אמיר ירון בנק ישראל
צילום: דוברות משרד האוצר

בתגובה לגפני - הנגיד מזהיר מהתערבות פוליטיקאים בפעילות בנק ישראל. גפני בתגובה אומר בפועל שלא אכפת לו מכלכלה

הנגיד הסביר: "פתרונות פלא עלולים לפגוע דווקא בשכבות החלשות"; גפני הספיק להגיב: "לעמוד מהצד ולתת נימוקים מלומדים למה אי-אפשר להתערב בריבית זה לא מעניין בכלל". אבל מה בעצם גפני אומר כאן? 'העיקר לעשות משהו'. אבל כשעושים משהו לא נכון, עדיף לא לעשות אותו בכלל
מתן קובי | (11)

אתמול, בדיון של וועדת הכספים של הכנסת, מתח חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה ביקורת חריפה על בנק ישראל והטיל ספק בכוונותיו האמיתיות: "העלאת הריבית משמעה פגיעה בנוטלי המשכנתאות והעלאת יוקר המחיה. אנחנו מודאגים מכך שיוקר המחיה איננו בראש סדר העדיפויות של הנגיד, שהוא גם היועץ החברתי של מדינת ישראל". ההשתלחות של גפני היא כמובן דוגמה נהדרת לפופוליזם שסובב אותנו, וכאן בביזפורטל הסברנו כמה דבריו של הח"כ מגוחכים - העלאת הריבית אכן פוגעת במשק וזה חלק ממה שמלווה את המהלך הזה של העלאת הריבית, אך ללא ההעלאה, המצב יהיה חמור בהרבה וכבר ראינו דוגמות כאלו ברחבי העולם (טורקיה למשל) ואפילו פה בארץ (בשנות ה-80).

היום נגיד בנק ישראל לא נשאר חייב וענה בתשובה מרומזת לדבריו של חבר הכנסת, ויו"ר ועדת הכספים הנכנס: "אל לנו לקחת כמובן מאליו את אמון השווקים והגורמים השונים בכלכלה העולמית במשק הישראלי. מדינות שבהן פגע הדרג הפוליטי בעצמאות הבנק המרכזי גילו שאת אמון השווקים והמוסדות הבינלאומיים מרוויחים בעבודה קשה ומאומצת לאורך עשרות שנים, אך ניתן לאבד אותו בהרף עין".

הנגיד המשיך ואמר על האינפלציה: "בנק ישראל נחוש להחזירה ליעד. אנחנו תמיד פועלים בראייה מתכללת של כל הנתונים והשפעתם על הכלכלה, העסקים, ומשקי הבית. הריבית היא כלי רוחבי והכלי המרכזי להורדת האינפלציה, והיא תמשיך להיות כזו, ככל שצריך, כדי לוודא שהאינפלציה חוזרת ליעדה. יציבות מחירים היא תנאי ליציבות כלכלית. אינפלציה קודם כל פוגעת בשכבות החלשות ולכן הכאב שכרוך בהעלאת הריבית הוא מובן ונלקח בחשבון אבל נועד כדי למנוע כאב גדול יותר בעתיד—מי שאינו מבין זאת ומנסה למצוא פתרונות פלא בראש ובראשונה עלול לפגוע דווקא בשכבות החלשות".

על ההצעה של גפני לחוקק חוק שימנע מעליית הריבית להשפיע על עליית מחירי המשכנתאות הוסיף הנגיד והזהיר: "שינויים תכופים או יצירתיות יתר חקיקתית, שאין לה אח ורע בעולם המערבי, יוצרים סיכונים - הן לבנקים והן ללקוחות הפרטיים והעסקיים - בערעור הסביבה העסקית והמשפטית".

בתגובה לדברי הנגיד, ח"כ גפני חזר על דבריו היום בדיון בוועדת הכספים ואמר: "אני לא מתכוון לרדת מהעניין הזה, אני חוזר ואומר את שאמרתי אתמול – מחירי הדירות זהו נושא שאי-אפשר לחיות איתו. מדובר בכל המגזרים וכל הציבורים. אני מבקש מהייעוץ המשפטי לוועדה להפעיל את כל כישוריהם, כדי לעשות חוק לעניין הזה, כדי שהמדינה תהיה חלק מהעניין, ואז נקיים דיונים ונראה איך אפשר להתקדם. לעמוד מהצד ולתת נימוקים מלומדים למה אי-אפשר להתערב בריבית זה לא מעניין בכלל".

הפרופסור אמר את הדברים הללו בנאומו בכנס הפיקוח על הבנקים, שם דן בעיקר על העולם הפיננסי הטכנולוגי והחדש אליו אנו נכנסים: "בנק ישראל צועד אל העתיד ואל הקידמה הטכנולוגית ובוחן כל העת מהלכים נוספים אשר מקדימים בחלקם אפילו את הגופים הבנקאיים במדינות המפותחות בעולם, וזאת במטרה להציע את הטוב ביותר, כמה שיותר מהר וליהנות מיתרונות ההתפתחות הטכנולוגית".

קיראו עוד ב"בארץ"

הנגיד הדגיש גם כן את חשיבותה של יציבות המערכת הפיננסית: "כידוע, אמון הוא דבר שנבנה בצורה איטית וזהירה לאורך זמן. לכן, כאשר בנוסף למשבר בכלכלה הריאלית - גם המערכת הפיננסית חווה זעזוע, המשבר כולו מתארך בעקבות הצורך לשקם חזרה את האמון והמידע שאבדו, תהליך שכאמור לוקח זמן – ומכאן חשיבות היציבות". עוד הוסיף הנגיד ואמר: "אנחנו נמשיך ונפעל להגברת התחרות במערכת הפיננסית - כמובן תוך שמירה על יציבותה - ולהגברת כוחו של הצרכן".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גולדפינגר 29/11/2022 23:26
    הגב לתגובה זו
    מה שגפני מציע זה כלכלת וודו, אין חיה כזו להקפי את הריבית על סוג מסוים של הלוואות. בסופו של יום מישהו יצתרך לשלם וכרגיל זה היה האזרחים העובדים. גפני לא מביא כסף מהבית, וצאן מרעיתו לא עובדים ולא משלמים מיסים.
  • 7.
    כלכלן 29/11/2022 15:47
    הגב לתגובה זו
    אין מספיק הצדקה להעלאת הריבית בארץ וגם לא בארה״ב. ואת זה אומרים לא מעט כלכלנים ידועים בעולם, שהבולט שבהם הוא למשל פרופסור ג׳רמי סיגל לכלכלה מאוניברסיטת וורטן פנסילבניה, אותו מוסד אקדמי שבו לימד הנגיד ירון ערב כניסתו לתפקיד. הטיעון המרכזי (אך לא היחיד), הוא שמקורה ובסיסה של האינפלציה הנוכחית שאנו חווים, אינה בצד הביקוש, אלא בצד ההיצע. בעוד שהריבית היא כלי שנועד להילחם בצד הביקוש ולכן לא פותרת שום בעיה אמיתית.
  • 6.
    דן 29/11/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
    הוא מוכוון בנקים ונגד האזרחים
  • 5.
    גולדפינגר 29/11/2022 15:43
    הגב לתגובה זו
    מדיניות מוניטרית מצמצמת (קרי העלאת ריבית) פוגשת ממשלה עם מדינות פיסיקלית מרחיבה (קרי הרחבת הגירעון ו/או מעלאת מיסים) זה מתכון לקטסטרופה כלכלית שיקח שנים לתקן.
  • 4.
    מודאג 29/11/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    עדיף היה אם משה גפני היה דואג לשבירת מונופולים ולא בבנק ישראל, אשר שומר על היציבות הפיננסית.
  • בנק ישראל שומר רק על יציבות בעלי הבנקים(לא הבנקים עצמם) (ל"ת)
    נא לדייק 29/11/2022 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הנגיד דואג למקום העבודה שלו בעתיד -הבנקים שמתעשרים (ל"ת)
    שלמה 29/11/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני 29/11/2022 14:00
    הגב לתגובה זו
    כל הציבור שלו עם גמחים ועובדים בשחור לא תורמים ולא משלמים מיסים. והוא בא להטיף לנגיד.
  • גד 29/11/2022 15:47
    הגב לתגובה זו
    הגזילה זה פרקים נוספים במסכת החרדים
  • 1.
    היטייקיסט 29/11/2022 13:48
    הגב לתגובה זו
    ברגע שזה קורה הדולר יהיה שווה 15 שקל וכל המדינה תתרסק העתק הדבק לתורכיה חחח למכור את השקלים ולברוח מפה
  • LOL 29/11/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    לכן כל הייטקיסט שיש לו כאלה כישורים גבוהים, שרצה ויכל להגר למדינה מתקדמת יותר, כבר עזב מזמן. ולכן אני מעריך שאתה סתם מחרטט, כי מההודעה שלך משתמע שאתה עדיין כאן.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.