"למעסיקים בהייטק יהיה קל יותר להתמודד עם דרישות השכר של העובדים"
מספר המשרות הפנויות בהייטק צולל בחודשים האחרונים ב-35%, בעקבות ההאטה הכלכלית בעולם. חברות ההייטק, גם הגדולות ביותר, מפטרות אלפי עובדים, ואחרי האופוריה הגדולה (יש אומרים - בועה) בהייטק, המצב משתנה. השוק עובר משוק שבו העובדים קובעים הכל, באים עם דרישות גבוהות למעסיקים ומצפים לקבל הכל, לשוק מאוזן יותר, ואולי אפילו מוטה לכיוון של מעסיקים. העובדים בהייטק מבינים שאי אפשר עכשיו לדרוש כל דבר והם צריכים להתאים את ציפיות השכר שלהם למצב השוק. זה לא יישאר כך לנצח, אחרי שההלם והמשבר הכלכלי יסתיימו סביר להניח שהכח יחזור לעובדים. אבל בינתיים הכח כבר לא אצלם - אפשר היה להרגיש את זה באוויר לפני יותר מחצי שנה.
גם בחברת הדרושים, אול ג'ובס, מרגישים את המגמות הללו. בראיון לביזפורטל אומרת אילנה פרדו, מנהלת המרקום (תקשורת שיווקית) באול ג'ובס, ש"האתגר הגדול של המעסיקים זה עדיין למצוא מועמדים מתאימים, הקושי התחזק מעט בשנה האחרונה. מה שכן רואים זה שלמעסיקים פחות קשה להתמודד עם דרישות שכר של העובדים. בשנת 2021 מעסיקים דיברו על קושי לעמוד בציפיות השכר. התחרות הייתה מטורפת, זה היה מאוד מורכב. מגייסים אמרו לנו 'מועמדים ועובדים מבקשים מאיתנו שכר מטורף, רכב צמוד, עבודה מהבית, סבסוד לארוחות כשעובדים מהבית ועוד'. הם ביקשו המון והמגייסים לא ידעו איך להתמודד עם זה. בסופו של דבר, יש גבול לכמה שחברה יכולה לתת.
"לפני שנה בדיוק, ביציאה מהסגר של ינואר 2022, השוק היה שוק של עובדים. השנה התחילה מאוד חזק בהייטק, שיא של משרות במשך הרבה חודשים, אחוזי תעסוקה גבוהים – העובדים דיברו רק על 'איפה אני יכול למצוא משרה עם שכר גבוה יותר ותנאים טובים יותר. יותר כסף על אותה עבודה'. התנפחה בועה בתחום. אנשים אמנם חיפשו לזוז בין עבודות אבל הם היו בררנים ולא קפצו על כל משרה וכל משכורת.
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה קורה עכשיו?
פרדו: "היום הרחש הוא לא כזה. עכשיו זה משתנה - בזמן האחרון המגייסים מדווחים שיש להם פחות קושי בהתמודדות מול ציפיות השכר. כמובן, תמיד יש פערים בין הצדדים אבל היום הציפיות של העובדים יותר ריאליות. מדווחים לנו שיש יותר בלאנס (איזון. נ"א) בין הצדדים. לדעתנו זה גם נכון וטוב יותר - זה שוק שמזין אחד את השני וטוב יותר שיהיה איזון".
"עכשיו יש האטה במקצועות הטכנולוגיים כמובן אבל גם במעטפת, כמו דיגיטל ובדיקות תוכנה. אנחנו בהחלט צופים שהשנה הזו תהיה שנה קצת אחרת כי השוק כן מתחיל להרגיש איזושהי עצירה, ובשנה הקרובה זה גם ייצא מהייטק ויתחיל להשפיע על כל השוק".
אז השוק הופך להיות 'שוק של מעסיקים'?
פרדו: "השוק מתחיל להתאזן וליטות לקראת המעסיקים. אני לא בטוחה שזה יגיע ל'שוק של מעסיקים' אבל נראה התקדמות לכיוון הצד של המעסיקים, כאמור השוק נמצא עכשיו במגמה של התאזנות, אחרי שנטה באופן חריף לצד של העובדים.
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
"מעבר לכך, אני חושבת שיש הרבה דברים נוספים שחשובים לעובדים עכשיו והם לא ממהרים לעשות את המעבר כמו בעבר.
אנשים יחליפו פחות מקומות עבודה?
פרדו: "העובדים עם היד על הדופק. הם בודקים אבל כבר לא ממהרים להחליף מקום עבודה. בתקופה מורכבת יותר כלכלית אנשים יהיו יותר זהירים. העובדים כבר לא ממהרים לנטוש את הספינה בשביל 'כל המרבה במחיר'.
"עשינו סקר ורצינו לראות כמה אנשים מחויבים למקום עבודה שלהם, בוודאי בזמן שמדברים על עבודה היברידית ו'התפטרות שקטה' וזורקים את העט. אז כשמסכלים על הנתונים, אנשים אומרים שיש להם מחויבות גבוהה למקום העבודה שלהם. 88% העידו שהם מחוייבים לארגון שעובדים בו ו-23% אומרים שהם מחויבים יותר ממה שהיו לפני הקורונה. אנשים גם רוצים שהעבודה שלהם תהיה משמעותית יותר. כששואלים אנשים מה יגרום להם להיות מרוצים יותר בעבודה הם עונים - יותר סמכויות".
איך אפשר בתקופה כזו, שבה קשה או בלתי אפשרי להעלות שכר, לבוא לקראת העובדים?
פרדו: "הקורונה גרמה למעסיקים להדק את הקשר ולראות מה חשוב לעובדים שלהם. סביר להניח שהעלאת שכר לא תהיה ריאלית בשנה הקרובה אבל מעסיקים יכולים לתת לעובדים יותר אחריות ובכך לחבר אותם יותר לארגון. מה יותר יותר טוב מזה? אני אומרת למעסיקים - תגדילו את הפריון והעובד שלכם יהיה יותר מרוצה".
כולם מדברים על עבודה מהבית כמשהו שהעובדים 'גילו' בעקבות הקורונה. זה באמת פרמטר חשוב לעובדים?
פרדו: "זה גם כלי שהמעסיקים יכולים להשתמש בו כדי ללכת לקראת העובדים בתקופה כזו. ממה שאנחנו רואים אנשים רוצים עבודה מהבית אבל לא יילחמו על זה. הנושא הזה כן חשוב בעולמות של שביעות רצון ותפוקה. ברור לכולם שמה שהיה בזמן הסגרים, עבודה מהבית חמישה ימים בשבוע, לא יחזור. יש גם משהו חיובי בלהיות במקום העבודה. בעבודה משותפת ושיחות מסדרון יש משהו מפרה, אלה דברים שמאוד קשה להחליף אותם. אז אנשים בכל זאת רוצים לעבוד מהמשרד.
"אבל כמעסיק, במו"מ על השכר והתנאים לעובד, אם אתה לא יכול לתת שכר גבוה אתה כן יכול להציע עוד יום עבודה מהבית. זה מסוג הדברים שהם לא שווי ערך לכסף אבל הם כמו טפיחה טובה על השכם ונותנים לעובדים תחושה טובה יותר שאתה כמעסיק רואה אותם, חושב עליהם, שאכפת לך גם מאיזון בית-עבודה".
המעסיקים ייגסו השנה פחות עובדים?
פרדו טוענת שלא: "על פי סקר שערכנו, בעלי העסקים אופטימיים. כשאנחנו שואלים אותם אם הם הולכים להפחית גיוסים אז הרוב הגדול אומרים שהם לא יפחיתו גיוסים. זה נכון שהייטק הוא הקטר של המשק בהרבה תחומים, אבל הוא עדיין לא כל המשק. ויש לזה משמעות לא מבוטלת. אנחנו נראה שנה שהיא קצת אחרת משנים קודמות, אבל אנחנו כן מאמינים שזה יהיה זמני. המשק יתאושש ויטפס. אי אפשר לדעת אם כבר במהלך השנה הזו או אחר כך אבל המצב עכשיו זמני וזה יגיע".
איך עולם הפרילנאס משתלב בתוך הסיפור הזה?
פרדו: "תחום הפרילנסים מאוד התחזק אחרי הקורונה. בארה"ב 40% הפכו לפרילאנס בעקבות הקורונה. בארץ הרבה פחות אבל עדיין המספרים גדלים. רואים גם גידול בכמות המשרות שמתאימות לפרילאנס ומעסיקים היום אומרים שהם היו שמחים להעסיק פרילאנסרים, בטח כשהם לא מצליחים לגייס אנשים מתאימים. פרילאנס נותן תפוקה גבוהה בזמן קצר ואנחנו מרגישים ורואים גם גידול בתשובה הזו לעומת שנה שעברה.
איך אתם רואים את הירידה במספר המשרות הפנויות?
"הירידה במספר המשרות הפנויות היא מגמה שהתחילה בארה"ב ברבעון השני של 2022, ובארץ אנחנו רואים אותה מאז הרבעון השלישי והרביעי של השנה. בישראל הרבעון השלישי זה אוגוסט וחגי תשרי אז קשה לבודד את הנתון ולראות איפה זה חופשה ואיפה זו מגמה בשוק התעסוקה. אבל מאז הרבעון הרביעי רואים את זה. וזו מגמה שממשיכה גם מתחילת 2023. רואים האטה בכל התפקידים בהייטק. זה לא שאין משרות אבל יש האטה".
מי ירוויחו מכך?
פרדו: "הרבה חברות בעבר לא היו יכולות להתחרות בהייטק. חברות שנקרא להן 'מעטפת' של ההייטק. חברות שצריכות אנשי טכנולוגיה אבל הן לא מוגדרות טכנולוגיה. כמו חברות ביטוח, אשראי חוץ בנקאי ועוד. הם צריכים עובדי הייטק אבל אלה לא חברות הייטק. בעקבות מה שקורה בשוק עכשיו, חברות כאלה אולי יוכלו להתחרות ולגייס את אותם עובדים שמפוטרים בהייטק. זו יכולה להיות להם הזדמנות מעניינת".
עוד נתון מעניין לסיום?
פרדו: "השכר הממוצע של נשים הגיע לראשונה ל-5 ספרות. רואים צמצום קטן בפערי השכר בין גברים ונשים. מקווים שזו תחילתה של מגמה".
- 3.ע 29/01/2023 07:58הגב לתגובה זומה הקשר השכר של נשים וגברים יצטמצם?? לא מבינים שכבר הפריכו את הטענה השקרית שגברים מרוויחים יותר מנשים??
- 2.לא רק שכן מפחיתים גיוסים גם מפטרים , סיבוב של 180 מעלות (ל"ת)אוהד 26/01/2023 14:59הגב לתגובה זו
- 1.פחח 26/01/2023 14:29הגב לתגובה זוז"א 10000 ש"ח? ואאו איזה שכר מטורף! אנחנו לא גרים בארה"ב, להגיד 5 ספרות זה הכי טיפשי שיש. ולא, השכר לא ירד, והדרישות לא ירדו. ומפה רק למעלה.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.

