שרון גולדברג
צילום: יחצ
דוחות

מיטרוניקס לא צופה צמיחה בשנה הקרובה וצוללת במסחר

החברה רשמה הפסד תפעולי של כ-23 מיליון שקלים, ירידה של 2.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מדובר בחברה לייצור רובוטים לבריכות (עובדת על עונתיות), כך שהרבעון הרביעי שלה בדרך כלל חלש יותר. אבל החשש הוא ההמשך: בשנה קרובה החברה צופה גידול אורגני של 0%-6%; צופה הכנסות של 2.7 מיליארד ב-2025
איציק יצחקי | (1)

ברבעון האחרון גדלו ההכנסות של חברת מיטרוניקס מיטרוניקס -0.68% ב-32.2%. הם עומדים על 239 מיליון שקל לעומת 180 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. אבל קרה לחברה משהו נוסף - היא לא צופה צמיחה בשנה הקרובה (בנטרול רכישת ECCXI). ההערכה הרשמית של החברה היא צמיחה של 0% עד 6%, כלומר קיפאון. חשוב לציין: מדובר ביצרנית רובוטים לבריכות, זו חברה שעובדת על עונתיות, לכן הרבעון 4 הוא פחות חשוב, אבל הבעיה היא לא הרבעון הקרוב אלא התחזית.

החברה צופה שההכנסות יגדלו בשנה הקרובה ב-13% עד 20%, אבל זה בעיקר בגלל רכישת ECCXI ואיחוד התוצאות. ומה בשנים הבאות? החברה צופה שבשנת 2025 היא תרשום הכנסות של 2.7 מיליארד שקל ושיעור רווחיות תפעולית של 15% עד 19%. כלומר - במקום צמיחה של 27% בשנה החברה צופה כעת של 15% בשנה בלבד.

הרווח הגולמי עלה ב-40% ועומד על 91 מיליון שקל. הכנסות החברה ב-2022 נאמדו ב-1.786 מיליארד דולר, לעומת 1.409 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד - עליה של 26.8%. הרווח הגולמי עלה ב-21% עד לכדי 718 מיליון שקל, לעומת 593 מיליון אשתקד.

ברבעון הרביעי רשמה הפסד תפעולי של כ-23 מיליון שקל, ירידה של 2.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור ההפסד התפעולי נשחק באופן יחסי בעיקר בשל הגורמים שהשפיעו על הרווחיות הגולמית כמתואר לעיל, ובשל שחיקה בשיעורן של הוצאות המחקר והפיתוח והנהלה וכלליות מהמכירות אשר קוזזה בחלקה בשל עלייה ניכרת בעלויות השילוח ובשל איחוד לראשונה של ECCXI. בשורה התחתונה היא רשמה הפסד נקי ברבעון הרביעי של 36 מיליון שקל, לעומת הפסד של 4 מיליון שקל אשתקד

החברה רשמה בשנה כולה רווח תפעולי של 292 מיליון שקל, לעומת 277 מיליון אשתקד - עליה של 5.4%. הרווח הנקי השנתי רשם גם הוא ירידה של 5.2% והסתכם ב-227 מיליון שקל, לעומת 240 מיליון אשתקד. הירידה נובעת בעיקרה מהשחיקה ברווחיות התפעולית ומעליית הוצאות המימון נטו בתקופת הדוח.

דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד של 44 מיליון שקל - 0.4015 שקל למניה.

צבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר, 2022 הסתכם לסך של 450.3 מיליון שקל, לעומת 741.4 מיליון שקל ב-2021 - קיטון של כ-39%. בסוף שנת 2020 ובסוף 2019, טרום פריצת משבר הקורונה, צבר ההזמנות הסתכם ל-302.4 מיליון שקל ול-175.2 מיליון שקל, בהתאמה. כלומר, עדיין מדובר בגידול לעומת המצב שלפני הקורונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בדיוק הזמן לקניה לט"א. (ל"ת)
    ליאור 22/03/2023 13:24
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.