התחדשות עירונית יהוד מונוסון
צילום: אלכס לובימוב

תוכנית להתחדשות עירונית ביהוד מונוסון: 1,000 דירות חדשות

המחוזית אישרה להפקדה תוכנית ענק לפינוי בינוי שמקדמת חברת ICR ביהוד בהיקף של כ-1,000 יח"ד. כוללת הריסה ופינוי של כ-320 יח"ד לטובת בניית כ-1,000 יח"ד חדשות ב-16 בניינים בני 6-15 קומות. הכנסות צפויות של 1.3 מיליארד שקל
 
איציק יצחקי |

חברת ICR ישראל קנדה ראם החזקות, בניהולו של מורדי שבת, יוזמת ומקדמת תכנית התחדשות עירונית במתווה של פינוי בינוי במתחם בן צבי - כצנלסון ביהוד.

התוכנית, אשר אושרה להפקדה בוועדה המחוזית, כוללת הריסה של כ-320 יח"ד ובניית כ-1,000 יח"ד חדשות, מתוכן חלקה של החברה מעל 800 יח"ד, המקיפות פארק חדש אשר יוקם בשכונה, בשילוב חזית מסחרית וגני ילדים אשר ישרתו את תושבי המתחם החדש. התכנית כוללת כ-1,200 מ"ר שטחי מסחר, וכ- 14,000 מ"ר שטחי ציבור, מתוכם כ- 1200 משולבים בבנייני המגורים והיתר במגרש ציבורי קיים, תוך מקסום הבניה בו.

 

הפרויקט, ששטחו 35 דונמים, ממוקם בין הרחובות כצנלסון, בן צבי ומוהליבר ויש בו 18 בניינים הכוללים בסך הכל 320 יח"ד. מבנים אלה צפויים להיהרס לטובת הקמת פרויקט מגורים הכולל 16 בניינים בגבהים משתנים ומגוונים של 6, 10 ו- 15 קומות, הכוללים כ-1,000 יח"ד. התכנית תכלול תמהיל יח"ד מגוון הכולל יחידות קטנות המיועדות לזוגות צעירים, לצד דירות פנטהאוז מרווחות למשפחות, ושטחים משותפים לרווחת הדיירים בהתאם לתפיסת העולם של ICR לחוויית מגורים הוליסטית.

 

כמו כן, המתחם כולל בית כנסת ושני גני ילדים קיימים אשר התכנית מציעה להותיר כשטחים ציבוריים לרווחת הציבור העתיד להתגורר במתחם, תוך התחדשותם וניצול השימוש בקרקע בה הם ממוקמים.   

מדובר בתוכנית שהיא חלק מתהליך התחדשות עירונית של האזור, כאשר תכנית זו משלימה את ההתחדשות של הרחובות כצנלסון ומוהליבר המרכזיים בעיר יהוד, ומאפשרת הקמה של שדרות עירוניות פעילות הכוללות מסחר, מדרכות רחבות ומוצלות, ותחבורה ציבורית המשרתת אותם. התכנית נערכה בשיתוף פעולה מלא עם עיריית יהוד, וקיבלה את ברכת הוועדה המחוזית אשר ציינה את חשיבותה ותרומתה לחידוש העיר ולהגדלת מלאי יחידות הדיור החדשות בה.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

מנגנון מסוג אחר מגיע מחברת אמריקה ישראל, שבפרויקט המושבה בטבריה מציעה תשלום משכנתא על חשבון היזם למשך שנה. זהו פתרון שמקל משמעותית על השנה הראשונה - התקופה שבה משפחות נדרשות בו-זמנית לממן גם שכירות, גם עלויות מעבר, וגם התחלה של תשלומי משכנתא. במקרה כזה, היזם בעצם “קונה” לרוכש זמן, ומנהל עבורו את גובה ההחזר בתקופה שבה תזרים המשפחה נמצא בנקודת לחץ.

למרות שהמהלכים שונים, הרציונל מאחוריהם די דומה: השוק נמצא במצב שבו המחירון הרשמי מתקשה לרדת, בין היתר כדי למנוע פגיעה בשוויי הקרקע, בהערכות השמאיות וביכולת המימון של הפרויקטים. לכן ההטבות זזות למגרש אחר - המימון. במקום להוריד 300-500 אלף שקל במחיר, החברות מקטינות את העלות האפקטיבית דרך ריביות, תשואות או “כיסוי שנה” של תשלומים. ברמה חשבונאית זה מאפשר לקבלנים לשמור על מחיר רשמי אחיד, אך מצד הקונים - ההוצאה הסופית קטנה בצורה ברורה.

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.