דוחות של בנקים הם "חור שחור". סעיפי הענק במאזן קשים לניתוח, ולא פשוטים למדידה. בנקים בבסיס הם גופים תפעוליים - עסק שמייצר הכנסות ורווחים דרך מתן הלוואות, שירותים, פעילויות שונות, ועדיין - רוב האנליסטים נותנים משקל גדול למאזן של הבנק. 

זה משתנה בהדרגה, אבל, המאזן בבנקים וגופים פיננסים בכלל, הוא העוגן להערכת השווי של הפעילות השוטפת וזה הגיוני - ככל שיש יותר הון וככל שיש יותר פיקדונות מהציבור כך יש יותר אשראי לעסקים ולציבור. גודל מעיד על היקף הפעילות. 

אז ממש לא בטוח שצריך להתייחס רק למאזן, יש חשיבות גם לפרמטרים תפעוליים, אבל מה שבטוח הוא שהמאזן הוא זה שבו צפות הבעיות-המחיקות, ושם נמצאים תמרורי האזהרה המשמעותיים.

דוח רווח והפסד מצוין - המציאות במאזן אחרת

חלק גדול מהקושי לנתח בנק או לקרוא דוח של בנק נובע מחשבונאות מעוותת של הצגת המספרים. להמחשה - הרווח בדוח רווח והפסד, אינו הרווח האמיתי לתקופה. החשבונאות מאפשרת לרשום הפסדים (וגם רווחים) בגין ניירות ערך זמינים-אגרות חוב זמינות למכירה שלא בדוח רווח והפסד. ההפסדים האלו מעין מוחבאים ורק "יודעי חשבונאות" שנכנסים לדוח עב הקרס וחופרים בו, מקבלים את הרווח האמיתי שכולל את ההפסדים מאגרות חוב זמינות למכירה. 

• המניות בארץ יירדו או יעלו, ומה יקרה בוול סטריט? תובנות ממומחי השקעות
• השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למה זה נעשה כך? האמת - כי הלובי של הבנקים (בעולם - זו תקינה בינלאומית) חזק מאוד. יספרו לכם שיש בזה הגיון כלכלי והאמת שכמו תמיד אין שחור ולבן, אבל זה מאוד ברור שמדובר בהוצאה שיש לרשום בדוח רווח והפסד. אין הגיון בלהסתיר את הנתונים החשובים האלו. אנחנו חושפים אותם בכתבות על הדוחות, אבל מסתבר שזה לא העיוות היחיד. אדגים הפעם על הדוחות של בנק אוף אמריקה, אחד מהבנקים הגדולים ביותר בארה"ב. מחר על הבנקים המקומיים. 

דוחות הרווח והפסד של בנק אוף אמריקה נהדרים: הכנסות גדלות משנה לשנה, רווח של 27.5 מיליארד דולר ב-2022, לעומת 32 מיליארד בשנה קודמת ו-17.9 מיליארד בשנת 2020. התשואה להון בשנה שעברה - 10.8%. הנה הפרטים בתמצית:

הפרטים האלו הם אלו שמדווחים לציבור, בהינתן המספרים האלו אנליסטים ומשקיעים ממליצים, קונים ומקבלים החלטות השקעה. אבל כשמתעמקים בדוח השנתי המלא של הבנק מגיעים לנתוני האמת.

• טורקיה מתכננת העלאת מס במטרה לרסן את האינפלציה
• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

הנתונים בטבלה הזו מספקים מידע על "הרווח הכולל". להבדיל מהרווח שבדוח רווח והפסד, יש רווח כולל שבו יש סעיפים נוספים. הוא "יוצא" מדוח רווח והפסד אבל מכיל פרטים נוספים. ההפרדה של הדוחות לדוח רווח והפסד ודוח על הרווח הכולל, בעצם מאפשרת, תחת כללי החשבונאות ובחסותה, לתת מצג לא נכון.

הרווח בדוח רווח והפסד של בנק אוף אמריקה, מוסד ותיק, ענק, מכובד - לא רלבנטי. נוח להנהלת הבנק לנפנף בו, נוח לאחרים להשתמש בו, נוח לאנשים אולי לעצום עיניים ולא להתייחס לשאר הנתונים, אבל בשורה התחתונה - הרווח ב-2022 נמוך משמעותית מ-27.5 מיליארד דולר שרשומים בדוח רווח והפסד. הבנק סבל מהפסד באגרות החוב הזמינות למכירה והפסד מנגזרים כך שהרווח השנתי הוא 11.5 מיליארד דולר. פחות מ-60% מהרווח המקורי.

בנק אוף אמריקה שנסחר ב-228 מיליארד דולר, אחרי ירידה של 17% בשבוע האחרון, הרוויח אשתקד לפי דוח הרווח הכולל, שלכל הדעות, משקף נכון יותר את הרווח הכלכלי, 11.5 מיליארד דולר בלבד. 

הקסם הזה של הוצאה-הפסד שחומקים מדוח רווח והפסד ומתגלים במקום אחר (שאגב, לא מדווח חוץ מאשר בדיווח הישיר ל-SEC ובדוחות המלאים) הוא לא חדש. אנחנו מציפים אותו אחת לתקופה, אבל כבר שנים רבות שהבנקים, חברות נדל"ן מניב ואחרות משתמשים בו. גם אגרות חוב זמינות למכירה והיכולת תמרון בהן בדוחות הבנקים ידועה. בנקים לא רושמים את ההפסד על אגרות חוב שהם מגדירים כאגרות חוב שהכוונה לממש אותן. רק במועד המימוש נרשם ההפסד-רווח בדוח רווח והפסד. עד אז, כל תזוזה בשוק תדלג על הדוח רווח והפסד ותירשם רק בדוח על הרווח הכולל, שמתבטא בסופו של דבר גם בהון העצמי.

חוץ מאגרות חוב זמינות למכירה, בנקים מחזיקים גם אגרות חוב לפדיון. אגרות חוב לפדיון אלו אגרות חוב שאין כוונה לממש אותן, אלא לחכות איתם עד לפדיון. ובמקרה כזה החשבונאות מאפשרת לרשום את האגרות חוב לפי הערך המקורי. למה הכוונה?

הנה המחשה - אגרת חוב שהונפקה לפני שנתיים בשער של 100 ובריבית של 2% לתקופה של 10 שנים. האגרת הזו נסחרת בשוק. בגלל עליות הריבית בשנה וחצי האחרונות, האגרת ירדה ל-80 אגורת. זה אמיתי. יש אגרות חוב שירדו גם ב-30% וביותר, זה כמובן פונקציה של משך החיים הממוצע (המח"מ) של האגרת. נניח שהאגרת הזו מוחזקת בבנק כנס זמין למכירה. במצב כזה יש הפסד של 20 שמדלג על דוח רווח והפסד ונרשם בדוח על הרווח הכולל. זה היה מסלול האג"ח הראשון שהתייחסתי אליו. עכשיו לשני.

נניח שהבנק מייחס את השקעות האלו עד לפדיון. אין לו כוונה לממש. במצב כזה, הערך יהיה בכל דווח של הבנק לפי "עלות מתואמת" וכדי לעשות את זה פשוט נניח שהריבית משולמת ולכן המחיר-שער לפדיון יהיה 100. איך 100 בשעה שבשוק זה 80? התשובה החשבונאית היא - אז מה, מחזיקים עד לפדיון, מרוויחים כל שנה 2% מצמידים לעלות. זה כמובן מחטיא את המטרה כי החשבונאות אמורה לבטא את מצב העסק, הביזנס - על אמת בנקודת זמן מסוימת, בעת עריכת הדוחות. ולמרות הבעייתיות הקשה - ככה זה מוצג בספרי הבנקים.

עכשיו תחזיקו חזק. מדובר, אזכיר, על ירידת ערך-הפסדים שלא נרשמים בדוח רווח והפסד וגם לא בדוח על הרווח הכולל. הם הרבה יותר "חמורים" מההפסדים של אגרות החוב הזמינות למכירה, ומסתבר שהם גם הרבה יותר גדולים.

מפחיד. ההפסד של בנק אוף אמריקה באגרות החוב לפדיון, בגלל עליית הריבית הוא קרוב ל-100 מיליארד דולר. בטבלה מתחת מפורטים הנכסים של הבנק כפי שרשומים בספרים לעומת השווי שלהם. יש פער של 113 מיליארד דולר. 100 מיליארד מתוכו נובע מאגרות חוב שמוחזקות לפדיון:  

רגע, האם זה אומר שהבנק עם הון עצמי של 273 מיליארד דולר, סוחב הפסד לא רשום של כ-100 מיליארד דולר? כן. אבל במקביל יש מול הנכסים שנשחקו גם הלוואות שהבנק קיבל ונשחקו. בביאור על ההון העצמי הבנק מרגיע ונראה שהפער-הפסד הוא מיליארדים בודדים, אבל זה לא מדויק - מה שחשוב יותר מהכל במיוחד בגופים מסוכנים-ממונפים ובנקים הם גופים כאלו, הוא העיתוי וההצגה. יכול להיות שמול ההפסדים הענקיים, צפויים גם רווחים עתידיים, אבל לא בטוח שהם מתייחסים לאותה התקופה. חוץ מזה, משברים ונפילות של בנק לא ניצלות או מוגנות בגלל הלוואות שערכן יורד. החשש הגדול הוא מנכסים שנמחקים, נכסים שלא רשומים בשווי הריאלי, בדיוק כפי שקרה בבנק סיליקון ואלי. כאן, על פניו יש מחיקה של 100 מיליארד דולר בנכסים עד לפדיון, 113 מיליארד סה"כ, זה 40%  מההון העצמי. כשבנק מתנדנד בהון למעלה ולמטה עם 40%, כשיש חשש להפסדים כאלו, זה ממחיש את הטלטלה שהעלייה בריבית גרמה לבנקים ואם הריבית עוד תמשיך לעלות מה זה אומר בעצם - שבנק אוף אמריקה יכול למחוק את רוב הונו בגלל הפסדים באגרות חוב.

כאמור זה לא שחור ולבן, יש גם רווח כתוצאה מעליית הריבית. אבל מה שבטוח הוא שהתנודות האלו בריבית ובמכשירי החוב, מייצרים סכנה גדולה ואמיתית. מעבר לכך, עצם העובדה שמנהלי הבנק שולטים בעצם בדוחות שלו שכן הם יכולים לקבוע אם אגרות החוב מועדות למימוש או להחזקה עד לפדיון יוצרת בעיה קשה - המספרים נשלטים על ידי ההנהלה. היא יכולה להחביא הפסדים לגמרי, היא יכולה להחביא הפסדים חלקית. 

ואז אנחנו חוזרים לעניין האמון. בנקים זה דוחות שהם "חור שחור". בנקים נשענים על אמון. פגעתם באמון הזה, עלולה להתחיל "ריצה את הבנקים". זה קרה כבר בבנקים הקטנים בארה"ב. הבנקים הגדולים נהנים מאוד מגיבוי ותמיכה ממשלתית (גם מבחינת תמיכה שוטפת וגם אחריות לפיקדונות), ועדיין - האמון זה הכל. גם בנק גדול יכול ליפול.