על רקע העלאות המחירים - השר ברקת דורש את פיטורי הממונה על רשות התחרות שהגיבה: "לא נתפשר על עצמאות רשות התחרות"
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, זימן את הממונה על התחרות - מיכל כהן, לשיחה בה דרש ממנה להתפטר על רקע "חוסר אמון עמוק". המהלך מגיע על רקע העלאות המחירים של רשתות המזון והשיווק, אותן כינה ברקת: "קרטלים שעושקים את הציבור". מלשכתו של ברקת נמסר כי "העובדה שחברות המזון, המונופולים ושווקים ריכוזיים רבים איבדו את הרסן בכל הנוגע להעלאות מחירים, נובעת בראש ובראשונה מחולשתה של הרשות. עקב חוסר האמון העמוק שנוצר בין השניים, ביקש ברקת מכהן לסיים את תפקידה".
רק בחודש האחרון הודיעו תנובה, טרה ושטראוס על גל של העלאות מחירים. תנובה הודיעה כי תעלה את מחירי החלב הלא מפוקח בקרוב ל-5% בהמשך לצו הפיקוח שפרסמה המדינה, על פי מחירי החלב המפוקחים יעלו ב-8.3%. שטראוס העלתה את המחירים של מוצרים רבים, כגון קפה תפוצ'יפס ושמן בעד ל-6% בטענה כי "בעקבות עליות דרמטיות נוספות במחירי חומרי הגלם, האריזות ותשומות לתעשייה ולאחר מהלכי התייעלות משמעותיים, החברה מודיעה על עדכון מתון נוסף במחירי המחירון לקמעונאים של מוצרים שהחברה לא ביצעה בהם עליית מחיר ב-12 השנים האחרונות ולא נכללו בעליית המחיר שהתבצעה בדצמבר 2022".
כהן נכנסה לתפקידה בתחילת שנת 2022, באישורה של ממשלת לפיד-בנט. כהן בעלת תואר במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ובוגרת תוכנית נוספת בלימודי תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל אביב. משנת 2006 משמשת בתפקידים משפטיים ברשות התחרות. כהן שימשה בתפקיד סגנית היועץ המשפטי (פלילי), סגנית בכירה ליועץ המשפטי (אזרחי), יועצת משפטית ומאוגוסט 2021 שימשה כממלאת מקום הממונה על התחרות.
כהן, נכון לרגע זה מסרבת לעזוב את תפקידה. רשות התחרות היא רשות ממשלתית הכפופה למשרדו של ברקת אשר אמורה לשמש כגוף משמעותי בפיקוח על השמירה של עקונות התחרות במשק. בסוף חודש פברואר האחרון אמרה כהן - "עוד לא פיצחנו את שוק המזון, נחשוב מחוץ לקופסא".
- מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור העלאות המחירים של רשתות המזון, אשר לרוב עולות על התייקרות עלויות חומרי הגלם והתפעול, ברור כי יש בעיה עם התנהלותה של הרשות, אך לא בטוח שהיא האשמה היחידה. ממשלת נתניהו הנוכחית נכנסה לתפקיד באמירה ברורה על פיה עניין יוקר המחייה יהיה בראש מעייניה - רפורמות רבות הובטחו לציבור, מהלכים כנגד אותם רשתות השיווק והמזון וכשהמחירים העולים מעסיקים בצורה כה משמעותית חלק ניכר מאזרחי המדינה, אין ספק שגישה זו הובילה מצביעים רבים להצביע לממשלה זו בבחירות. בסופו של דבר רוב הרפורמות התמוססו, הממשלה בחרה להתעסק בכל עניין אחר, בעיקר ברפורמה המשפטית ואזרחי ישראל הם אלו שמשלמים את המחיר.
על פי תגובת לשכתו של ברקת לכהן ניתנה הזדמנות לעבודה משותפת, אך "נוכח היעדר שיפור בביצועי הרשות, סביב המדיניות הרצויה והיעדר אימוץ של מדיניות השר הממונה, נוכח ברקת כי אכן הרשות סובלת מתת תפקוד חמור".
- 16.אם באה מתחום המשפט הלך עלינו - (ל"ת)נועם 23/05/2023 07:56הגב לתגובה זו
- 15.עובדת בשביל המונופולים והחברות הגדולות (ל"ת)שמור לי 23/05/2023 07:11הגב לתגובה זו
- 14.עושה צדק 23/05/2023 06:14הגב לתגובה זובשנתיים האחרונות! אם הייתה אפשרות היה צריך להעמיד לדין את ברביבאי וליברמן על חוסר תיפקוד התרשלות בביצוע התפקיד! כאב לנו בכיס ויכאב כנראה כל 2023!
- 13.עד שיש מזרחית מצטיינת בתפקיד לא פוליטי המזרחיים יושבים (ל"ת)בושה לחכים המזרחיים 22/05/2023 23:25הגב לתגובה זו
- 12.YL 22/05/2023 23:12הגב לתגובה זומבחיל אותי לראות לקקן עם חיוך של דביל כאשר הוא צמוד ל ביבי לפני שהדביל בא בדרישות ל עובדי ציבור עליו לתת דוגמה להפקיד הצהרת הון בכנסת
- 11.נכון לעם 22/05/2023 22:27הגב לתגובה זורפורמה בכל הרשויות הגנת הצרכן. רשות התחרות.
- 10.כושלת שנדבקת לכיסא בחסות חבריה לחונטה (ל"ת)מספיק 22/05/2023 22:16הגב לתגובה זו
- 9.סתווית קופרמן 22/05/2023 21:31הגב לתגובה זובהחלט רצוי להחליפה בדמות שתילחם במונופולים ותרסן השפעתם -- אך יש להחמנע ממינוי פוליטי וגם מינוי של אישיות שנטועה בעולם העסקי הפרטי .
- 8.איתי 22/05/2023 21:22הגב לתגובה זושר עלוב בממשלה עוכרת כלכלה
- 7.אלי 22/05/2023 21:08הגב לתגובה זונכשלה בתפקידה וצריכה לשים את המפתחות וללכת הביתה.
- 6.גיל 22/05/2023 19:48הגב לתגובה זולא להאמין.שוב פעם שופטים את הש.ג . הממשלה יצרה אינפלציה בפיחות ובהעלאת מחירים וברקת האפס הזה בא בטענות לפקידה? אתה שר או סמרטוט? נראה אותך גבר על רשתות השיווק.אפס
- חיים 22/05/2023 20:21הגב לתגובה זוהיא ורק היא הסמכות העליונה בתחום. לשר יש רק יכולת לקדם חקיקה ומינוי פקידים, את העבודה היא ורק היא חייבת לעשות
- 5.רשות הגנת המונופולים והקרטלים (ל"ת)בני 22/05/2023 19:44הגב לתגובה זו
- 4.א-ב 22/05/2023 19:42הגב לתגובה זואכזבה גדולה ועמוקה מברקת. המחירים עולים בגלל שאתה אפס פחדן לקקן מתרפס. ראה איך שר האוצר רומס את הכלכלה ומרעיף תקציבים על שטויות חסרות תועלת ראה את ראש הממשלה מפזר כספים ראה מי יהנה מתלושי מזון משיפור הדיור ומי מקבל מתנות על חדלון וגזל. שם נדרש טיפול לפני הכל.
- 3.דוד 22/05/2023 19:31הגב לתגובה זועצם העובדה שברקת פועל להורדת יוקר המחיה (אם יצליח או לא זו שאלה אחרת) מפריכה את מה שאתה אומר. בכל מקרה הרפורמה המשפטית חיונית לפעילות הממשלה בכל תחום. אם לדוגמא ברקת ירצה לפטר אותה כדי לממש את מדיניותו החונטה המשפטית לא תיתן לו. אתם, כמובן, תמשיכו להאשים אותו כי מה אכפת לכם, אבל האמת שמעולם לא ניתנה לו הזדמנות לממש את מדיניותו.
- 2.שכוייח ברקת עלה והצלח. (ל"ת)mozi 22/05/2023 19:31הגב לתגובה זו
- 1.ברקת , נטל ההוכחה עליך ,אנשים נחנקים. (ל"ת)מרכז הארץ 22/05/2023 19:19הגב לתגובה זו
- חיים 22/05/2023 20:25הגב לתגובה זואיך זה בשמאל "אסור לשר להתערב בעבודת הפקידים" סמכות הפקידים היא קודש הקודשים וכל התערבות פוליטית היא השחתה מצד שני כשיש טענות הם אך ורק על השר. הזוי. הזוי. הזוי. ממשלת הימין לדורותיה משחקת כאילו מושלת
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
