במקביל להמשך הדיונים בוועדת החוקה של הכנסת על הכנת החוק של ביטול עילת הסבירות להעברתו בקריאה שניה ושלישית בכנסת בשבוע הבא, ועל רקע האיומים בפיטוריה מצד מספר שרים בממשלה, היועצת המשפטית לממשלה משיב מלחמה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, אמרה לפני מספר דקות בכנס הפרקליטות להצגת התוכנית הרב שנתית, בהשתתפות בכירי הפרקליטות כי ״לאחרונה התגברו המתקפות על מערכת אכיפת החוק ושומרי הסף במדינה. זהו ניסיון ציני ובוטה לקעקע את הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק. מופעל עלינו לחץ לקבל החלטות מסוימות בתיקים קונקרטיים שאתם מנהלים או בתיקי חקירה שאתם בוחנים. גם בייעוץ המשפטי מופעל עלינו לחץ להטות את שיקול דעתנו המקצועי ולהפר את חובתנו כשומרי סף".

בהרב מיארה הוסיפה כי למרות הלחצים "אני לא אירתע. אני יודעת שפרקליט המדינה אינו נרתע גם הוא, וכך גם אתם כולכם. נמשיך לפעול כתמיד. לפי העובדות. לפי הדין. באופן עקבי ושוויוני״.

הדברים של היועצת המשפטית לממשלה באים אחרי הסערה של שופט בית המשפט העליון נועם סולברג שהוציא הבהרה אתמול לתקשורת באמצעות דוברות הרשות השופטת, בעקבות טענות הקואליציה כי הם בסך הכל מחוקקים את ביטול עילת הסבירות לפי מתווה השופט סולברג.

• היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
• בצל הדחת היועמ"שית? עלייה של 50% בהתעניינות להוצאת כספים לחו"ל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סולברג ביקש להבהיר אתמול ואמר: "ניתנת האמת להיאמר, לא חשבתי אז לפני שלוש וחצי שנים, באותה הרצאה, על תיקון בדרך של חקיקה. חשבתי על מגמה שתבוא לידי ביטוי בפסיקה. בסיום הרצאתי אף ציינתי כי פרשנות, סבירות ומידתיות מזמנים אתגרים משמעותיים, ומחייבים אותנו להרחיב ולהעמיק את הדיון החשוב על אודות גבולותיו הראויים של של שיקול הדעת השיפוטי".

ההבהרה של השופט באה על רקע מאמרו מלפני שלוש וחצי שנים לאחר ההרצאה שנשא שהפך לאחר מכן למאמר בכתב העת 'השילוח' וכותרתו הייתה "על ערכים סובייקטיבים ושופטים אובייקטיבים" בו טען השופט כי השימוש של בית המשפט בעילת הסבירות חייב להיעשות בעצמו בסבירות ובמידתיות, וכשבית המשפט חורג מכך הוא הופך למעצב מדיניות.

בכנס היום להצגת תוכנית העבודה הרב שנתית של פרקליטות המדינה משתתפים בכירי הפרקליטות ומשרד המשפטים. בין היתר מקורבו של שר המשפטים יריב לוין, מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, פרקליט המדינה, עמית איסמן, המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, הסנגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד כנען, המשנים לפרקליט המדינה: מומי למברגר, אורית  קוטב, ליאת בן ארי, אלון אלטמן, פרקליטי מחוזות ומנהלי מחלקות. 

• כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

בהרב מיארה התייחסה בדבריה לקידום ביטול עילת הסבירות ואמרה כי באם החוק יעבור, במקרים בהם תהיה "התנהלות מפלה או בלתי אחראית של הממשלה בתקופת בחירות; או מינויים ופיטורים של שומרי סף וראשי מערכות. ההצעה יוצרת "חור שחור" נורמטיבי. מעין "מתחם חסינות".   נזקה של הצעת החוק רחב מהפגיעה הישירה הנובעת ממינוי אדם שאינו  ראוי לתפקיד בכיר או מפיטוריו של שומר סף שביצע את תפקידו. 

"ביטול חובת הסבירות של הממשלה ושריה עלול להביא לכך שכל החלטה  של שומר סף בה הוא עמד על דעתו המקצועית מול הדרג הנבחר תהיה גם  ההחלטה האחרונה שלו.  מדובר פגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות  שרירותיות - פגיעה רב מערכתית. 

היועצת הודתה בנאומה לנוכחים ואמרה "בשגרה העמוסה שלנו, אין די הזדמנויות לעצור ולומר לכן ולכם תודה. אני מעריכה מאוד את העבודה שאתם עושים, למען הציבור כולו. אתם חוד החנית במאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת ובשחיתות  השלטונית.  משענת לנפגעות ולנפגעי עבירה". 

מיארה ציינה בנאומה לנוכחים בעקיצה לממשלה כי "על כתפכם - שדרת הניהול של הפרקליטות - מונחת חובה נוספת, שהיא  בעיני שליחות. לחנוך את דור הפרקליטים הצעיר, מקצועית וערכית. קודם כל בדוגמא  אישית. עלינו לזכור, הנכסים החשובים ביותר של מערכת אכיפת החוק הם: מקצועיות, עצמאות, יושרה והגינות". 

מיארה תקפה במילים בוטות את הממשלה והפוליטיקאים ככל הנראה בתגובה לאיומים בפיטוריה מצד מספר שרים ואמרה כי "לאחרונה התגברו המתקפות על מערכת אכיפת החוק ושומרי הסף  במדינה. תוקפים את היושרה שלנו; כאילו אנחנו מוטים לצד זה או אחר; מונעים  משיקולים זרים. הטענות מקוממות וחסרות יסוד".

היועצת הוסיפה כי "זהו ניסיון ציני ובוטה לקעקע את הלגיטימיות של מערכת אכיפת החוק. מופעל עלינו לחץ לקבל החלטות מסוימות בתיקים קונקרטיים שאתם  מנהלים או בתיקי חקירה שאתם בוחנים. גם בייעוץ המשפטי מופעל עלינו לחץ להטות את שיקול דעתנו המקצועי  ולהפר את חובתנו כשומרי סף". 

היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לנוכחים בתגובה להתקפות עליה כי "אני לא אירתע. אני יודעת שפרקליט המדינה אינו נרתע גם הוא וכך גם אתם כולכם. נמשיך לפעול כתמיד. לפי העובדות. לפי הדין. באופן עקבי ושוויוני.  הן בטיפול בתיקים, הן בהתמודדות עם כל אחד מאתגרי השעה".

"אנחנו נצעד בדרך הישר, אותה כבשו עבורנו דורות רבים של ענקי המשפט  הישראלי, שמילאו תפקידים מרכזיים במערכת המשפט, בייעוץ  המשפטי ובפרקליטות המדינה.  נמשיך לפלס את הדרך הזו הלאה קדימה - דרך החוק - ללא מורא, עבור  הדורות הבאים".  

בהתייחסות לחוקי הרפורמה המשפטית סקרה מיארה לנוכחים את הצעדים שלה בנושא. "בחודשים האחרונים הונחו הצעות חוק שמטרתן שינוי עמוק במבנה  המשטרי של מדינת ישראל.  במסגרת תפקידינו בחנו את השינויים המוצעים.  ערכנו בחינה של המבנה הקיים; השווינו לנעשה בעולם; הכנו חוות דעת מעמיקות; הצגנו אותן בפני שר המשפטים ובכנסת.

היועצת המשפטית אמרה כי "כוח שלטוני בלתי מבוקר מאפשר פגיעה בזכויות הפרט והתעלמות  משלטון החוק.   הוא סולל את הדרך להשחתת מידות השירות הציבורי". 

היועצת ציינה כי "הקושי היסודי הוא כי בישראל אין מערכת בלמים ואיזונים מספקת  המובנית בחוק.  במצב הזה, אפשרותה של מערכת המשפט למנוע פגיעה בזכויות הפרט  או להגן מפני ניצול לרעה של הכוח השלטוני מבוססת על מה שאכנה – "ערובות מוסדיות". 

"דוגמא מובהקת לערובות המוסדיות, הן עילות הביקורת השיפוטית,  שהתפתחו בפסיקה.  קושי שורשי נוסף נעוץ בקלות הרבה שבה ניתן לבצע שינויים משטריים.   תוך פרק זמן קצר ניתן לבטל את הערובות המוסדיות, וליטול ממערכת  המשפט את הכלים המאפשרים לה לבצע את עבודתה". 

מיארה הוסיפה והסבירה כי "במצב השברירי הזה, פגיעה בכל אחת מהערובות המוסדיות, מחייבת  הצעת חלופה שתמלא את החלל ותתקן את חוסר האיזון שיוחרף.  בייחוד משעה שעל פי הצהרות שונות מתוכננת שורה של שינויים  משטריים, שלב אחר שלב. התמונה המלאה נסתרת מפנינו.  

"זוהי התפיסה שהצגנו בכנסת ביחס לביטול עילת העדר הסבירות.  פעולה בסבירות היא חובה בסיסית של השלטון במערכת יחסיו עם  הפרט.  חובתו של השלטון לפעול בסבירות היא ערובה מרכזית לשמירה על  שלטון החוק וההגינות השלטונית. הצעת החוק לא מציגה ערובה חלופית, ואינה נותנת מענה כלשהו לשורה  של סוגיות רגישות בפעילות הרשות המבצעת. 

"למשל, התנהלות מפלה או בלתי אחראית של הממשלה בתקופת בחירות; או מינויים ופיטורים של שומרי סף וראשי מערכות. ההצעה יוצרת "חור שחור" נורמטיבי. מעין "מתחם חסינות".   נזקה של הצעת החוק רחב מהפגיעה הישירה הנובעת ממינוי אדם שאינו  ראוי לתפקיד בכיר או מפיטוריו של שומר סף שביצע את תפקידו. 

ביטול חובת הסבירות של הממשלה ושריה עלול להביא לכך שכל החלטה  של שומר סף בה הוא עמד על דעתו המקצועית מול הדרג הנבחר תהיה גם  ההחלטה האחרונה שלו.  מדובר פגיעה אנושה במערכת החיסונית של הממשלה מפני החלטות  שרירותיות - פגיעה רב מערכתית. 

מיארה ציינה בסיום דבריה כי פרקליט המדינה, עמית אייסמן הוא שותפה לדרך ולאתגרים שבפנינו, וכי היא "מבקשת לברך על שיתוף הפעולה הפורה בין פרקליטות המדינה לבין  הייעוץ המשפטי לממשלה, שתוצאותיו ניכרות באיכות העבודה  ובתחושת הלכידות שלנו כמערכת המשפט הציבורית".