נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון
צילום: יחצ

נגיד בנק ישראל זימן את מנכ"לי הבנקים: ידרוש מתן ריבית על העו"ש

נגיד בנק ישראל סוף סוף לוחץ על הבנקים להתחיל להיות יותר הוגנים כלפי הלקוחות. הבנקים שהרוויחו 6.3 מיליארד שקל ברבעון אחד והכניסו 12 מיליארד שקל מריביות, ממשיכים במדיניות לקיחת ריבית מקסימלית על המינוס, אבל על הפיקדונות נותנים ריבית חלקית ביותר. ומה עם העו"ש? האם הנגיד סוף סוף יפעיל את מלוא כובד משקלו על הבנקים?
נחמן שפירא | (12)

נגיד בנק ישראל, פרופ׳ אמיר ירון, זימן ללשכתו מחר את מנכ״לי הבנקים לפגישה בסוגיית הריביות על פיקדונות והלוואות. כך הודיעו היום בבנק ישראל. בנוסף מסרו מהבנק כי בפגישה ישתתפו גם המפקח על הבנקים היוצא יאיר אבידן, ודני חחיאשוילי המפקח החדש שייכנס לתפקידו בסוף השבוע. 

 

הפגישה תתקיים על רקע הלחץ ההולך וגובר מהמערכת הפוליטית על שינוי במדיניות הבנקים לאור התייקרות הריבית בשנה האחרונה והעובדה כי הבנקים למרות הלחצים מסרבים להעלות את הריבית על הפיקדונות בגובה העלייה של הריבית במשק והם ממשיכים להעלות אותה רק באופן חלקי.

לעמ

נגיד בנק ישראל פרו' אמיר ירון. צילום לע"מ

עד כה הנגיד, פרופ' ירון לא לחץ על הבנקים בנושא וכעת ככל הנראה הוא מתכוון ללחוץ עליהם לשנות את הגישה ולהעלות את הפיקדונות לגובה הריבית בנוסף הוא צפוי ללחוץ על נושא ריבית על העו"ש.

לוקחים 18% ריבית על המינוס

מדובר בעוול מתמשך של הבנקים בגישתם אל הלקוחות כאשר הם לוקחים ריבית מטורפת של עד 18% על מינוס במסגרת האשראי בחשבון אבל על הפיקדונות הם מעניקים בקושי 4% ריבית, ועל הפלוס בעו"ש בכלל לא, (מלבד בנק לאומי שהחליט בשבוע שעבר להעניק ריבית של 1% אבל רק עד לגובה של 10,000 שקל, מהלך שיניב ללקוחות שעומדים בתנאים ריבית של 100 שקלים בלבד בשנה), מהלך שעיקרו יח"צ ולא הטבה אמיתית ללקוחות.

נזכיר ריבית בנק ישראל עומדת על 4.75% כך שריבית הפריים שבהגדרה עומדת על שיעור גבוה ב-1.5% מריבית בנק ישראל עומדת על 6.25%. 

ההכנסות של הבנקים מריבית הסתכמו ברבעון האחרון ב-12 מיליארד שקל ורווח של 6.3 מיליארד שקל ברבעון, אבל בעוד שעיני הציבור מופנות מדי חודש אל עבר המשכנתאות התופחות, את הריבית על מסגרת החשבון שלהם בחשבון העובר ושב הם פספסו ולא שמו לב כי הבנקים נוגסים מדי חודש יותר ויותר ריבית מהאוברדראפט-מסגרת אשראי. 

כך בבדיקה שערכנו נמצא כי בחשבון סטנדרטי של בני זוג שעובדים במשרה מלאה עם הכנסה של כ-20 אלף שקל נטו ועם מסגרת אשראי של 19,300 שקל הריבית על המסגרת עומדת על 13.37% עד למינוס של 7,700 שקל. מעבר לזה הריבית עומדת על 16.37% עד למינוס של 15,400 שקל. מעבר לזה הריבית עומדת על 16.59% עד לקצה גבול המסגרת.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדוגמה הזו היא מבנק הפועלים, אבל זה כמובן בכל הבנקים בבנק מזרחי טפחות - מצאנו שהבנק לוקח ריבית של 18% על מסגרת האשראי. על המינוס עד לגובה של 4,000 שקל משלם זוג שבדקנו 12.8% ריבית. על מינוס מעל סכום זה ועד למינוס של 16,000 שקל הוא משלם 16.1% ריבית. וגולת הכותרת היא שממינוס של מעל ל-20,000-16,000 שקל הוא משלם ריבית של 18.45%

הציבור לא יודע

הריביות האלו מטרידות מכמה כיוונים - ראשית, חוסר המודעות של הציבור; שנית - ומניסיון, הבנקים לא רצים אליכם להודיע-לעדכן שגלשתם למינוס וזה לא כדאי כי הריבית גבוהה. 

בדקנו גם כמה תקבלו מהבנקים בפיקדון נעול לשנה בריבית קבועה? בבנק ירושלים תקבלו 4.35%, בבנק לאומי תקבלו 4.3%, בבנק הבינלאומי תקבלו 4.15% בסניף ו-4.25% בדיגיטל, בפועלים תקבלו בסניף 4% ובדיגיטל 4.1%, בבנק מזרחי טפחות תקבלו 4.05%, בדיסקונט גם תקבלו 4.05%.

ומה לגבי הריבית המשתנה? כאן הבנק החדש וואן זירו ממשיך להוביל ושם תקבלו ריבית משתנה של 4.5% שנתית, המקום השני הוא בנק ירושלים עם ריבית של 4.4%, אחר כך הבינלאומי ולאומי עם 4.2%, דיסקונט עם 3.95%, ומזרחי ופועלים משתרכים מאחור עם 3.5% ו-3.45% בהתאמה.

בפיקדון לחודש בריבית קבועה תקבלו בלאומי 1.85%, בפועלים 1.8% וכך גם במזרחי טפחות. בבינלאומי תקבלו 1.7% ובדיסקונט 0.8. 

בריבית המשתנה לחודש תקבלו בבנק ירושלים תקבלו ריבית שמשקפת ריבית שנתית 4.25%, בוואן זירו 3.35%, בבנק הבינלאומי וגם בבנק לאומי ובמזרחי טפחות 1.7%, בפועלים 1.45% ובדיסקונט 0.8%.

 

רחוק מאוד ממה שהבנקים באמת היו צריכים לשלם אם היו נותנים ריבית כפי מה שהם היו אמורים לתת בגובה העלייה במלואה.

לאחרונה תקפה מיכל כהן, הממונה על התחרות את הבנקים ואמרה בכנסת כי "אילו הבנקים היו משלמים למשקי בית את הריבית שהם משלמים ללקוחות הבנקאות הפרטית, היה מדובר בסדר גודל של יותר מ-4 מיליארד שקלים בשנה שהיו מגיעים לידי הציבור. וזאת מבלי להביא בחשבון את העובדה שמשקי בית מפקידים את הכספים לתקופה ארוכה יותר." 

נזכיר, הריבית במשק עלתה בשנה האחרונה מ-0.1% ל-4.75%, אבל הבנקים לא גילגלו את מלוא עליית הריבית בפיקדונות אל הציבור, וזאת כאשר מנגד הם העלו במלואה את הריבית על ההלוואות שהם נותנים, בצורה כזו הם מגדילים את הפער בין הריבית שהם משלמים לריבית שהם מקבלים - ומצליחים להגדיל את הרווחים שלהם. הבנקים הרוויחו בשנה האחרונה יותר מ-22 מיליארד שקל, וברבעון האחרון הם הרוויחו ביחד 6.3 מיליארד שקל. ברשות התחרות מסבירים שפשוט אין תחרות בין הבנקים ומיכל כהן הוסיפה כי זה "שוק עם מאפיינים של קבוצת ריכוז".

לעמ

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צילום לע"מ

ח"כ משה גפני טען בדיון כי לא רחוק היום שבו הוועדה תחוקק גם אם 'יגידו להם לא'. בנוסף טען כי הוא מצפה לקבל תשובות מבנק ישראל ולהבין 'למה הם שותקים'. אם נוסיף לכך את עמדתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאמר לאחרונה כי הוא תומך במיסוי רווחי היתר של הבנקים, ניתן להעריך שהנגיד מחר יבוא לראשי הבנקים ויאמר להם שהם חייבים לשנות את ההתנהלות אחרת הפוליטיקאים יתערבו ואף אחד לא רוצה שזה יקרה. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בוקר טוב אליהו (ל"ת)
    יוסי 20/06/2023 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שמעתם? הנגיד נזכר לזמן את ראשי הבנקים.חחח.כותרת הזוייה. (ל"ת)
    7 19/06/2023 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לילי 19/06/2023 20:18
    הגב לתגובה זו
    אף נגיד או מפקח על הבנקים לא יפגע במקום העבודה העתידי שלו
  • 6.
    ע 19/06/2023 18:52
    הגב לתגובה זו
    תגידו המנכלים לא הבינו מזמן שהעם סובל????מה קרה היה להם קשה לעזור לאזרחים מזמן ? היו צריכים לחכות שהנגיד יזמן אותם? לא הבינו שהם חזירים ???? שכבר מאוחר מידייייי???
  • 5.
    6 19/06/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    איך אתה יכול עכשיו בלי בושה לשחק אותה עוזר במתן ריבית אחרי שכבר מאוחר מידי הרסת משפחות ריסקת את החיים של הרבה אזרחים שנתנו את כל החיים שלהם למדינה.חנקת אותנו עם ריביות ובלי בושה פוצצת את כל הנקים בארגזי כסף מאזרחים שירקו דם להגיע לכסף הזה . היית צריך לקחת מהבנקים הרבה ולעשות חלוקה שווה ולא להרוס משפחות שנזרקו לרחוב לך הביתה איש רע
  • נכון, עדיף אינפלציה משתוללת כמו בשנות ה 80 (ל"ת)
    א 19/06/2023 20:38
    הגב לתגובה זו
  • החיים שלך דבש אתה בטח מנופח במזומנים.אתה חי טוב.לבריאות (ל"ת)
    U 19/06/2023 22:50
  • 4.
    מיכל 19/06/2023 18:07
    הגב לתגובה זו
    ולבקש ממנה להפסיק לבזוז את הקופה הציבורית
  • אביעד 20/06/2023 08:22
    הגב לתגובה זו
    מי ששותה את הכסף זה הבנקים!
  • 3.
    ראלי 19/06/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    על סוכני ביטוח מנחיתים מכות חדשות לבקרים ולא קוראים להם לכלום פשוט יוצאות הנחיות מחייבות וכאן קורא להם.... אפליה בשוק ההון . תודה
  • 2.
    האמיתי 19/06/2023 17:32
    הגב לתגובה זו
    להוציא חוק שיחייב אותם לתת לפחות חצי ממה שהם לוקחים הגזלנים ימח שמם
  • 1.
    שלמה 19/06/2023 17:19
    הגב לתגובה זו
    אנחנו משלמים לו שינהל את הבנק ולא יתעסק בהכפשת המדינה בחו"ל
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.