UBS
צילום: Zarxos (talk), ויקיפדיה

לקראת עונת הדוחות בוול סטריט - אופנהיימר ממליצים על רוב הבנקים הגדולים, אבל פחות על גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וסיטי

באופנהיימר מעריכים שהנפילה של 23% במדד הבנקים מהווה הזדמנות כניסה וממליצים על הבנקים הגדולים: "נסחרים בדיסקאונט של 50% ביחס למכפיל הרווח הכללי של השוק". הבנקים בארה"ב בתשואת חסר משמעותית מול שאר המדדים בארה"ב - עליה של 14% ב-S&P ו-37% בנאסד"ק; אם הם צודקים - זה יעזור מאוד לאלטשולר שחם
איציק יצחקי |

מניות המגזר הבנקים בארה"ב הציגו מתחילת השנה ביצועי חסר ניכרים. מדד הבנקים השלים ירידה של 23% במדד הבנקים (BKX) לעומת עליה של 14% במדד ה-S&P500 ושל 37% בנאסד"ק. הסיבה הייתה הנפילה של הבנק האזורי סיליקון וואלי (SVB), הנפילה של בנק קרדיט סוויס השוויצרי והחשש מקריסה של בנקים נוספים - כאשר החשש הוא מתאונת שרשרת בכל הבנקים. בינתיים זה לא קרה אבל מניות הבנקים לא מצליחות להתאושש מאז אותו 'מרץ השחור' שהפיל אותם תוך כמה ימים ב-25%. 

באופנהיימר לא חוששים ליציבות הבנקים ומנסים להרגיע ולומר שיש "בסיס פונדמנטלי יציב וכי תוצאות המגזר הבנקאי אינן מצביעות על סימני משבר, עם שיפור ברווח מהריבית כתוצאה מעליית ריבית הפד', יציבות במצב הפיקדונות למרות ריביות נמוכות על פיקדונות הציבור, ואיתנות פיננסית חזקה".

כריס קוטובסקי, אנליסט הבנקים הראשי באופנהיימר, מעריך שהירידות הן הזדמנות - ואם הוא צודק, זה יעזור לבית ההשקעות הישראלי אלטשולר שחם, שיש לו חשיפה למניות הללו (ולכן לא נהנה בחודש האחרון מהעלייה בטכנולוגיה

לדברי קוטובסקי, הבנקים "נסחרים בדיסקאונט של כ-50% ביחס מכפיל הרווח של שוק המניות הכללי" ולכן באופנהיימר שומרים על המלצת 'תשואת יתר' למניות הבנקים ג'יי פי מורגן (JPM), בנק אוף אמריקה (BAC), ו-UBS.

לדברי אופנהיימר, "מניות הבנקים בארה"ב סובלות בשנה האחרונה מסנטימנט שלילי, עם ירידה במדד ה-BKX של כ-47% מתחילת 2022 וירידה של 23% מתחילת השנה הנוכחית, ביצועי חסר אדירים לעומת מדד ה-S&P500 הרחב. זאת למרות שבמהלך השנה האחרונה הגדילו הבנקים האמריקאים את רווחיותם ב-38%, לאור ההשפעה החיובית של העלאת הריבית בארה"ב, שקיזזה במידה רבה את החולשה בפעילות בנקאות השקעה".

הירידה במניות הבנקים מפתיעה, שכן "במקביל, הצליחו הבנקים לשמור על ריביות נמוכות על פיקדונות הציבור, ובכך נהנו מהרווח בין ריבית על ההלוואות (מרביתן צמודות ליבור) לבין ריבית אפסית על פיקדונות, וזאת ללא בריחת פיקדונות מאסיבית לאפיקי קרנות כספיות וחברות אשראי צרכני ופינטק.

"מצב הפקדונות נותר יציב לאורך השנה האחרונה, כאשר היחס בין הלוואות לפקדונות Loan-to-Deposit Ratio  עומד כעת על 70%, נמוך מרמתו בטרם מגפת הקורונה (75%) ונמוך משמעותית בהשוואה לתקופת המשבר הפיננסי הגדול של 2008. מצב זה מעיד על חוסן פיננסי חזק של הבנקים ועל עודפי נזילות גבוהים, כנגד חששות המשקיעים מחזרת המשבר. במקביל, יחס הלימות הון של הבנקים Basel III CET1 Ratio צפוי להמשיך במגמת השיפור לאורך כל שנת 2023, עם ממוצע של 12.7% בקרב שמונת הבנקים הגדולים בארה"ב".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

יציבות ברווחים של הבנקים הגדולים

האנליסטים באופנהיימר צופים ברבעון השני 2023 יציבות ברווח המצרפי מהריבית עבור הבנקים הגדולים, אם כי מורידים את תחזיותיהם לגבי חטיבות בנקאות השקעה, עם הורדת תחזיות חדה במיוחד עבור בנקי ההשקעות גולדמן זאקס (GS), מורגן סטנלי (MS) וסיטי בנק (C), עקב חולשה בפעילות המסחר והחיתום.

יחד עם זאת, התחזית להפסדי האשראי ברבעון השני 2023 נותרת בעינה, שיעור מחיקות NCO – Net Charge-Off של 0.6%, עליה לעומת הממוצע של 2022, אך רמה נמוכה יחסית היסטורית.

במודל המצרפי, צופים האנליסטים בשנת 2023 כולה צמיחה שנתית של 4.4% בהלוואות ושל כ-14% ברווח מהריבית, צמיחה של 9% בסך ההכנסות (בהתחשב בחולשת פעילות שוק ההון) וצמיחה של 13% ברווח למניה. "למרות שבשנת 2024 צפויה התמתנות במגמות צמיחה אלה, בהתאם לתחזית להורדת הריבית ולהאטה כלכלית, הדבר עדיין אינו מצדיק, לדעתנו, את תמחור החסר הנוכחי העמוק של מניות המגזר הבנקאות, הנסחרות בדיסקאונט של כ-50% למכפיל רווח של מדד ה S&P500, זאת בהשוואה לדיסקאונט ארוך טווח של 20%-30%.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.