על אף העלאות הריבית; עלייה בהוצאות האימפולסיביות בארה"ב
למרות חששות ממיתון ועל אף העלאות ריבית נראה כי הצרכנים בארה"ב עדיין לא מוכנים לוותר על הרגלי הצריכה שלהם, אפילו להפך- על פי מחקר שנעשה באתר הקמעונאות Slickdeals התברר כי ההוצאה הממוצעת של הצרכנים על הוצאות אימפולסיביות עמדה על 314 דולר. הנתון משקף עלייה של כ-14% לעומת שנה שעברה אז הוא עמד על 276 דולר ובשנת 2020 עמד הנתון על 183 דולר.
ככל הנראה מבול הדולרים שהנחית ממשל ביידן בזמן משבר הקורונה הקצין עוד יותר את הרגלי הצריכה של הצרכנים בארצות הברית. בזמן הסגרים, כאשר אי אפשר היה לצאת מהבית, האזרחים בארה"ב לא עבדו בשגרה, והיה צורך בהזרמת כספים לאזרחים כדי למנוע מצב בו לא יוכלו לשלם על מזון ומוצרי צריכה בסיסיים, ובנוסף היה צורך להניע את הכלכלה. לאור זאת חילק ממשל ביידן (וטראמפ לפניו) כסף בכדי לעזור לאזרחים ולמנוע קריסה של הכלכלה. הצרכנים, אשר ישבו בבית וקיבלו כסף מבלי שיכלו לצאת החוצה לבזבז אותו התחילו לבזבז בעיקר על מה שהיה אפשר- הזמנות של מוצרים באינטרנט ונראה כי מאז, הצרכנים הורגלו להוציא יותר משהורגלו להכניס.
בזמן המשבר כמובן, חלוקת הכספים הייתה קריטית ומהותית עבור אזרחים רבים, אך יש לזכור שאזרחים רבים עבדו מהבית, חלקם היו עם גב כלכלי חזק מספיק לעמוד במשבר וחלקם הצליחו לעבוד בעבודות שלא הפסיקו גם בזמן המשבר. אזרחים אלו לא נזקקו לכספים שחולקו להם וכמו שרוב הצרכנים ללא השכלה פיננסית היו עושים לאחר קבלה של כסף/העלאה בשכר, הם בזבזו אותו על מותרות במקום לחסוך.
ההבדל בין התקופה הנוכחית לאותה תקופה הוא כי כעת רוב המשק חזר לעבוד בזמן שישנה אינפלציה שוברת שיאים (שלפי ההערכות נגרמה, בין השאר, בגלל ההוצאות מכספי התמריץ שחילק הממשל), משמע מרבית האזרחים עובדים ומכניסים כסף אך בו זמנית נדרשים להוציא יותר כסף על הוצאות המחייה בשל האינפלציה, תיאורטית, אמור להיות פחות כסף להוצאות אימפולסיביות ומיותרות. בנוסף, מרחף מעל הכלכלה ענן גדול של מיתון, בו כל דולר יכול להיות משמעותי עבור משפחות רבות.
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי מחקרים נוספים, שני גורמים משמעותיים בהרגלי הבזבוזים של הצרכנים האמריקאיים הם הרשתות החברתיות והצגת שיטת התשלומים באשראי BNPL (Buy Now Pay Later). על פי מחקר של חברת מידע הבנקאי Bankrate כחצי מהמשתמשים במדיה חברתית דיווחו על רכישה אימפולסיבית בעקבות פרסום שראו במדיה, במחקר אחר הגיע הנתון לשלושה רבעים מהמשתמשים, אשר הקניות שלהם מתודלקות לרוב גם על ידי סליברטאים. שיטת ה-BNPL גם היא לא תרמה לחשבונות העובר ושב של הצרכנים, כאשר על פי מחקר של חברת LendingTree, חצי מהקונים דיווחו כי לא היו מבצעים רכישות מסויימות שלא היו להם את הכספים לשלם עבורם ללא פתרון האשראי.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.
טראמפ מחזיק בעלה מריחואנה, נוצר באמצעות AIמהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
מה יקרה אם הקנאביס יוגדר בדרגת סיכון נמוכה יותר, מה עמדת הבית הלבן הרשמית לכך? וגם - דברים שצרים לדעת על קנאביס ועל התוכנית של טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל להורות לממשלו לקדם מהלך רגולטורי לשינוי סיווג הקנאביס בארה"ב. מדובר בהעברה של הקנאביס ממעמד של חומר מסוכן מדרגה ראשונה (Schedule I), הכולל גם חומרים כמו הרואין ו-LSD, למעמד מתון יותר - Schedule III שבו נמצאים גם סטרואידים, קטמין ומשככי כאבים נפוצים.
אם המהלך ייצא לפועל, הוא צפוי להסיר חסמים משמעותיים מעל תעשיית הקנאביס, לרבות בתחום המיסוי, שירותי הבנקאות וההשקעות, ולהקל על הגישה של מטופלים למריחואנה רפואית. בנוסף, מדובר בצעד שעשוי לאפשר מחקר רפואי רחב יותר, לאחר שבמשך שנים נחסמה הגישה למחקרים עקב הסיווג הגבוה. המשמעות הפרקטית היא צמיחה ושגשוג של התחום.
בארה"ב קיימת מדיניות סותרת כלפי קנאביס: ברמה הפדרלית הוא נותר אסור לשימוש, אך מעל 40 מדינות מתירות שימוש רפואי, וכמחציתן מאשרות גם שימוש לצרכים אישיים. הפער הזה יוצר מציאות רגולטורית מורכבת, כאשר חברות קנאביס פועלות תחת מגבלות חריפות בכל הנוגע למיסוי, גיוס הון, ביטוח ומערכת הבנקאות.
עם זאת, נראה שטראמפ מנסה למצב את עצמו כמי שמאזן בין הקו השמרני של "אכיפה מול סמים קשים" לבין גישה פרגמטית לתעשיית הקנאביס. כך למשל, בחודשים האחרונים נקט מדיניות נוקשה יותר מול פנטניל וסמים סינתטיים, ואף חתם ביולי על חוק שהחמיר ענישה כלפי מי שמעורבים בהברחת חומרים ממשפחת הפנטניל. במקביל, הוא בוחן הקלות על קנאביס, שמצטייר כחלופה בטוחה יותר בעיני חלק מהציבור.
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקנאביס לקראת זינוק?
אם הקנאביס יסווג מחדש כחומר מדרגה שלישית, החברות בענף צפויות ליהנות מהקלה משמעותית בתחום המס: סעיף 280E בקוד המס האמריקאי, האוסר ניכוי הוצאות עסקיות לחברות שמוכרות חומרים מדרגה ראשונה, כבר לא יחול על חברות קנאביס. המשמעות היא שורה של הטבות מס שיכולות לשפר משמעותית את הרווחיות בענף.
