בזק
צילום: לילך צור
דוחות

בזק צופה קיפאון בתוצאות ב-2023 - רווח של 1.2 מיליארד שקל ואבידה 3.8 מיליארד שקל

אחרי שנה שבה בזק העלתה תחזיות והגיעה למספרים מרשימים, היא רוצה לשמור עליהם בשנה הקרובה. בזק הרוויחה 250 מיליון שקל ברבעון הרביעי ו-1.196 מיליארד שקל (מתואם) ב-2022 כולה. ההכנסות עמדו על 2.24 מיליארד ברבעון האחרון ו-8.8 מיליארד בשנה כולה. בזק תחלק דיבידנד של 246 מיליון שקל (9 אגורות למניה), 60% מהרווח
נתנאל אריאל | (3)

מניית בזק בזק 0.43%  בתשואת חסר מתחילת השנה, כאשר היא ירדה ב-16%, בשוק מעריכים שהסיבה היא ככל הנראה החזקה גדולה של זרים שמימשו, אבל בתוצאות מדובר בעסקים טובים, ובכל זאת התחזית היא לקיפאון בתוצאות. נכון, לא מדובר על חברת הייטק, וגם בשנה האחרונה בזק העלתה את התחזיות במהלך הדרך כך שבשנת 2022 היא בהחלט צמחה, אבל המשקיעים כבר תיגמלו אותו עם עליה שנתית של 22% במחיר המניה.

אבל המשקיעים מסתכלים קדימה, מה שהיה מבחינתם כבר ידוע והשאלה מה יהיה בהמשך. בהקשר הזה החברה לא צופה צמיחה משמעותית - תוצאות זהות ברווח ועליה של 1.7% ב-EBITDA המתואם. החברה הרוויחה 250 מיליון שקל ברבעון הרביעי ו-1.196 מיליארד שקל ב-2022 כולה. צופה רווח מתואם של 1.2 מיליארד שקל ב-2023 ו-EBITDA מתואם של 3.8 מיליארד שקל.

בזק הכניסה 2.244 מיליארד שקל ברבעון הרביעי, לעומת 2.258 מיליארד שקל ברבעון המקביל - ירידה קלה של 0.6%. בשנת 2022 כולה הסתכמו הכנסות החברה ב-8.986 מיליארד שקל לעומת 8.821 מיליארד שקל ב-2021 - עלייה של 1.9%.

הרווח התפעולי ברבעון הרביעי צנח ב-30.3% ל-248 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 356 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי בשנת 2022 כולה הסתכם ב-1.637 מיליארד שקל לעומת רווח תפעולי של 1.87 מיליארד שקל בשנת 2021 - ירידה של 12.5%.

החוב נטו של בזק ירד ל-5.6 מיליארד שקל. החברה מחלקת דיבידנד של 246 מיליון שקל (9 אגורות למניה), 60% מהרווח.

גיל שרון, יו"ר בזק: "2022 היתה שנת תנופה בקבוצת בזק, עם יישום אסטרטגיית הצמיחה, המתבטאת בתוצאות כספיות חזקות, תוך צמיחה בליבת הפעילות של הקבוצה: בסיבים האופטיים, בדור 5 בסלולר ובטלוויזיית ה-IP של yes. המשכנו להגדיל את ההשקעות שלנו העומדות על כ-19% מסך ההכנסות, כשמעבר הקבוצה לדור טכנולוגי חדש בכל תחומי הפעילות נותן פירות בתוצאות הכספיות. בנוסף, האצת קצב פריסת הסיבים וצרוף המנויים מהווים מנוע צמיחה חשוב לקבוצה לשנים הבאות. עשינו כל זאת תוך חיזוק האיתנות הפיננסית של קבוצת בזק והפחתת החוב בלא פחות מחצי מיליארד שקל. על רקע התוצאות הכספיות החזקות והפחתת החוב, דירקטוריון החברה החליט לעדכן את מדיניות הדיבידנד ל-60% מהרווח הנקי והמליץ על חלוקה בסך כ-246 מיליון שקל.

 

עוד הוסיף שרון, "בשנת 2022 ביצענו שינויים מבניים בקבוצה עם הפרדת בזק בינלאומי מניהול משותף עם פלאפון ו-yes, ומיקודה בשוק שירותי התקשורת, הענן והסייבר לעסקים. בנוסף, הובלנו מהלכים אסטרטגיים כגון השקת דיסני+, באנדל טלוויזיה וסיבים על ידי yes ובחודשים האחרונים חתימה על הסכם ארוך טווח עם פרטנר, לשימוש בתשתית הסיבים של בזק. מהלכים אלו מחזקים את יציבות ומיצובה התחרותי של קבוצת בזק".

 

שרון סיכם, "אנו מפרסמים תחזית לתוצאות לשנת 2023, המציגה המשך ביצועים עסקיים חזקים בכל הפרמטרים החשובים: הרווח המתואם צפוי לעמוד על כ 1.2 מיליארד שקל וה-EBITDA המתואם על כ-3.8 מיליארד שקל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

טובי פישביין, מנכ"ל הכספים של קבוצת בזק, "עמדנו בתחזיות הקבוצה לשנת 2022, כשרשמנו צמיחה שנה שנייה ברציפות בהכנסות לכ-9 מיליארד שקל, וצמיחה ברווח הנקי המתואם בכ-3.6%. תזרים המזומנים החופשי עלה בכ-35.7% ל-1.4 מיליארד שקל, כתוצאה משיפור בהון החוזר. המשכנו להקטין את החוב באופן משמעותי, תוך שיפור נוסף של יחסי הכיסוי המאפשר לנו לשדרג את מדיניות הדיבידנד ל-60% מהרווח הנקי. הפרופיל הפיננסי החזק שלנו מאפשר לחברות הקבוצה להמשיך להתמקד בצמיחה ע"י המשך השקעה בתשתיות תוך שיפור ברווחיות. מיצובה העסקי ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה מאפשרים לנו להתמודד היטב עם האתגרים בכלכלה הישראלית והעולמית".

בחלוקה למגזרי פעילות:

סיבים אופטיים: לחברה יש 332 אלף מנויים מחוברים לסיבים האופטיים. כ-235 אלף לקוחות פרטיים נכון להיום, וכ-198 אלף בסוף הרבעון, צמיחה של כ-26.1% ברבעון אחד. יש לה פריסה של כ-1.53 מיליון משקי בית ברחבי הארץ, גידול של כ-462 אלף משקי בית בשנת 2022. במקביל, החברה רשמה צמיחה של כ-10.2% בהכנסות משירותי אינטרנט, כ-4.1% בהכנסות מתמסורת ותקשורת נתונים, וכ-4.1% בהכנסות ענן ודיגיטל.

חברת פלאפון - רשמה את התוצאות הטובות ביותר ב-4 השנים האחרונות עם הכנסות של 2.4 מיליארד שקל, גידול שנתי של כ-4.8%, כתוצאה מגידול בהכנסות משירותי נדידה, צמיחה במנויי חבילות דור 5 ובמצבת המנויים עם רווח נקי של 165 מיליון שקל לעומת כ-64 מיליון שקל ב-2021. ה-EBITDA המתואם צמח בכ-20.2% והסתכם בכ-761 מיליון שקל. גידול בהכנסה החודשית הממוצעת מלקוח (ARPU) שעמדה על כ-57 שקלים, עליה של 3 שקלים לעומת שנת 2021 ושל 2 שקלים לעומת הרבעון המקביל.

חברת yes מדווחת על שיא מצטרפים מזה 8 שנים עם כ-16 אלף מנויים בשנת 2022. יש לה 340 אלף מנויים בטלוויזיה באינטרנט, 60% מהלקוחות. היא רשמה את הצמיחה במנויים הגבוהה ביותר מאז 2014 עם כ-16 אלף מנויים חדשים בשנת 2022, מתוכם כ-3.9 אלף ברבעון הרביעי, עם 579 אלף מנויים. 

החברה גם רושמת שנה ראשונה של עליה בהכנסות מאז 2015 ל-1.28 מיליארד שקל, בעיקר מעליה בהכנסות ממכירת תכנים לגופים בינ"ל בקיזוז השפעת השינוי בתמהיל המנויים.

בזק בינלאומי רשמה קיפאון בהכנסות, עליה של 0.2% ל-1.24 מיליארד שקל, בעיקר כתוצאה מעלייה בהכנסות המגזר העסקי (עלי של 7.2%) ובפעילות ענן שקוזזו על ידי הירידה בפעילות האינטרנט הפרטי עקב שינוי הרגולציה. הרווח הנקי עלה משמעותית תל-41 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה פח (ל"ת)
    אבי 14/03/2023 12:20
    הגב לתגובה זו
  • דויד 14/03/2023 22:57
    הגב לתגובה זו
    מס 1 בהכל ניראה שאתה לא ממש בענינים בטח קנית תמניה לפני חוש והפסדת לכן אתה עים תחושה של פח ולכן אני מציע לך לקחת אויר כי אתה נימצא במקום טוב רק סבלנות
  • בזק היא החברה הכי טובה בסקטור התקשורת (ל"ת)
    dw 14/03/2023 15:59
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?