משה לארי מנכל בנק מזרחי טפחות
צילום: ביזפורטל

איך משה לארי מרוויח מיליון שקל יותר משאר מנכ"לי הבנקים?

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות מרוויח 4.4 מיליון שקל, כ-900 אלף מעבר למגבלת ה-3.5 מיליון בתקרת השכר שהגבילו חברי הכנסת. איך זה יכול להיות? מזרחי הוא כנראה היחיד מבין הבנקים שמשתמש בסעיף השני בחוק... אבל זה גם אומר שעלות השכר של העובד הזוטר ביותר בבנק היא 10.7 אלף שקל בחודש - גם ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם היום (אבל תקף כבר מהדוחות של 2022) מסביר חלק מהסיפור
נתנאל אריאל | (8)

מנכ"ל בנק הוא אדם מכובד, הוא אחראי על הכספים של אזרחי ישראל ומגיע לו להשתכר שכר נאה. אתם גם רוצים שאת החברות הגדולות ביותר בישראל ינהלו המנהלים המוכשרים ביותר. נכון שבנק זה עסק די פשוט בסופו של דבר (שומרים על הכסף של הציבור, נותנים ריבית נמוכה לציבור ומשתמשים בכסף כדי לקחת ריבית גבוהה יותר לאנשים שצריכים הלוואה) אבל האחריות על כתפי מנהלי הבנקים גדולה ולכן גם ראוי שיקבלו שכר גבוה.

אבל חברי הכנסת של עמישראל החליטו שזה לא יפה שהשכר של מנהלי הבנקים יהיה גבוה מאוד ביחס לשאר הציבור והם הגבילו אותו - בחוק. למה? כובע. זה חוק פופוליסטי שבגללו נוצרה מציאות עקומה - מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים. עקום אבל זה מה שעשו חברי הכנסת (הנה עוד כמה דוגמאות לחשיבה עקומה של חברי כנסת בהקשרים כלכליים). והנה דוגמה לחברת חיתום (לרוב הציבור אין מושג מה זה ולכן זה לא מעניין את חברי הכנסת) שהמנהלים שלה מרוויחים גם הם הרבה יותר מאשר מנהלי הבנקים.

בכל מקרה, חברי הכנסת הגבילו את השכר ל-2.5 מיליון שקל (נכון להיום ההגבלה האפקטיבית היא כ-3.5 מיליון שקל, עלות מעביד אחרי הפרשות ועליית מדד המחירים לצרכן), או פי 35 מהשכר של העובד הכי זוטר. 

אבל בעוד כל מנכ"לי הבנקים האחרים מצייתים להנחייה על המגבלה של 3.5 מיליון שקל ומקבלים בפועל תגמול שנתי (שכר) של 3.4-3.6 מיליון שקל התגמול השנתי של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מגיע ל-4.4 מיליון שקל. כך, התגמול השנתי שלו עמד בשנת 2022 על 4.35 מיליון שקל ובשנת 2021 הוא עמד על 4.05 מיליון שקל. 

השכר של משה לארי, מנכ

השכר של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מקור: דוחות הבנק

שאר המנכ"לים? בשנת 2022 התגמול של דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, עמד על 3.3 מיליון שקל, כמעט זהה לשנת 2021. התגמול של המתחרה חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי עמד בשנת 2022 על 3.54 מיליון שקל, ובשנה שלפניה על 3.3 מיליון שקל. השכר של מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין עמד בשנה שעברה על 3.5 מיליון שקל, דומה לשכר שלו שנה קודם לכן. לוין אגב, הבין מצוין את הרמז של חברי הכנסת ועוזב את בנק דיסקונט ועובר להיות מנכ"ל חברת הנדל"ן תדהר, שצפויה להיכנס בהמשך לבורסה - אבל בכל מקרה: השכר שם לא מוגבל לשכר הבכירים וצפוי להיות גבוה משמעותית.

משה לארי, מנכ

קיראו עוד ב"שוק ההון"

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, צילום: אבשלום ששוני

ההסבר הוא שבנק מזרחי טפחות משתמש בסעיף השני בחוק - הסעיף שאומר שעלות השכר של מנכ"ל הבנק תהיה לא יותר מאשר פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר בחברה. האם זה מה שקורה במזרחי? בבנק חוזרים ואומרים שבהחלט כן. רק שהמשמעות היא שהעובדים הזוטרים בתחילת הדרך בבנק, למשל: עובדי ניקיון, טלר בבנק ועוד, מקבלים לכל הפחות 10.7 אלף שקל בחודש (עלות מעביד), כלומר שכר של 7.5 עד 8 אלף שקל בחודש. האם זה הגיוני? בבנק מסבירים שלא מדובר רק בשכר הרגיל של עובד הבנק אלא זה כולל גם את כל ההפרשות - דמי הבראה למשל.

אגב, מעניין לציין שבנק מזרחי טפחות הוציא היום הודעה חגיגית על העלאת שכר לכל עובדי הבנק ב-1,000 שקלים במסגרת הסכם קיבוצי חדש וכן בהעלאת שכר של 3% בשנים 2023 ו-2024 ועוד 2% בשנים 2025-2026 וכי העובדים יזכו בתוספת "ייחודית" של 200 שקל ו"התאמות שכר מסוימות. וגם - יינתן מענק חתימה של שתי משכורות נוספות לכל העובדים שהתחילו לעבוד בבנק עד סוף שנת 2021 ואפילו עובדים חדשים לגמרי שהצטרפו במהלך השנה האחרונה ייהנו פעם אחת משכר נוסף (שכר י"ג).

אבל המעניין הוא שבמזרחי טפחות מספרים שההשפעות של ההסכם הזה כבר כלולים בדוחות של 2022 - ולכן גם איפשרו לשכר של משה לארי המנכ"ל לקפוץ בעוד מאות אלפי שקלים כבר בשנה שעברה: "יצוין, כי הדוחות הכספיים לשנת 2022 ולרבעון הראשון של 2023 כוללים, בהתאמה, את ההשפעה המצטברת של ההסכם עד למועדים אלה. להערכת הבנק, להסכם לא צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים לשנת 2023 ואף לא בשנים שלאחריה" - על התוצאות של בנק מזרחי אולי לא, אבל על השכר של לארי מתברר שכן.

וכאן נשאלת השאלה - בהינתן שאין הבדל מהותי בין הבנקים מבחינת רמות השכר של העובדים בתחילת הדרך, וכולם מרוויחים דומה, אז מדוע בעצם שאר הבנקים לא נוקטים גם הם בשיטה דומה לדרך של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, לנצח את המגבלה (המטופשת כאמור) של חברי הכנסת?

הנה השכר של שאר מנהלי הבנקים:

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי:

השכר של חנן פרידמן, מנכ

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים:

השכר של דב קוטלר, מנכ

אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט:

השכר של אורי לוין, מנכ

ועוד בקשר להסכם השכר - במזרחי טפחות מציינים שהוצאות השכר בבנק צפויות לגדול בעקבות ההסכם ב-85 מיליון שקל בשנת 2023 וב-45-30 מיליון שקלים נוספים, בכל אחת מהשנים 2026-2024. בבנק מציינים כי בתמורה להסכם השכר החדש יהיה בבנק "שקט תעשייתי מוחלט עד סוף 2026", כלומר ללא שביתות וסכסוכים בבנק במשך שלוש וחצי השנים הקרובות, הגדלת מספר העובדים שמועסקים בחוזים אישיים (כלומר - יותר גמישות ניהולית ואפשרות לתגמל טוב יותר עובדים טובים, לעומת עובדים חלשים) וכן ניוד עובדים ופיטורים של עד 70 עובדים בעקבות "חוסר התאמה" לבנק וכן - מעבר של מטה הבנק ללוד (במקום מגדל משה אביב ברמת גן כיום).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ישראל ישראלי 27/06/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    החוק הי צריך לכלל את כל החברות הציבוריות ולא רק את הבנקים, יתכן ויש עודמקום לשפרו , כי אז בטח היינו במקום טוב יותר בתחום יוקר המחייה.
  • 7.
    ישראל ישראלי 27/06/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    כי יש להגביל את שכר הבחירים בכל החברות הציבוריות ולא רק בבנקים. זה אחד הגורמים ליוקר המחיה
  • 6.
    אפרים 27/06/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    בלי שום תמורה ופיצוי. איך הועד לא עמד על עבודה היברידית. עם קצת עיצומים ושביתות העובדים יכולו להגיע להסכם טוב יותר .
  • 5.
    מוחמד 27/06/2023 08:08
    הגב לתגובה זו
    על בנק ישראל לבדוק שאכן השכר לא עולה על פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון. נראה לא סביר שיש פער כזה בין הבנקים
  • 4.
    חיים 26/06/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    רואים בנו פרה חולבת. על זה הציבור היה צריך להפגין עוד לפני 10 שנים במקום על גביע קוטג' המסכן. הציבור פשוט נרדם! לא פעם הזכרתי כאן המרוח הפיננסי בין הרבית הדביטורית לקרדיטורית. לא קבלתי אפילו תגובה אחת למרות שכתבתי פעמים רבות. רק על גביע קוטג' הוא שם את כל האנרגיה שלו. !
  • 3.
    משה 26/06/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    מה עם הבונוסים שמנכלי ומנהלי הבנקים מקבלים ובונוסים לעובדים. הכל על חשבון האזרח הקטן שמקבל שקלים בודדים על פקדונות וריבית אפסית על יתרות עוש. בושה שככה מתנהלים גם בבנק ישראל שאמורה להשגיח על הבנקים.
  • 2.
    בנק לאומי לא הגון כלפי הלקוחות. איך לא עלו עלהם עד היום (ל"ת)
    מוני 26/06/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנחנו מעבירים כסף לבנק הבנק לוקח ולווה בריבית; ) (ל"ת)
    ראובן 26/06/2023 18:23
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 1.19%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”