לא רק מיזוגים והשתלטויות: כיצד עובד תחום מדפסות התלת מימד?
המאבק הייצרי המתנהל בתקופה האחרונה בין חברת סטרטסיס הישראלית, המבקשת לשמור על עצמאותה, לבין חברת 3D האמריקאית וננו דיימנשן הישראלית, המבקשות להשתלט עליה, הוא הזדמנות טובה לצלול אל תוך עולם מדפסות התלת מימד אשר צפוי להגיע לשוק של 84 מיליארד דולר בשש השנים הקרובות.
לקריאה נוספת:
הדפסה תלת-ממדית היא טכנולוגיה, המאפשרת לייצר דגמים תלת-ממדיים באמצעות תוכנת מחשב. השימוש המרכזי בטכנולוגיה הוא לטובת יישומים תעשייתיים (76% מההכנסות של המגזר), דוגמת ייצור מודלים ואבי טיפוס תלת מימדים, או לחלופין ייצור כלים ומוצרים שונים. על אף שמרבית ההכנסות הגיעו מחברות בתעשיות שונות דוגמת ענף רכב, אלקטרוניקה, תעופה וחלל ושירותי בריאות, בשנים האחרונות ישנה מגמה גוברת של אימוץ הטכנולוגיה גם בקרב ארגונים קטנים, מוסדות חינוך וחובבים, אשר רוכשים מדפסות שולחנים. כמו כן, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לרתום את הטכנולוגיה לטובת ייצור מזון, רקמות ואיברים.
הטכנולוגיות שמאחורי התחום
בשנת 1987 המציא צ'אק האל מייסד חברת 3D Systems, את מדפסת התלת-ממד הראשונה. המדפסת, עשתה שימוש בטכנולוגיית סטריאוליטוגרפיה או SLA, העושה שימוש בחומר שנקראים פוטופולימר, שמשנה את תכונותו בחשיפה לאור, בין היתר ניתן להפוך אותו מנוזל למוצק, ובכך להדפיס דגם תלת-מימדי, המעוצב באמצעות קרני לייזר. המבנים התלת מימדיים המיוצרים באמצעות טכנולוגיה זו נבנים בצורה של שכבות, שכבה אחרי שכבה, מה שמביא בדרך כלל לזמני הדפסה ארוכים.
- מנית 3D Systems נופלת ב-13% - מושכת אחריה את סטרטסיס
- מאסיבית מכרה ברבעון השלישי 9 מדפסות והכניסה 3.2 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדומה לטכנולוגיית הסטריאוליטוגרפיה גם בעיבוד אור דיגיטלי (DLP), נעשה שימוש באור בכדי לעצב את תוצרי המדפסת, אלא שבשונה סטריאוליטוגרפיה ב-DLP נעשה שימוש במקורות אור קונבנציונליים יותר, כשהאור נשלט באמצעות מראות המעצבות את האובייקט. טכנולוגיה דומה נוספת היא סינטור בעזרת לייזר סלקטיבי (SLS), כשגם בשיטה זו קרן לייזר יוצרת מבנים באמצעות שכבות שנבות האחת על השנייה, אלא שבשונה מבסטריאוליטוגרפיה, חומר הגלם הוא אבקת פלסטיק ולא פוטופולימר.
טכנולוגיה דומה לזו של ה-SLS נקראת התכה בעזרת לייזר סלקטיבי (SLM), אשר כולל התכה של אבקה (מתכתית), אלא שבניגוד לתהליך ה-SLS בו החומר האבקתי מסונט, בתהליך ה-SLM האבקה מותכת לחלוטין. טכנולוגיה זו משמשת בעיקר לייצור חלקי מתכת (טיטניום או אלומיניום) חזקים. באופן דומה גם בטכנולוגית התכה בעזרת אלומת אלקטרונים (EBM), מעוצבים חלקי מתכת אלא שהתהליך נעשה באמצעות אלקטרונים ולא באמצעות לייזר כמו ב-SLM. מדובר בתהליך יקר באופן יחסי (גם ביחס ל-SLM), ומתאים רק לחומרים מאד ספציפיים.
טכנולוגיה נוספת, התכה ומיזוג לצורך מידול (FDM), אשר הומצאה על ידי סטרטסיס הישראלית, מייצרת אובייקטים, על ידי התכה של חומר פלסטי, והוצאתו באמצעות כלי הדומה למחט. מה שמסייע ליצירת מבנים מורכבים, בטכניקות מיוחדות. נסו לדמיין מעיין עפרון או עט המזריקים חומר פלסטי בהתאם לצורה שנקבעה מראש. היתרונות המרכזיים שבשיטת הדפסה זו הם היכולת לעשות שימוש במגוון חומרי גלם בעלות נמוכה יחסית.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
החברות הגדולות
החברה הוותיקה ביותר בתחום היא 3D Systems 3D SYSTEMS האמריקאית המוכרת מדפסות תלת מימד ופלטפורמות להדפסה ביולוגית. מתחילת השנה עלתה מניית החברה אשר נוסדה ב-1986, בכ-16% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.16 מיליארד דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 538 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 96 סנט למניה.
בתקופה האחרונה מבקשת 3D לרכוש את חברת סטרטסיס סטרטסיס הישראלית אשר נוסדה בשנת 1989, ומוזגה ב-2012 עם חברת אובג'ט (Objet Geometries), הפועלת מרחובות. המדפסות של החברה, עושות שימוש בפולימרים הרגישים לקרינה אולטרה סגולה, אשר מתקשים בהתאם למודל המבוקש. על רקע ניסיונות הרכישה של החברה קפצה מנייתה ב-57% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 1.2 מיליארד דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 651.5 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 44 סנט למניה.
חברה וותיקה נוספת היא Proto Labs PROTO LABS INC. אשר נוסדה בשנת 1999, במטרה לספק פתרונות אוטומטיים לפיתוח חלקי פלסטיק ומתכת המשמשים בתהליך הייצור של ענפי תעשייה מגוונים. בשנים האחרונות, התרחבה החברה והשיקה שירות הדפסת תלת מימד, המאפשר למפתחים ומהנדסים להעביר אבות טיפוס לתהליך ייצור. מתחילת השנה עלתה מניית החברה בכ-7.5% והיא נסחרת כעת לי שווי שוק של 858.4 מיליון דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 488 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 3.77 דולר למניה.
גם Materialise MATERIALISE NV ADS הבלגית, היא שם וותיק בענף, הפועלת בשנים האחרונות בתחומים מגוונים החל בתחום הרכב, עובר בתעופה וחלל, וכלה באמנות ועיצוב. לחברה גם יישומים משמעותיים בתחום הבריאות, בכל הקשור לייצור שיניים, מכשירי שמיעה, ומשקפיים. בניגוד ליתר מתחרותיה, בשנה האחרונה נסחרת מניית החברה ביציבות (ירדה בכ-1%), לפי שווי שוק של 469.6 מיליון דולר. את שנת 2022 היא סיימה עם הכנסות של 232 מיליון דולר, לצד הפסד של 4 סנט למניה.
על אף שנוסדה בשנים האחרונות, Desktop Metal DESKTOP METAL, הפכה במהרה לאחת השחקניות הגדולות בתחום. לפני כחודשיים הודיעה החברה על מיזוג עם חברת סטרטסיס בעסקה המגלמת שווי של 1.8 מיליארד דולר. על רקע הדיווחים על העסקה הנרקמת, זינקה מניית החברה בכ-32% והיא נסחרת לפי שווי שוק של 572 מיליון דולר. את שנת 2022 סיימה החברה עם הכנסות של 209 מיליון דולר, לצד הפסד נקי של 2.39 דולר למניה.
המאבק המתחולל בתחום
בחודשים האחרונים נכנס התחום לסחרור בעקבות הצעת רכש שהגישה חברת המזומנים הישראלית ננו דיימנשן עבור סטרטסיס. בהנהלת סטרטסיס לא אהבו (בלשון המעטה), את הצעת הרכש, בהתחלה בטענה שהיא מעיכה את החברה בחסר ולאחר מכן משום שלדבריהם היא עשויה להביא לפגיע משמעותית בפעילות החברה ולהזיק לבעלי המניות. כחודשיים לאחר מכן, אם או בלי קשר, הודיעה סטרטסיס על מיזוג עם Desktop Metal, שחקנית לא קטנה בעצמה. עסקת המיזוג הדליקה לא מעט נורות אצל 3D הוותיקה שנכנסה במהרה גם היא לתמונה עם הצעת רכש משלה.
להשתלשלות הסיפור - לחצו כאן
לאחר שסירבה לשמוע על הצעות הרכש, לפני כשבועיים הודיעה סטרטסיס על שינוי כיוון ועל כניסתה למו"מ עם 3D. אלא שכלל לא ברור האם שתי החברות בכלל מעוניינות בעסקה, כשהן שתיהן מנהלות את המשא ומתן באמצעות כלי התקשורת והודעות לבורסה. בעוד 3D מנסה ללחוץ על סטרטסיס להשלים את העסקה, סטרטסיס מצדה מטילה דופי בכוונות של 3D ונדמה שהיא עושה כל שביכולת להישאר עצמאית. במקרה כזה, נשאלת השאלה האם עסקת המיזוג עם Desktop Metal תושלם.
- 1.מאסיבית 02/08/2023 14:10הגב לתגובה זוהיא צומחת כפול כל שנה ובעלים קונים סוחורה
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.

