האינפלציה גואה – וכך גם סליקות האשראי של הלקוחות הישראלים
מאז תחילת מגפת הקורונה ומתן המענקים על ידי הממשלות השונות, ערך הכסף ירד. בתוך כך, האינפלציה החלה לעלות ובמדינות רבות כבר שברה שיאים של עשורים רבים. האינפלציה בישראל עומדת נכון לחודש נובמבר על כ-5.3%, בעוד שבארה"ב עומדת האינפלציה על כ-7.1%.
בתוך כך, מעלים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם את הריביות, דבר אשר מייקר את כלל ההלוואות – בתוך כך גם הלוואות על המינוסים בחשבונות העו"ש וכיוצא בזה.
מנגד, הבוקר דיווחה הלמ"ס כי בין החודשים ספטמבר לנובמבר, חלה עלייה של כ-4.3% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי במדינת ישראל. בנוסף לכך – דיווחה הלשכה כי חלה עלייה של אותם 4.3% בשני ענפים נוספים – ברכישת מוצרים ושירותים אחרים, וברכישת מזון ומשקאות כולל שירותי אוכל. בתוך כך, חלה עליה של לא פחות מ-11.1% ברכישת מוצרי תעשייה.
מנגד, הנתון היחיד בו צויינה ירידה הינו ענף רכישות השירותים, שם הופיעה ירידה של כ-0.6%.
קרדיט: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עלייה גם בחישוב השנתי
בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2021, נרשמה עלייה של כ-6.1% בחישוב שנתי בענף מחשבים ותוכנה, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 4.2% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 3.4% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 2% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 1.6% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 1.5% בחישוב שנתי.
בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה עלייה של 7.9% בענף ההלבשה והנעלה בחישוב שנתי, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 5.1% בחישוב שנתי, ובענף הרהיטים עליה של 4% בחישוב שנתי.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עקב התפרצות הקורונה בישראל ובעולם, הנתונים מנוכי העונתיות החל ממרץ-2020 ועד פברואר-2022 עבור שירותי הטיסות, תיירות ואירוח חושבו באמצעות החלפת הנתונים המקוריים החריגים לתקופה זו בנתונים חזויים שהתקבלו ממודל שהותאם לסדרה בתקופה של עד פברואר-2022, והפעלת השיטה הרגילה של חישוב נתונים מנוכי עונתיות. הלשכה מציינת כי הסדרה מנוכת העונתיות והמגמה עד לפני משבר הקורונה, כלומר החישוב עבור תקופת העיבוד עד פברואר-2020, נעשה לפי השיטה הרגילה לניכוי עונתיות ואמידת המגמה, כך שהנתונים מנוכי העונתיות והמגמה עבור תקופה זו לא הושפעו ממשבר הקורונה ויישארו ללא שינוי במהלך השנים הבאות.
לקריאה נוספת:
>>> למרות העלייה בהוצאות האשראי של הצרכן הישראלי - הרווח הנקי של שב"א נחתך ב-52%
>>> חברות האשראי: הצרכן האמריקני ממשיך להוציא למרות האינפלציה הגואה
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
>>> שב"א: ביולי-אוגוסט הוציאו הישראלים 77.67 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי
>>> על אף העלאות הריבית; עלייה בהוצאות האימפולסיביות בארה"ב
חרף העובדה כי הריביות עולות, עושה רושם כי דווקא הצרכנים עצמם, אלו שלמורת רוחם יאלצו לסבול במקרה של מיתון – ממשיכים להוציא כספים כאילו אין מחר. חברות האשראי האמריקאיות דיווחו כי הוצאות האשראי של הצרכנים האמריקאים גם היא זינקה, כאשר אמריקן אקספרס דיווחה על גידול של 21% בהוצאות הכלליות בשנה החולפת, בעיקר בסחורות ובשירותים כמו נסיעות ובידור. גם בנק אוף אמריקה דיווח על זינוק של לא פחות מ-10% בחודש ספטמבר.
מנגד, דווקא חברת שב"א, העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב כרטיסי אשראי, דיווחה כי אמנם הגדילה את ההכנסות לעומת הרבעון המקביל, אך הוצאות המימון שלה ברבעון החולף עמדו על כ-2.4 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות מימון של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, כל זאת חרף העובדה שהישראלים ממשיכים להגדיל את הוצאות האשראי שלהם.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
