לווין אימאגסט
צילום: אימאגסאט
דוחות

אימאג'סט: הכנסות ברבעון של 8.9 מיליון דולר והפסד של 690 אלף דולר

הרווחיות הגולמית הסתכמה ב-28% והרווח התפעולי הסתכם ל-333 אלף דולר בלבד
דור עצמון |

חברת אימאג'סט אימאג'סט -0.19% המספקת שירותי צילום לווין ופענוח הנתונים לגופי בטחון, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם ההכנסות הסתכמו בכ-8.9 מיליון דולר, לעומת כ-13 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הקיטון נובע בעיקר עקב סיום חוזה במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022 עם לקוח אשר חידוש ההסכם עמו התרחש לקראת סיום הרבעון הרביעי וסיום חוזה עם לקוח אחר במהלך שנת 2022. מנגד, קיטון זה קוזז עקב גידול בהכרה בהכנסה מצ'ילה. ​בשנת 2022 כולה ההכנסות הסתכמו בכ-33.7 מיליון דולר לעומת כ-36.3 מיליון דולר אשתקד.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-2.5 מיליון דולר (כ-27.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 8 מיליון דולר (כ-61.5% מההכנסות) ברבעון המקביל. ההפסד התפעולי הסתכם ב-333 אלף דולר לעומת רווח תפעולי של 5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

אימאג'סט סיימה את הרבעון בהפסד נקי של 690 אלף דולר בהשוואה לרווח נקי של 6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי בשנת 2022 הסתכם בכ-2.9 מיליון דולר, לעומת כ-7.4 מיליון אשתקד. בנטרול בונוס הנפקה הרווח הנקי הסתכם בכ-4.2 מיליון דולר.

ה-EBITDA בשנת 2022 (בנטרול בונוס הנפקה) הסתכם בכ-8.6 מיליון דולר, לעומת כ-14.2 מיליון דולר אשתקד. בחברה מסבירים כי הקיטון נובע בעיקר מגידול בסך כ-4.3 מיליון דולר בעלות המכר אשר נובע בעיקרו מהגידול בהכנסות בשני לקוחות, אחד מהם צ'ילה, אשר מאופיינים בשיעור עלות מכר גבוהה יותר. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-0.6 מיליון דולר, לעומת כ-6.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. לדברם, הקיטון נובע בעיקר מהירידה בהכנסות לעומת אשתקד.

צבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר 2022 עמד על כ-152.3 מיליון דולר ונשאר זהה ל-153 מיליון דולר מיום 31 בדצמבר 2021. ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2022 הסתכם לכ-161.8 מיליון דולר לעומת כ-96.1 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2021.

נועם סגל, מנכ"ל אימאג'סט: "אנו מסכמים שנה מאתגרת בסיומה שוגר בהצלחה לוויין התצפית המתקדם EROS-C3. הלוויין נמצא בעיצומם של בדיקות וכיולים במסלול, המבוצעים ע"י אנשי התע"א ו-ISI, והוא מתוכנן להיכנס למוכנות מסחרית כבר במהלך הרבעון השני של השנה. אנו ממשיכים לפעול להרחבת ההסכמים שלנו מול לקוחות קיימים לצד חתימה על חוזים עם לקוחות חדשים ורואים עניין גובר במוצרים ובפתרונות של החברה. אנו מעודדים מעניין זה ומאמינים כי יבוא לידי ביטוי כבר בתוצאות העסקיות של שנת 2023 ומעריכים כי בשנת 2024 אנו נגיע להיקפי ההכנסות וה-EBITDA כפי שמסרנו במועד ההנפקה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?