברות הבודדות שיש לה שווקים שונים לחלוטין ולכן הפוטנציאל מבחינתנו גדול".

מאנדיי שפיתחה מערכת הפעלה (Work OS) שמאפשרת לארגונים ליצור כלים ותהליכים לניהול העבודה, עקפה היום - שוב - את קונצנזוס האנליסטים בוול סטריט כשדיווחה ברבעון השני של השנה על הכנסות של 175.7 מיליון דולר, לצד מעבר לרווח נקי מתואם של 43 סנט למניה ברבעון השני. החברה העלתה תחזיות וצופה כי תסיים את הרבעון הקרוב והשנה כולה עם הכנסות (אמצע הטווח) של 182 מיליון דולר ו-715 מיליון דולר בהתאמה.

הבטחתם להגיע לרווחיות ועמדתם בכך, מה ההבטחה הבאה?

גלזר: "התשוקה שלנו - לפתח את הפלטפורמה, להיות חדשניים ושהלקוחות יהיו מרוצים. אלה האתגרים והתוכניות הבאות. אנחנו רוצים להפוך לחברה גדולה שמתרחבת גלובלית, מהמובילות בתחומה בעולם ומעסיקה הרבה עובדים ומספקת מקומות עבודה. גם ציונות וגם חברה שיש לה מוצרים רבים שמתאימים לקהלים שונים".

קיראו עוד ב"גלובל"

מן: "להמשיך את אותו כיוון שהיה לנו ברבעון הקודם. יש לנו צמיחה יפה במספר הלקוחות, דרישה חזקה מאוד למוצר שלנו".

איך מתקדם ה-CRM?

מן: "יש לו מומנטום מאוד חיובי ולא רק אצלו. אמנם מדובר עדיין על אחוזים בודדים מהחברה אבל אם משווים את הצמיחה של CRM בתור מוצר חדש לאיך שהתחלנו את מאנדיי - הוא צומח משמעותית יותר מהר, וזה למרות שגם אז היינו אחת החברות שצומחות הכי מהר ב-SAAS" (תוכנה כשירות, שמייצרת הכנסות חוזרות מהלקוחות. בעצם מדובר על מוצר שהציבור רוכש לו מנוי וממשיך לשלם עליו. נ"א). 

"ה-CRM מתקדם מהר מאוד וכבר מדורג מאוד גבוה. אנחנו מקבלים עליו פידבקים מאוד חיוביים ובונים עליו לעתיד.

מה הלאה? 

גלזר: "אנחנו ממשיכים את הדרך שבה אנחנו פועלים. מסתכלים על צמיחה יעילה ואנחנו עקביים בכך מאז שהפכנו לחברה ציבורית - עליה בהכנסות ושיפור ברווחיות. מצד אחד משקיעים באנשים ומוצרים ובונים אסטרטגיה ארוכת טווח, כשברור שאי אפשר להתבסס על מוצר אחד וצריך להיות יצירתיים וחדשנים ולהביא לקוחות למאנדיי על גבי הפלטפורמה הקיימת ולייצר קישוריות, ומצד שני רוצים לעשות את זה תוך יעילות תפעולית".

למה אתם מוכרים מניות, האם זה משדר מסר לא טוב למשקיעים?

מן: "ההיקפים של המכירות שלנו מאוד נמוכים ביחס לסך ההחזקות שלנו ולכן זה משדר מסר הפוך - שאנחנו שומרים על ההחזקות ומאמינים בחברה לטווח ארוך, עם אחוזי החזקה משמעותיים לטווח ארוך. זה משדר מסר חיובי למשקיעים ועובדה שאנחנו רואים משקיעים מעולים שנכנסים להשקעה במאנדיי. מעבר לכך - אלה 'מכירות עיוורות', כלומר זה משהו שקורה תוך כדי הפעילות השוטפת, וללא שליטה מהצד שלנו".

 

בניגוד לחברות אחרות, אמרתם שאתם ממשיכים לגייס. מה היעד?

גלזר: "לא רק שאנחנו לא מפטרים אלא גם מאיצים את הגיוסים. יש לנו תוכנית להגדיל את קצב ההעסקה". לפני 4 שנים היו במאנדיי 350 עובדים, את השנה שעברה היא סיימה עם 1549 עובדים והיא רוצה לגדול השנה ב-15% נוספים.

 

האם עובדים חדשים מתקבלים כעת בשכר נמוך יותר, הדרישות שלהם הגיוניות יותר אחרי התפוצצות הבועה?

מן: "תמיד קשה למצוא ולהשיג עובדים טובים כך שברמות של הטובים ביותר - לא".

ועובדים קצת פחות מצוינים?

"אנחנו מחפשים את הטובים ביותר. אני לא יכול להגיד שיש ירידה בשכר".

לפני מספר חודשים אמרתם שאתם לא רואים פגיעה בגלל הרפורמה המשפטית. משהו השתנה?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דייגו 14/08/2023 23:37
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה מה שהם אמרו
  • 1.
    לא מבין 14/08/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
    לכם עכשיו?!
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.