משה לארי מנכל בנק מזרחי טפחות
צילום: ביזפורטל

איך משה לארי מרוויח מיליון שקל יותר משאר מנכ"לי הבנקים?

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות מרוויח 4.4 מיליון שקל, כ-900 אלף מעבר למגבלת ה-3.5 מיליון בתקרת השכר שהגבילו חברי הכנסת. איך זה יכול להיות? מזרחי הוא כנראה היחיד מבין הבנקים שמשתמש בסעיף השני בחוק... אבל זה גם אומר שעלות השכר של העובד הזוטר ביותר בבנק היא 10.7 אלף שקל בחודש - גם ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם היום (אבל תקף כבר מהדוחות של 2022) מסביר חלק מהסיפור
נתנאל אריאל | (8)

מנכ"ל בנק הוא אדם מכובד, הוא אחראי על הכספים של אזרחי ישראל ומגיע לו להשתכר שכר נאה. אתם גם רוצים שאת החברות הגדולות ביותר בישראל ינהלו המנהלים המוכשרים ביותר. נכון שבנק זה עסק די פשוט בסופו של דבר (שומרים על הכסף של הציבור, נותנים ריבית נמוכה לציבור ומשתמשים בכסף כדי לקחת ריבית גבוהה יותר לאנשים שצריכים הלוואה) אבל האחריות על כתפי מנהלי הבנקים גדולה ולכן גם ראוי שיקבלו שכר גבוה.

אבל חברי הכנסת של עמישראל החליטו שזה לא יפה שהשכר של מנהלי הבנקים יהיה גבוה מאוד ביחס לשאר הציבור והם הגבילו אותו - בחוק. למה? כובע. זה חוק פופוליסטי שבגללו נוצרה מציאות עקומה - מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים. עקום אבל זה מה שעשו חברי הכנסת (הנה עוד כמה דוגמאות לחשיבה עקומה של חברי כנסת בהקשרים כלכליים). והנה דוגמה לחברת חיתום (לרוב הציבור אין מושג מה זה ולכן זה לא מעניין את חברי הכנסת) שהמנהלים שלה מרוויחים גם הם הרבה יותר מאשר מנהלי הבנקים.

בכל מקרה, חברי הכנסת הגבילו את השכר ל-2.5 מיליון שקל (נכון להיום ההגבלה האפקטיבית היא כ-3.5 מיליון שקל, עלות מעביד אחרי הפרשות ועליית מדד המחירים לצרכן), או פי 35 מהשכר של העובד הכי זוטר. 

אבל בעוד כל מנכ"לי הבנקים האחרים מצייתים להנחייה על המגבלה של 3.5 מיליון שקל ומקבלים בפועל תגמול שנתי (שכר) של 3.4-3.6 מיליון שקל התגמול השנתי של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מגיע ל-4.4 מיליון שקל. כך, התגמול השנתי שלו עמד בשנת 2022 על 4.35 מיליון שקל ובשנת 2021 הוא עמד על 4.05 מיליון שקל. 

השכר של משה לארי, מנכ

השכר של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מקור: דוחות הבנק

שאר המנכ"לים? בשנת 2022 התגמול של דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, עמד על 3.3 מיליון שקל, כמעט זהה לשנת 2021. התגמול של המתחרה חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי עמד בשנת 2022 על 3.54 מיליון שקל, ובשנה שלפניה על 3.3 מיליון שקל. השכר של מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין עמד בשנה שעברה על 3.5 מיליון שקל, דומה לשכר שלו שנה קודם לכן. לוין אגב, הבין מצוין את הרמז של חברי הכנסת ועוזב את בנק דיסקונט ועובר להיות מנכ"ל חברת הנדל"ן תדהר, שצפויה להיכנס בהמשך לבורסה - אבל בכל מקרה: השכר שם לא מוגבל לשכר הבכירים וצפוי להיות גבוה משמעותית.

משה לארי, מנכ

קיראו עוד ב"שוק ההון"

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, צילום: אבשלום ששוני

ההסבר הוא שבנק מזרחי טפחות משתמש בסעיף השני בחוק - הסעיף שאומר שעלות השכר של מנכ"ל הבנק תהיה לא יותר מאשר פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר בחברה. האם זה מה שקורה במזרחי? בבנק חוזרים ואומרים שבהחלט כן. רק שהמשמעות היא שהעובדים הזוטרים בתחילת הדרך בבנק, למשל: עובדי ניקיון, טלר בבנק ועוד, מקבלים לכל הפחות 10.7 אלף שקל בחודש (עלות מעביד), כלומר שכר של 7.5 עד 8 אלף שקל בחודש. האם זה הגיוני? בבנק מסבירים שלא מדובר רק בשכר הרגיל של עובד הבנק אלא זה כולל גם את כל ההפרשות - דמי הבראה למשל.

אגב, מעניין לציין שבנק מזרחי טפחות הוציא היום הודעה חגיגית על העלאת שכר לכל עובדי הבנק ב-1,000 שקלים במסגרת הסכם קיבוצי חדש וכן בהעלאת שכר של 3% בשנים 2023 ו-2024 ועוד 2% בשנים 2025-2026 וכי העובדים יזכו בתוספת "ייחודית" של 200 שקל ו"התאמות שכר מסוימות. וגם - יינתן מענק חתימה של שתי משכורות נוספות לכל העובדים שהתחילו לעבוד בבנק עד סוף שנת 2021 ואפילו עובדים חדשים לגמרי שהצטרפו במהלך השנה האחרונה ייהנו פעם אחת משכר נוסף (שכר י"ג).

אבל המעניין הוא שבמזרחי טפחות מספרים שההשפעות של ההסכם הזה כבר כלולים בדוחות של 2022 - ולכן גם איפשרו לשכר של משה לארי המנכ"ל לקפוץ בעוד מאות אלפי שקלים כבר בשנה שעברה: "יצוין, כי הדוחות הכספיים לשנת 2022 ולרבעון הראשון של 2023 כוללים, בהתאמה, את ההשפעה המצטברת של ההסכם עד למועדים אלה. להערכת הבנק, להסכם לא צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים לשנת 2023 ואף לא בשנים שלאחריה" - על התוצאות של בנק מזרחי אולי לא, אבל על השכר של לארי מתברר שכן.

וכאן נשאלת השאלה - בהינתן שאין הבדל מהותי בין הבנקים מבחינת רמות השכר של העובדים בתחילת הדרך, וכולם מרוויחים דומה, אז מדוע בעצם שאר הבנקים לא נוקטים גם הם בשיטה דומה לדרך של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, לנצח את המגבלה (המטופשת כאמור) של חברי הכנסת?

הנה השכר של שאר מנהלי הבנקים:

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי:

השכר של חנן פרידמן, מנכ

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים:

השכר של דב קוטלר, מנכ

אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט:

השכר של אורי לוין, מנכ

ועוד בקשר להסכם השכר - במזרחי טפחות מציינים שהוצאות השכר בבנק צפויות לגדול בעקבות ההסכם ב-85 מיליון שקל בשנת 2023 וב-45-30 מיליון שקלים נוספים, בכל אחת מהשנים 2026-2024. בבנק מציינים כי בתמורה להסכם השכר החדש יהיה בבנק "שקט תעשייתי מוחלט עד סוף 2026", כלומר ללא שביתות וסכסוכים בבנק במשך שלוש וחצי השנים הקרובות, הגדלת מספר העובדים שמועסקים בחוזים אישיים (כלומר - יותר גמישות ניהולית ואפשרות לתגמל טוב יותר עובדים טובים, לעומת עובדים חלשים) וכן ניוד עובדים ופיטורים של עד 70 עובדים בעקבות "חוסר התאמה" לבנק וכן - מעבר של מטה הבנק ללוד (במקום מגדל משה אביב ברמת גן כיום).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ישראל ישראלי 27/06/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    החוק הי צריך לכלל את כל החברות הציבוריות ולא רק את הבנקים, יתכן ויש עודמקום לשפרו , כי אז בטח היינו במקום טוב יותר בתחום יוקר המחייה.
  • 7.
    ישראל ישראלי 27/06/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    כי יש להגביל את שכר הבחירים בכל החברות הציבוריות ולא רק בבנקים. זה אחד הגורמים ליוקר המחיה
  • 6.
    אפרים 27/06/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    בלי שום תמורה ופיצוי. איך הועד לא עמד על עבודה היברידית. עם קצת עיצומים ושביתות העובדים יכולו להגיע להסכם טוב יותר .
  • 5.
    מוחמד 27/06/2023 08:08
    הגב לתגובה זו
    על בנק ישראל לבדוק שאכן השכר לא עולה על פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון. נראה לא סביר שיש פער כזה בין הבנקים
  • 4.
    חיים 26/06/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    רואים בנו פרה חולבת. על זה הציבור היה צריך להפגין עוד לפני 10 שנים במקום על גביע קוטג' המסכן. הציבור פשוט נרדם! לא פעם הזכרתי כאן המרוח הפיננסי בין הרבית הדביטורית לקרדיטורית. לא קבלתי אפילו תגובה אחת למרות שכתבתי פעמים רבות. רק על גביע קוטג' הוא שם את כל האנרגיה שלו. !
  • 3.
    משה 26/06/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    מה עם הבונוסים שמנכלי ומנהלי הבנקים מקבלים ובונוסים לעובדים. הכל על חשבון האזרח הקטן שמקבל שקלים בודדים על פקדונות וריבית אפסית על יתרות עוש. בושה שככה מתנהלים גם בבנק ישראל שאמורה להשגיח על הבנקים.
  • 2.
    בנק לאומי לא הגון כלפי הלקוחות. איך לא עלו עלהם עד היום (ל"ת)
    מוני 26/06/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנחנו מעבירים כסף לבנק הבנק לוקח ולווה בריבית; ) (ל"ת)
    ראובן 26/06/2023 18:23
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).