עיריית תל אביב תא
צילום: תמר מצפי

רון חולדאי קוצר את פירות ארנונת ההייטק - תקציב העירייה גדל ב-34%

התקציב העירוני הכולל עומד על 10.3 מיליארד - גידול של 2.6 מיליארד שקל; כמעט 50% מתקציב העירייה הכולל מיועד לתחומי חינוך, רווחה וקהילה עם דגש מיוחד על פיתוח דרום העיר ויפו

דור עצמון | (2)

מועצת עיריית תל אביב-יפו אישרה אמש את הצעת התקציב לשנת 2023. הצעת התקציב הרגיל מסתכמת לסך של כ-7.02 מיליארד שקל (גידול של 1.18 מיליארד שקל בהשוואה לתקציב 2022 המהווה כ-20%), כאשר העירייה מציינת כי תשים דגש על הוזלת יוקר המחיה, סיוע לעסקים מקומיים, השקעה בתחומי החינוך, הרווחה והקהילה, וניקיון ושדרוג המרחב הציבורי.

הצעת תקציב הפיתוח לשנת 2023, המסתכמת בכ-3.3 מיליארד שקל (לעומת תקציב של כ-1.9 מיליארד שקל ב-2022 המהווה גידול של 58%). תכנית העבודה לשנת 2023 מתייחסת לאתגרי העיר והעירייה תוך ראייה גמישה המאפשרת שינויים בהתאם להתפתחויות ולמצב העדכני. התקציב העירוני הכולל עומד בסה"כ על 10.3 מיליארד - גידול של 2.6 מיליארד שקל שהם 34%.

הגידול בקופת העירייה מגיע בעיקר הודות לכניסה של חברות הייטק רבות - ולא רק - לעיר ובנייה של גורדי שחקים עבורן המניבים לעירייה ארנונה של עשרות מיליוני שקלים בכל חודש.

בין התכניות הכלולות בתקציב הנוכחי:

התכנית להוזלת יוקר המחייה והקמת רשות לדיור - מדובר בתקציב בסך כ-170 מיליון שקל - כולל, בין היתר, הוזלת תעריפים לתושבי העיר במוסדות מינהל קהילה, בצהרונים של גני הילדים ובכתות א' ב', ברווחה חינוכית ובמרכזי למידה פל"א. הגדלת הקצאות דיור בהישג יד, סיוע בשכר דירה לזכאים, פיקוח על מחירי מזון ושתיה במזנוני חוף הים, במוסדות התרבות והספורט.

תקציב מינהל החינוך (התקציב הרגיל) - 1.618 מיליארד שקל (גידול של כ-123 מיליון מ-2022 שקל מזה כ-60 מיליון שקל בגין תוכנית יוקר המחיה) - כולל בין היתר, השקעה בצמצום המחסור בצוותי חינוך על ידי הרחבת תקני מאמני למידה בחינוך היסודי והעל יסודי, מתן חנייה בכחול לבן לצוותי ההוראה ותגבור פעילות לקידום ילדים ונוער ביפו.

תקציב חטיבת התפעול, קיימות, איכות החיים והסביבה (התקציב הרגיל) - 1.26 מיליארד שקל (גידול של כ-50 מיליון שקל) - כולל, בין היתר, תגבור תקציב ניקיון רחובות העיר, תגבור השקיה וטיפול בעצים, הרחבת פרויקט שכונות מקיימות לכל העיר, גינות אקולוגיות, פתיחת מרכז לקיימות.

המשך הפעלת והרחבת מערך התחבורה "נעים בסופ"ש" - למערך ההסעות נעים בסופ"ש הצטרפו במהלך שנת 2022 שתי רשויות – מודיעין והוד השרון זאת בנוסף לרשויות המשתתפות הקיימות מאז תחילת הפעלת המיזם בסוף שנת 2019 (גבעתיים, רמת השרון, יהוד-מונסון, קריית אונו). כמו כן בתקופת הקיץ והחגים תדירות הקווים תתוגבר. סך התקציב (כולל הוצאות נלוות) להפעלת מערך ההסעות המטרופוליני הינו כ-22 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"בארץ"

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו בישיבת המועצה לאישור התקציב: "מיום הקמת העיר, היא הייתה סמוכה על שולחנו של השלטון המרכזי תוך שהיא משתנקת בעול החובות ופסע מהכרזתה כחדלת פירעון וזאת למרות שהיא הייתה עיר מרכזית, ותיקה ובעלת הכנסות גם בימים ההם. זה נשמע לרובנו כהיסטוריה עתיקה, אך אני מאמין בלב שלם שעיר שלא תדע את עברה הכלכלי, עתידה הכלכלי לוטה בערפל ולכן כמו בכל שנה, כאשר אנו דנים באישור התקציב העירוני שעומד על סכום חסר תקדים, חשוב שנזכור את שעברנו ונזכור להמשיך ולהקפיד על ניהול איכותי ואחראי. אל לנו להרפות מהחתירה המתמדת למצוינות ולא נעצור את המשך הפיתוח העירוני אחרת נמצא עצמנו מהר מאוד במגמת הידרדרות מסוכנת.

"התקציב הרגיל עומד על 7 מיליארד ועשרים מיליון שקל ואילו התב"ר עומד על 3.3 מיליארד שקל. על מנת לסבר את עיניכם, בשנת 1998, עת נכנסתי לתפקיד ראש העירייה עמד התקציב העירוני על סכום של 2.6 מיליארד והתב"ר 220 מיליון שקל. המספרים המובאים כעת לפניכם – היבשים למראית עין – טומנים בחובם הכרעות ערכיות, באמצעותן אנחנו הופכים למציאות, מושגים מופשטים כמו תרבות, רווחה, קהילה, חינוך, טיפוח מדע, מחקר וחשיבה רציונלית, דמוקרטיה וסובלנות, תכנון ארוך טווח, קיימות, אחריות לאומית ועוד. רשות מקומית נמדדת בעיקר בזכות הערכים המובילים אותה והאם יש לה את החוסן הכלכלי, המאפשר לה לממש ערכים אלה, הלכה למעשה. כזאת היא הרשות שלנו, העיר תל-אביב-יפו".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אהרן מידן 28/12/2022 15:16
    הגב לתגובה זו
    ומה לגבי הצלת חיי תושבים במדרכות ומעברי חציה? אכיפה מוגברת למשל זה הסעיף החשובה ביותר והוא איננו.דוחות חניה לא מצילןת חיים אולי זה לא מענין את ראש העיר
  • 1.
    אם הצלחת כל כך יפה בגביית הארנונה למה שלא תקל גם ע 27/12/2022 11:57
    הגב לתגובה זו
    אם הצלחת כל כך יפה בגביית הארנונה למה שלא תקל גם על תושבי צפון תל אביב עם הארנונה גם אנחנו נחנקים תחת עול הארנונה והמים תודה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.