אובר גברה על הציפיות לרבעון הראשון והמניה מזנקת ב-9%
חברת אובר UBER TECHNOLOGIES המספקת שירות קריאת הסעה דרך האינטרנט ברחבי העולם הכניסה ברבעון הראשון של השנה 8.82 מיליארד דולר לעומת צפי להכנסות של 8.72 מיליארד דולר.
החברה רשמה הפסד מתואם של 8 סנט למניה, טוב מצפי האנליסטים בוול סטריט להפסד מתואם של 9 סנט למניה. אובר ציינה כי ההפסד הנקי שלה ברבעון עמד על 157 מיליון דולר, מתוכם 320 מיליון דולר היו הטבה נטו עקב רווחים לא ממומשים על השקעות במניות.
החברה דיווחה על EBITDA מתואם של 761 מיליון דולר, גבוה מ-687 מיליון דולר שציפו האנליסטים. ההזמנות ברוטו ברבעון הגיעו ל-31.4 מיליארד דולר, עלייה של 19% משנה לשנה.
עבור הרבעון השני של 2023, אובר אמרה כי היא מצפה לדווח על הזמנות ברוטו של 33-34 מיליארד דולר, ו-EBITDA מתואם של 800 עד 850 מיליון דולר.
אובר הסתמכה במידה רבה על צמיחה בעסקי משלוחי המזון שלה במהלך מגיפת הקורונה, אך מגזר ההיסעים שלה עלה על הכנסות משלוחי המזון בכל רבעון של 2022, כאשר הנהגים החלו לנסוע יותר. מגמה זו נמשכה במהלך הרבעון הראשון של השנה, שכן מגזר ההיסעים של החברה דיווח על הכנסות של 4.33 מיליארד דולר בעוד שהמשלוחים דיווח על הכנסות של 3.09 מיליארד דולר. עסקי ההובלה של אובר רשמו מכירות של 1.4 מיליארד דולר ברבעון.
- נהגי מוניות בנתב"ג מאיימים לשבות בערב החג: ההתנגדות לאובר עולה מדרגה
- אובר נכנסת לעולם משלוחי הרחפנים בשיתוף חברה ישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר צרכני הפלטפורמה הפעילים החודשיים טיפס ל-130 מיליון ברבעון הרביעי, עלייה של 13% משנה לשנה. במהלך התקופה בוצעו 2.12 מיליארד נסיעות בפלטפורמה, עלייה של 24% משנה לשנה.
מנכ"ל אובר דארא ח'וסרו-שאהי אמר כי החברה מתחילה את השנה בצורה חזקה. לדבריו, קנה המידה הגלובלי של החברה מספק לה גם "יתרון נתונים משמעותי" על פני מתחרותיה, שיאפשר לאובר להשתמש בפתרונות בינה מלאכותית גם לטובת הצרכנים וגם לטובת הרווחים של העסק. ח'וסרו-שאהי אמר כי אובר כבר משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחזות זמני הגעה "מדויקים מאוד" לנסיעות ומשלוחים, וכדי לזרז את העבודה לנהג על ידי עיבוד מסמכים בצורה "מהימנה וחסכונית" יותר. "אנחנו עדיין בשלבים המוקדמים של שימוש במודלים גדולים של נתונים כדי לשפר את חוויות המשתמש והיעילות בפלטפורמה שלנו, ויש עוד בדרך", אמר.
מניית אובר עלתה ב-29% מתחילת השנה (וטרם פתיחת השנה היום) למחיר של 32.7 דולר ושווי שוק של 65.9 מיליארד דולר.
- 1.שרה 02/05/2023 16:23הגב לתגובה זויופי של סיבוב עשתה מניית אובר........
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
