מאקרו: הגורם שיצית מחדש את האינפלציה

אופטימיות יחסית השתלטה על השווקים מאז הסוף הגרוע של השנה שעברה הגרועה בפני עצמה. הסיבה העיקרית לאופטימיות היא נתונים ראשונים שהראו על האטה בקצב האינפלציה (כולל נתון ה-PCE האחרון). הנתונים הללו מתדלקים את הציפיה למהלך יוני יחסית של הפד' היום (רביעי) של העלאת ריבית של 0.25% ורמזים ברורים יותר לסיום מהלך העלאת הריבית מוקדם מהצפוי, אולי בתוספת איזו הערה יונית נוספת כזו או אחרת. נכון לעכשיו ההערכה היא להפסקת העלאות הריבית כבר בהחלטת הריבית הבאה בתחילת מרץ. סימנים מן הסוג הזה, קרוב לוודאי, יספיקו להצתת עליות לאחר ההודעה הצפויה היום.

להערכתנו, סיכוי לא נמוך לכך שהשוק עלול להתאכזב, שוב, מהגישה של הפד, שצפוי להמשיך להיות ניצי מהצפוי. כך גם סבור מייק וילסון ממורגן סטנלי כפי שדווחנו השבוע, שחושב שכדאי לנצל את הראלי האחרון כדי לברוח מהשווקים. יש לו סיבות לא רעות לחשוב כך.בין השאר הוא מזכיר את הכלל הידוע "אל תלחם בפד'". הפד' רוצה שהכלכלה תאט וכך גם האינפלציה תחזור ליעד ה-2%, שווקים מזנקים לא ממש עוזרים ליעד הזה, לכן הפד', לדבריו יפתיע לרעה.

עוד מוסיף ווילסון כי דוחות הרבעון הרביעי עד עכשיו היו גרועים מהצפוי במיוחד בכל הקשור לשולי הרווח. המשמעות היא שהחברות מרוויחות פחות, שכן גם אם ההכנסות עולות, ההוצאות עולות יותר. למרות זאת המשקיעים מתגמלים יותר חברות שמכות את התחזיות ומענישים פחות חברות שמפספסות. זאת אומרת שהשוק מתעקש לעלות גם לנוכח נתונים לא מעודדים עקב הציפיה לתגובה של הפד' לנתונים האחרונים. הציפיה הזו עלולה לחטוף היום מכה ישירה.

במורגן סטנלי לא הסתפקו בדוח הפסימי של ווילסון ופרסמו אמש (שלישי) דו"ח נוסף, הפעם של ליסה שאלט, מנהלת השקעות ראשית במחלקת ניהול העושר של הבנק. לדבריה האופטימיסטים סבורים שהראלי האחרון הוא עקב האמונה שהפד' ישנה את מדיניותו בקרוב, ההערכה הזו, לדעתה, רחוקה מלהיות וודאית. להערכת מחלקת ניהול ההשקעות הבנלאומיות של הבנק הסיבה האמיתית לעליוות בשווקים הוא הקלת התנאים המוניטאריים, הקלה שעלולה להשתנות בקרוב ממש.

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בין הגורמים להקלה בתנאים המוניטאריים היא מונה כמה גורמים: א. ירידת מחירי הנפט (ב-35% מאז יוני 2022), ב. ירידה בתשואות אגרות החוב הארוכות מ-4.2% ל-3.5%, ג. עלייה בהוצאות הממשל (נסביר עוד מעט) ד. עלייה בהוצאות הצרכנים. הבעיה – כל התנאים הללו הולכים להשתנות, כנראה, בקרוב מאד.

נתחיל מהסוף: הוצאות הצרכנים עדיין מושפעות מהעידוד הפיסקלי של הממשל בתקופת הקורונה. להערכת הבנק הוצאו עד כה 1.6 טריליון דולר מתוך כספי הסיוע שהגיעו ל-2.5 טריליון דולר. שיעור החסכון ירד כבר לרמה הנמוכה מזה 17 שנה. להערכתה המצב הזה ישתנה בקרוב והצרכנים יחזרו לשיעור חסכון נורמלי מה ש"ייבש" מהשוק 750 מיליארד דולר.

לגבי ההוצאה הממשלתית העניין מורכב למדי. כיון שארצות הברית הגיע לתקרת החוב המותרת, וטרם נרשמה הסכמה על תקרה חדשה, הממשל הפסיק ללוות בשוק, מה שגורם לו להשתמש ברזרבות הכלליות שלו. הדבר משול להדפסת כסף חדש שלא היה במחזור קודם לכן. זאת בניגוד לאגרות החוב שמנפיק הממשל שמשתמש בכסף שכבר קיים בשוק. כלומר, מדובר בסוג של התרחבות מוניטרית (שנוגדת ומנטרלת את מדיניות צמצום המאזן של הבנק המרכזי). במקרה של הגעה להסכמה (שוודאי תתרחש בקרוב) יפסק השימוש ברזרבות וארצות הברית תחזור ללוות בשווקים, מה שלדעתה "ייבש" עוד 750 מיליארד דולר מהשוק.

• להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים
• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

ביחס לירידה בתשואת אגרות החוב, הרי שהדבר תלוי בפעולות הפד. כיון שכפי שראינו להערכת מורגן סטנלי הפד לא צפוי להיות יוני יותר בקרוב הרי שהיא צופה שברגע שהנקודה הזו תתברר לשוק התשואות יחזרו לעלות ויגרמו לכסף להיות "יקר" יותר, כלומר עוד הקשחה בתנאים המוניטאריים.

בנוגע לנקודה הראשונה, מחירי הנפט והסחורות בכלל, הרי שפתיחת הכלכלה הסינית כמו גם התאוששות הכלכלות בעולם (הבנק העולמי העלה את תחזיותיו לצמיחה העולמית בשנה הקרובה) יגרום למחירי הנפט לחזור לטפס.

פתיחת הכלכלה הסינית זכתה לבערך שתי מילים בסקירה של שאלט, אולם לדעתנו היא תופסת מקום מרכזי בהרבה בהתפתחויות הקרובות. אנו הולכים לחזות באפקט הפרפר – האינפלציה שמיוצרת בסין תכופף את ידו של ג'רום פאוול בארצות הברית ותשלח את ידי הסוחרים לכפתור ה-SELL במערכות המסחר ברחבי העולם.

ביתר פירוט: בסוף דצמבר\תחילת ינואר סין החליטה לסיים סוף סוף את מדיניות האפס קורונה שלה, ופתחה לחלוטין, כמעט בבת אחת, את כל הפעילות הכלכלית. הדבר משפיע כמובן ישירות על הפעילות הכלכלית בכלכלה השניה בגודלה בעולם. סקר הכלכלנים שערכו בבלומברג צופה זינוק בתמ"ג הסיני ל-5.8% בשנה – קרוב לצמיחה לפני הקורונה. אינדיקציות ראשונות להתרחבות הכלכלה התקבלו כבר השבוע כשמדד מנהלי הרכש חזר להצביע על התרחבות וגם ההוצאות על שירותים עלו לראשונה מזה ארבעה חודשים.

בנוסף, סין חוזרת למדיניות מעודדת צמיחה. בשנת 2020 סין פתחה במלחמה בבועת הנדל"ן מה שהפך את השוק הזה למעכב הצמיחה הגדול ביותר בענקית האסיאתית. כעת סין משנה כיוון וחוזרת שוב לפתוח את הברז ליזמים, מה שיקטין את ההשפעה השלילית על הצמיחה (גם אם לא יתרום לה ישירות).

עוד גורם מעודד צמיחה הוא ההקלה הרגולטורית על ענקיות הטק לאחר המלחמה שהכריז עליהן הממשל הסיני בעבר הלא רחוק.

כל אלו מצביעים על חזרה סינית קרובה לתוואי צמיחה מואץ. הבעיה? הצמיחה הזו תזניק את הביקוש לסחורות, בעיקר גז ונפט, ותעיר מחדש את אינפלציית הסחורות העולמית. מחיר הנחושת כבר רשם עליה למעל ל-9000 דולר לטון, וצריכת הנפט הסינית צפויה לרשום שיא השנה.

לפי בלומברג, אותם כלכלנים צופים שהצמיחה הסינית הזו תשפיע על מדד המחירים לצרכן בארצות הברית בקרוב לאחוז שלם עד סוף 2023. אם הצמיחה תהיה חזקה יותר מהצפוי, 6.7%, הכלכלנים צופים השפעה של קרוב ל-2% על מדד המחירים לצרכן. כלומר, כמעט כל מאמצי הפד' יירדו לטמיון מבחינה מסוימת (נזכיר שעד כה כל העלאות הריבית בסך הכל הורידו את האינפלציה בקצת יותר מ-2%).

דרך נוספת שבה עלולה סין להשפיע לרעה על האינפלציה, מלבד העלייה בביקוש בסין עצמה, הוא החמרת הקשיים בשרשראות האספקה, בעיה שכבר כמעט נעלמה בחודשים האחרונים לאחר שהייתה אחד מהגורמים המרכזיים להתפרצות האינפלציונית הראשונית בסוף 2021. התפרצות מחודשת של קורונה במפעלי סין המשוחררת ממגבלות אבל לא מחוסנת בחיסונים מערביים יעילים עלולה לגרום לבעיות ייצור ששוב יגרמו למחסור ברכיבים חיוניים בתעשיות רבות בעולם ולהצית מחסור ועליית מחירים. גל נוסף של קורונה נראה כעת בלתי נמנע, לאור הנסיעות הרבות שהתרחשו בחגיגות השנה החדשה בימים האחרונים. יחד עם זאת סין נמצאת כעת במבצע חיסונים ענק, והיא צפויה ככל הנראה להתגבר על הגל הזה בצורה מהירה יחסית.

לא רק הכלכלנים של בלומברג צופים שהצמיחה בסין תשפיע על האינפלציה בארצות הברית, גם קובעי המדיניות בפד' ערים לכך ויקחו זאת בחשבון. סגנית נשיא הפד' לייל ברינארד אמרה לפני כשבועיים כי ישנה אי וודאות גדולה לגבי מידת ההשפעה של פתיחת הכלכלה בסין על האינפלציה, במיוחד דרך מחירי הסחורות. גם נשיאת הבנק האירופי קריסטין לגארד הביעה חששות דומות בכינוס בדאבוס.

במידה והצמיחה בסין אכן תשפיע על האינפלציה בארצות הברית באופן שישאיר אותה סביב ה-5% ברבעון השני, ייתכן שהפייבוט מתרחק מאיתנו מהר יותר ממה שמישהו דמיין. אינדקציה ראשונה לכך ייתכן שתתקבל כבר היום במסיבת העיתונאים שיערוך נשיא הפד' ג'רום פאוול לאחר הכרזת הריבית.

מיקרו: השקעה קמעונאית נוספת בשווקים המתעוררים

בשבוע שעבר הצבענו על ההתעוררות הצפויה בשווקים המתפתחים והצגנו מניה של חברת קמעונאות גדולה באפריקה. השבוע נשאר בחלק הדרומי של כדור הארץ, אבל בצד השני של העולם – דרום אמריקה.

מנית החברה עליה אנו מדברים היא כבר לא בגדר סוד בקרב המשקיעים הבקיאים. מרקדו ליברה (תרגום: שוק חופשי) MERCADOLIBRE INC היא חברת האי-קומרס הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, אפילו יותר מאמזון. היא פועלת כעת ב-18 מדינות שונות ברחבי היבשת, ביניהם החשובות ביותר – מקסיקו ברזיל, צ'ילה פרו ועוד. עיקר עיסוקה היא במכירות מקוונות, בעיקר של צדדים שלישיים – בעלי עסקים שמרקדו ליברה מנגישה להם שוק ענק הרבה מעבר ליכולת המקומית שלהם. הפלטפורמה בעלת התפוצה הרחבה מאפשרת גם למותגים חדשים לחדור במהירות לשוק הענק במאמץ קטן יחסית.

כמו אמזון היא לא מסתפקת רק במכירות קמעונאיות ומתפרסת לתחומים משיקים כמו פינטק, שרותי לוגיסטיקה פרסום דיגיטלי, אשראי ועוד. מדובר במניית צמיחה בשוק ענק של 650 מיליון נפש שרובו הגדול עדיין לא נוכח בשוק הקניה המקוון, אך יותר ויותר אנשים מצטרפים אליו, כך שמדובר בסיפור צמיחה עם פוטנציאל ענק להמשך צמיחה מאסיבית. כמה צמיחה? בחמש השנים עד שנת 2022 הצמיחה השנתית הממוצעת בהכנסות הייתה בשיעור של 53%. בהמשך צפויה הצמיחה להתמתן ל"רק" 33% בשנים הקרובות. החברה נוהגת לא פעם להכות את תחזיות האנליסטים. בשני הרבעונים האחרונים ההכנסות התעלו על הציפיות בקרוב ל-30% בממוצע. ברבעון האחרון חצה תזרים המזומנים החופשי (FCF) לראשונה את רף המיליארד דולר ברבעון.