הקורונה בסין עושה קאמבק - עד כמה מושפעת אפל?
משרד הבריאות הסיני דיווח היום (חמישי) על מספר נדבקי הקורונה היומיים הגדול ביותר עליו דווח מאז פרצה המגיפה במרץ 2020 - 31,444 חולים חדשים. השיא (השלילי) האחרון נרשם בחודש אפריל, אז כל שנגחאי נכנסה לסגר מחמיר ביותר. אחת הנפגעות הקשות ביותר בסבב הנוכחי של הקורונה היא העיר ג'נג'ואו, כאשר האזרחים ב-8 מחוזות של העיר הונחו להשאר בביתם לחמישה ימים לפחות, זאת בהתאם להמשך מדיניות האפס קורונה של הממשל הסיני. לרוב סגר כלשהו בעיר בסין ועוד כמה חולים לא אמורים לעניין אותנו יותר מדי אך אחד המוצרים הנמכרים ביותר בעולם מיוצרים בעיר - האייפון.
בעיר נמצא מפעל ההרכבה הגדול ביותר של לאייפון השייך לחברת פוקסקון. עוד בסוף החודש שעבר דווח על התפרצות קורונה במפעלים של החברה בעיר, מה שהעלה חששות בכל הנוגע לזמני האספקה של האייפונים החדשים של אפל. כבר אז עלו דיווחים על כך שייצור האייפון במתקן שבג'נגג'ואו עשוי לרדת ב-30% החודש. בסופו של דבר ההתפרצות הובילה לכך שעובדים רבים נאלצו להסתגר במפעל ואלו התלוננו על מערכת כאוטית לחלוקת מזון וחפצים חיוניים אחרים. עובדים רבים החליטו לעזוב את המפעל ולברוח בחזרה הביתה, ובכדי לפצות על המחסור פוקסקון גייסה עובדים שיחליפו אותם, להם הבטיחה שתשלם שכר גבוה. החברה לא סיפקה את התשלום הגבוה אותו הבטיחה ובימים אלו מתקיימות מחאות אלימות באזור המפעל.
החברה מיהרה להתנצל ואמרה כי היה מדובר "בתקלה טכנית" בלבד במערכת התשלומים שלה - "אנחנו מתנצלים על התקלה במערכת המחשב ומבטיחים לתת את השכר האמיתי עליו סוכם" אמרה החברה בהצרתה. בכדי להרגיע את המהומות פוקסקון גם הציע סכום של כ-1,400 דולר לכל מי שיעזוב את המפעל.
APPLE כבר הודיעה כמה וכמה פעמים על כך שתקצץ בייצור של האייפונים החדשים שלה והאור בקצה המנהרה לא נראה קרוב. בסוף חודש ספטמבר הכריזה החברה על ביטול תוכנית להאצת ייצור האייפונים ובתחילת החודש הנוכחי, כשבועיים לאחר שחרור הדוחות שלה, החברה הודיעה על כך שתקצץ את ייצור האייפונים החדשים ב-3 מיליון יחידות, תוך כדי שהיא מאשימה את מצב הקורונה והסגרים בסין - כמובן שהמצב עכשיו חמור עוד יותר. על פי ההערכות המפעל של פוקסקון אחראי על 60% מקיבולת ההרכבה של האייפון ועם המשך הבעיות בו זמני האספקה של המכשירים החדשים רק ממשיכים לעלות (יותר מחודש עבור משלוחים לארה"ב).
- בנק אוף אמריקה: אפל תכפיל את הרווחים תוך 5 שנים בזכות ה-AI
- אפל בשיא כל הזמנים - האם האייפון 17 יציל את 2025?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור, אפל הייתה היחידה מבין הענקיות של וול סטריט אשר הצליחה לספק דוחות טובים, אשר העלו את המניה שלה בכ-8%. META PLATFORMS , GOOGLE , MICROSOFT ו- AMAZON הראו ביצועים ותחזיות לא מרשימים בכלל והשוק העניש אותן על כך - מטא צנחה ב-20% לאחר הדוחות ואמזון נפלה בכ-12% ביום המסחר שלאחר הדוחות. באותו הזמן, אפל עקפה את צפי האנליסטים עם הכנסות של 90.15 מיליארד דולר כשצפי האנליסטים עמד על 88.64 מיליארד דולר. בשורה תחתונה נרשם גם הישג טוב עם רווח למניה של 1.29 דולר לעומת הצפי לרווח של 1.26 דולר למניה.
מה שפחות הודגש בדוחות של החברה היה ההכנסות מאייפונים - אלו פספסו את צפי האנליסטים ועמדו על 42.63 מיליארד דולר. מכירות האייפונים מהוות מרכיב חשוב ביותר מסך ההכנסות של החברה (כמעט חצי) ונראה כי כבר ברבעון הקודם ראינו סימנים למה שעתיד לבוא. יתרה מזאת, מה ש"החזיק את החברה מעל המים" בדוחות האחרונים היה ההכנסות ממחשבי Mac, אשר הניבו לאפל 11.5 מיליארד דולר, 25.4% מעל הרבעון המקביל והרבה מעל צפי האנליסטים ל-9.36 מיליארד דולר. העניין הוא שלאחר שחרור הדוחות החברה הודיעה כי היא צופה ירידה משמעותית בביקוש למחשבים שלה ברבעון הקרוב - מה שבוודאות ישפיע על הדוחות, עוד יותר כשמסתכלים על ההחלשות של מכירות וייצור האייפונים. יש גם לציין שהירידה הצפויה והמחסור באייפונים מגיע באחת התקופות הקריטיות ביותר לחברה, חגי סוף השנה - חג ההודייה, חג המולד, השנה החדשה, ואחד אירועי המכירות החשובים של השנה - בלאק פריידי.
- 2.Praxi 25/11/2022 08:50הגב לתגובה זושהעלייה במקרי הקוביד והסגרים הוכרזו אחרי הפרעות במפעלים
- 1.רן 24/11/2022 23:54הגב לתגובה זוהקורונה זה שטויות, הבעייה היא צעדי הממשלה הטפשית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון
דונלד טראמפ החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים - שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר - יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה כל כך הרבה בארצות הברית
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות – חלקית או לגמרי – עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות – בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים – אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים, השקעות מתעכבות והאי ודאות הפוליטית מכבידה על התיאבון לסיכון.
השבתה ארוכה גם בשיחות עם המשקיעים
