סין
צילום: Sabel Blanco

הריבית בסין נותרה ללא שינוי על 3.55%: "פעילות כלכלית מהוססת ומקרטעת"

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות, על ההחלטה לא לשנות גם את ריבית היעד ל-5 שנים (4.2%): "לסין יש גם יעד אינפלציה של סביב 3% ל-2023 והיא הולכת ומתרחקת ממנו, מה שמצביע על חשש מהאטה כלכלית של ממש"

איציק יצחקי |

הבנק המרכזי של סין הודיע הבוקר (חמישי) על הותרת הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.55%. בנוסף, ריבית היעד ל-5 שנים נותרה על כנה, בהתאם לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים, ותעמוד על 4.2%. כזכור, בפעם הקודמת הורדה הריבית בעשירית האחוז.

"הנתונים האחרונים מסין מצביעים על פעילות כלכלית מהוססת ומקרטעת", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות. "זו אכזבה גדולה משום שרבים בעולם (ובסין עצמה) קיוו ואף היו די משוכנעים שהמעבר החד ממדיניות של אפס סובלנות כלפי הקורונה לפתיחה מלאה של כל הסגרים והגבולות – תקפיץ את כלכלת הענק ותקרב אותה ליעד הצמיחה שלה לשנת 2023, כ-5%".

מנחם מציין כי ברבע הראשון צמח התוצר של סין ב-4.5% בהשוואה לאשתקד ורבים חשבו כי תוצאה נמוכה זו נובעת מהמחיר שהמדינה שלמה עקב המעבר החד לפעילות מלאה לפני שהקורונה בשטחה הודברה לחלוטין. "הם סברו כי לאחר תקופת התאמה הרבע השני יציג תוצאות טובות יותר, אך למרות שקצב הצמיחה עלה ל-6.3%, הציפיות היו לצמיחה גבוהה יותר של 7.3% והשווקים התאכזבו", הוא מסביר. "במבט קדימה, הדברים לא נראים טוב יותר. מדדים כמו ביטחון העסקים, מדדי מנהלי הרכש לחברות התעשייה, ייצור התעשייה, ההזמנות החדשות ועוד נעים בין גידול קל להתכווצות ואינם מנבאים שיפור נוסף של הצמיחה במחצית השנייה של השנה".

האינפלציה בסין ירדה במהירות ועומדת כעת על אפס. "לסין יש גם יעד אינפלציה של סביב 3% ל-2023 והיא הולכת ומתרחקת ממנו, מה שמצביע על פחות יכולת תמחור של החברות ועל חשש מהאטה כלכלית של ממש. עם זאת מרחב התמרון של הורדת הריבית גדול יותר", הוא ממשיך. "ביצועיה של סין חשובים ומשפיעים על גושי מטבע ושווקים רבים. כך, לו התאוששה מהר וחזק יותר, היו נהנות מכך מדינות גוש האירו, לדוגמא, שכן סין היא שותפת הסחר הגדולה שלהן. לא זו בלבד, סין עוברת בשנים האחרונות מכלכלת היצע לכלכלת שוק אורבנית ולכן הביקושים לייבוא של משקי הבית שלה משחקים תפקיד גדל והולך בסחר החוץ העולמי".

סין משפיעה על שורה של שוקי סחורות ובעקיפין גם על קצב האינפלציה העולמי. מנחם סבור כי "אחת הסיבות לכך שהאינפלציה בעולם יורדת היא בשל השפעת חסר של סין על מחירי הסחורות. זו גם הסיבה שהאינפלציה בניכוי מזון ואנרגיה (אינפלציית הליבה) יורדת פחות. ומה הלאה? השווקים בעמדת המתנה. שלטונות סין ידועים היטב ככאלו שיכולים להתערב בעוצמה ובמהירות בפעילות הכלכלית ובשוקי ניירות הערך – כדי לאושש את הפעילות במישרין ולשפר את הסנטימנט. הקרנות הממשלתיות שלה עשו בעבר את העבודה. סין גם צריכה לחזק את פעילותה הכלכלית על רקע סכסוך סחר החוץ ההולך ומחריף עם ארצות הברית וחלק מבנות בריתה. סכסוך זה גולש לתחומי השבבים והידע המתקדם".

על כך שהאבטלה בסין גדלה, בפרט בקרב זוגות צעירים, אמר: "שוק הנדל"ן והדיור נמצא בקשיים גדולים. והאתגר העיקרי – עידוד הצריכה הפרטית. מדד הביטחון הצרכני רשם ירידה חדה בשנה שעברה, שנבלמה, בינתיים, אך לא שבה לרמות של 2021 ו-2020. לצורך כך ממתינים כולם להתכנסות הפוליטביורו של סין בסוף החודש בהנחה שסין תדע שוב להכריז על צעדים רחבים ומקיפים להמרצת הצריכה הפרטית והביקוש לאשראי של משקי הבית.

"צריך לזכור כי סין היא מדינות מחוזות ומושלים מטעם המפלגה השלטת והללו זקוקים ל'שקט תעשייתי' כדי לתפקד. אחת הדרכים שמדינת הענק יכולה לעשות זאת היא באמצעות השקעת כספים רבים בתשתיות. זו אמנם תהייה משימה מאתגרת מאוד נוכח יחסי הגירעון והחוב הגבוהים לתוצר של סין (כ-7.4% וכ-77%, בהתאמה), אך עדיין יש לה את היכולת (והצורך הדחוף) לעשות כן. מדובר הן בתשתיות פיזיות כגון מים ותחבורה והן בהמשך פיתוח תעשיות היי-טק, הידע והמידע. סין רוצה מאוד להשיג מובילות בתחומים אלו והערך המוסף שלהם מבחינתה גבוה.

קיראו עוד ב"גלובל"

"כמו כן יש לה יכולת גדולה לתעל את הבנקים במדינה לטובת הקלות במתן האשראי ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.